סגור
בצלאל סמוטריץ' ו חבילות אמזון
בצלאל סמוטריץ' וחבילות אמזון (צילומים: שלו שלום, אמזון)
פרשנות

הפוך מהעולם: הגדלת הפטור ממע"מ על יבוא מחו"ל עלולה למוטט עסקים

המהלך של שר האוצר להכפיל את הפטור ממע״מ על יבוא מקוון ל־150 דולר סותר את המגמה העולמית, יקשה מאוד על עסקים ישראלים ויפגע בקופת המדינה. כדי לטפל באמת ביוקר המחיה צריך להתמודד עם חסמי תחרות ועוצמת מונופולים 

הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להעלות את הפטור ממע״מ על יבוא מקוון מ־75 ל־150 דולר מתוארת כמהלך צרכני, "אכפתי", כזה שיקל על יוקר המחיה ויאפשר "לישראלים לקנות בזול". אלא שמבט מבוסס נתונים וחוות דעת מקצועיות, לרבות אלו של כלכלני ה־OECD, מציג תמונה שונה לחלוטין. מדובר במדיניות הפוכה לכל היגיון כלכלי, שסותרת את הניסיון המצטבר בעולם, מכבידה על עסקים ישראלים, מעוותת את השוק, פוגעת בקופת המדינה, ובמקרים מסוימים אף סותרת יעדים ששר האוצר עצמו הציג כדגל, כמו תמיכה במילואימניקים ובבעלי עסקים קטנים.
1. נתחיל בעובדות: רוב מדינות העולם ביטלו את הפטור, ואילו ממשלת ישראל מכפילה אותו. הפטור הזה נולד היסטורית כשמערכות המכס היו ידניות, הגבייה היתה יקרה והיקפי המסחר המקוון היו זניחים. הפטור נועד לפתור בעיה טכנית של עלות־תועלת, לא בעיה של יוקר מחיה. היום, כאשר מערכות המכס והגבייה דיגיטליות, אוטומטיות ומהירות אין שום הצדקה מקצועית להמשיך להחזיק בו. ולראייה, על פי סקר מגמות במיסוי הצריכה 2024 של ה־OECD כמעט כל מדינות הארגון ביטלו את הפטור ממע״מ על קניות קטנות במסגרת היבוא המקוון: אירופה עשתה זאת בביטול גורף, אוסטרליה וניו זילנד עשו זאת לפני כן, וגם בארה"ב הפרקטיקה הזו נעלמה לאחרונה.
רק תשע מדינות מתוך 38 מדינות החברות בארגון עדיין מחזיקות פטור - וישראל ביניהן. אלא שבזמן שכולם מצמצמים את הפטור, סמוטריץ' מכפיל אותו ומציב את ישראל במקום השלישי אחרי שתי המדינות הנחשלות ביותר בארגון: קוסטה ריקה וקולומביה (יש רק מדינה חריגה אחת, דרום קוריאה). זו מדיניות הפוכה לחלוטין לזו המומלצת במדינות מפותחות ולסטנדרט מקצועי של מדיניות מס.
2. וזה לא בכדי: הפטור הוא סבסוד ליבוא על חשבון עסקים ישראלים, לרבות אלו שסמוטריץ' מתגאה בתמיכה בהם. שר האוצר מתאר את עצמו כ"שר של העסקים הקטנים", וכמי ש"נותן כתף" למילואימניקים שנפגעו כלכלית בעקבות המלחמה. אבל ההרחבה של הפטור ממע"מ מייצרת מצב אבסורדי שבעל עסק קטן בחיפה או בפתח תקווה מתחרה מול מוצרים שמגיעים לישראל ללא כל מס. יש כאן אפליה מובהקת - ספק אם היא חוקית בכלל. כמובן שזה לא הפריע לסמוטריץ' להעלות ציוץ ולתקוף את התקשורת על כך שההתנגדות לרפורמה במשק החלב שלו מיטיבה עם תנובה "הסינית" שעושקת את הצרכן הישראלי, 24 שעות לפני ההכרזה על אותה הרחבת פטור. אז הסינים מנצלים אותנו מצד אחד, אבל מצד שני הוא מסייע לאותם סינים להתחרות באופן לא הוגן עם מילואימניק בעל חנות אקססוריז לסלולרי, כזה שסמוטריץ' רוצה לעזור לו ומעניק לו הטבות מפליגות.
מה המשמעות של הפטור החדש לגבי אותו מילואימניק ששהה חודשים בעזה כדי להגן על המולדת? חיסול העסק שלו. הרי רוב מוחלט של מוצרי האקססוריז - כיסויים, מגיני מסך, כבלים, מטענים - עולה פחות מ־150 דולר. כלומר, כל ישראלי יוכל לרכוש מאותם סינים את כל הסחורה הזו בלי לשלם מע״מ, בעוד החנות הישראלית שהמילואימניק הזה מפעיל חייבת לשלם מע״מ מלא. במילים אחרות, המדינה נותנת למילואימניק מתנה ביד ימין – ומחסלת לו את העסק ביד שמאל.
ה־OECD מזהיר בדיוק מהתופעה הזו: לא רק עיוות התחרות אלא גם פגיעה בתעסוקה המקומית שכן, לא מן הנמנע שאותו בעל חנות מעסיק עוד עובד או שניים, בדרך כלל לא מיומנים, כך שהפגיעה גם מגיעה לשכבות הכי חלשות בחברה (בעלי הכנסה נמוכה בגלל כישורים נמוכים ופריון נמוך). לפי הלמ"ס, נכון לנובמבר האחרון, שכרם של עובדי המסחר נמוך ב־20% מהשכר הממוצע במשק. כלומר, זה גם מגדיל עוד יותר את אי השוויון. הרי הייטקיסטים לא יפגעו מהמהלך הזה. גם לא רופאים. בסוף, עובדים ישראלים ילכו הביתה: אם זה בגלל שהם לא תחרותיים, אז ניחא; אך אם זה מכיוון שסמוטריץ' נותן הטבות מס למתחרים הזרים שלהם - הדבר ממש לא סביר. וזה לא מעט עובדים: מעל 521 אלף ישראלים מועסקים במסחר - הענף השלישי בגודלו במשק והמדורג במקום הראשון בתוך המגזר הפרטי (לא כולל שירותים ציבוריים).
3. הבעיה הנוספת שהמהלך מייצר היא הרחבת הפגיעה בקופת המדינה. הרי המהלך מוחק הכנסות ממסים עקיפים (מסי קנייה) שכן הפטור הנוכחי כבר עולה לקופת המדינה 850 מיליון שקל בשנה. כלומר, אובדן ממשי ואמיתי של הכנסות המדינה שאמורות להגיע לבריאות, חינוך ורווחה. זה כבר סכום לא מבוטל ומכיוון שאין למהלך הזה מקור תקציבי זה עלול להגדיל את הגירעון בתקופה שבה ישראל מתמודדת עם הוצאות ביטחון כבדות, ריבית גבוהה יותר על החוב, וחוב שרק הולך ומתרחב – זינק מ־60% תוצר ל־71% תמ"ג מאז שסמוטריץ' קיבל את האוצר. אלא שזה היה הסכום עד כה. הפטור יוכפל ל־150 דולר כך שהרחבה צפויה להגדיל את אובדן ההכנסות לכ־1–1.5 מיליארד שקל בשנה. זו עלות פיסקלית משמעותית, ודאית ומיידית שמגיעה בדיוק בתקופה שבה שר האוצר בעצמו העלה את המע"מ ל־18%, רק לפני שנה, בצעד שהכביד על כל משקי הבית בישראל. כלומר, מצד אחד שר האוצר הטיל לפני שנה מס נוסף של 1 נקודות אחוז על 10 מיליון אזרחים - ומצד שני הוא מוחק במו ידיו הכנסה של מיליארד שקלים מקופת המדינה. המהלך הוסבר אז כ"הכרחי" לנוכח צורך בהכנסות מהירות ויציבות. אז מה קרה פתאום?
4. הדבר מחבר אותנו באופן ישיר לדו"ח אחר של ה־OECD על כלכלת ישראל כולה שהתפרסם באמצע 2025 ובו מודגש כי מדיניות המס של ישראל איננה עקבית. לפי הדו"ח, המדינה מעלה את המע"מ הכללי, המהווה לא פחות מ־30% מכלל המסים (נכון לאוקטובר 2025) אך מרחיבה פטורים ממע"מ תוך צמצום בסיס המס, יוצרת מערכת מס צרה, מסורבלת, לא יעילה ולא הגיונית כי את מה שהמע״מ מעלה - הפטור מייד גובה בחזרה. כלומר, אם יש מיליארד שקלים פנויים, אז הרבה יותר הגיוני ששר האוצר יוריד את המע"מ לכל האזרחים. מישהו באמת חושב שחייבים פטור ממע"מ על מגן סלולרי או על ג'ינס אבל חייבים מע"מ על לחם, ביצים ותרופות? המצב אבסורדי במיוחד כי הציבור משלם יותר מס עקיף על צריכה מקומית, אבל הממשלה מוותרת במקביל על מס עקיף בצריכה מחו״ל.
זו הסיבה מדוע כלכלני ה־OECD ממליצים זה שנים לבטל פטורים, לא להרחיב אותם. זה פשוט כלי יעיל ונכון מבחינה מקרו־כלכלית. ביטול פטורי מע״מ הוא צעד שמגדיל הכנסות ולא פוגע בצמיחה וגם הופך את המערכת ליעילה ושקופה יותר. לפי הדו"ח, ביטול כל הפטורים החריגים וההיסטוריים ממע"מ היה מוסיף לתוצר כ־0.4% שהם כ־9 מיליארד שקלים בשנה. אבל סמוטריץ' בשלו: הוא מעלה את המע״מ אבל לא נוגע בפטורים. עכשיו הוא גם משדרג אותם. זו הבעיה העיקרית עם הפטורים: כל שר אוצר יודע להמציא אותם ולהצדיק אותם היטב (ראו פירות וירקות, אילת ותיירות) - עכשיו גם להגדיל אותם, אבל מעטים יודעים לבטל אותם. זה בדיוק מה שקרה בדרום קוריאה: מדינה מפותחת, חדשנית ותחרותית, שלא מצליחה – בגלל לחצים פוליטיים – לבטל את הפטור הזה. וזו בדיוק הסיבה מדוע אף כלכלן, לא ב־OECD, לא באוצר, לא בבנק ישראל ולא באף מוסד בעולם המפותח או באף ארגון בינלאומי רציני, היה מציע מהלך כזה היום.
5. אך הסיבה העמוקה ביותר שבגללה המהלך הזה אינו מדיניות כלכלית ראויה טמונה בשאלה הגדולה: כיצד באמת מורידים את יוקר המחיה? הרחבת הפטור ממע״מ אינה טיפול ביוקר המחיה אלא תחליף לטיפול, קיצור דרך פופוליסטי באמצעות סבסוד מטענים מעלי אקספרס. ההרחבה של הפטור ממע״מ בוחרת בדרך הקלה במקום להתמודד עם מבנה יבוא מסורבל, חסמי תחרות, פריון נמוך בענפי המסחר, עוצמת מונופולים וספקים דומיננטיים. מדיניות כזו אינה מטפלת בשום גורם שורשי ליוקר המחיה הישראלי. היא רק מייצרת תחושת רווחה מדומה, זמנית, ומזיקה לכלכלה ולתקציב המדינה. במקום לטפל באמת ביוקר המחיה מרחיבים עיוותים שפוגעים במשק. הכפלת הפטור אינה שייכת לשום מסלול רציני לשיפור יוקר המחיה. היא כן שייכת למסלול הפופוליסטי, הקל, שממלא כותרות בתקופת בחירות ולא משנה מציאות.