פרשנות
התנינים וישראל כ"ץ: כך מפרק בן גביר את מוסדות המדינה
מחר ישיב בנימין נתניהו לעתירות נגד כהונתו של השר לביטחון לאומי. אבל לא צפויות הפתעות: הוא ימשיך לאפשר את השפעתו הרעה של השר לביטחון לאומי
1. התנין הוא ידידו הטוב ביותר של השר
שוב השופטים השמאלנים האלה. שופט בית המשפט המחוזי בירושלים אברהם רובין תקע טריז ובלם זמנית את הידידות המופלאה שעמדה להתרקם בין השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לחיית המחמד שכבוד השר מבקש לגייס ולייעד לה תפקיד מרכזי במאבק בטרור ובמחבלים. רובין הוציא צו ארעי נגד גיוס התנינים לפיטרול ושמירה בכלא קציעות. הצו הוצא לבקשת ארגון "תנו לחיות לחיות" באמצעות עוה"ד חגית גלוסקא ואמנון קרן. "אני סבור", כתב השופט, "כי הטענות בדבר הפגיעה הצפויה בתנינים ככל שאלו יועברו למתקן הכליאה כמתוכנן ראויות לבירור".
אגב, זו לא הפעם הראשונה שהתנינים ו"תנו לחיות לחיות" מנצחים בבית המשפט. ב־1996 ביטל שופט ביהמ"ש העליון מישאל חשין את "קרבות" האדם-תנין שהתקיימו בחמת גדר להנאת הצופים. “אילו תחושות חש התנין בעת המאבק? האם נושא הוא בסבל פיזי?", זעק חשין.
אז מדובר היה בתנינים צעירים, והפעם עותרים התנינים הבוגרים נגד הכרזתם בידי השרה להגנת הסביבה סילמן והשר לביטחון לאומי בן גביר כ"חיות בר מטופחות" שניתן לעשות בהן שימוש ביטחוני. שאלה נוספת היא האם יש כאן ניסיון נוסף למלא את השורות המידלדלות בהגנה על ביטחון המדינה.
בן גביר הגיב באוטומט הרגיל לצו הארעי. "שוב", הודיע, "בזמן מלחמה - מערכת המשפט מתייצבת לצידם של המחבלים ומסכלת צעדים חשובים להרתעה הישראלית". הנה, התנינים, חיה מרושעת ואכזרית, הפכו בהבל פיו של השר ל"צעדים חשובים להרתעה הישראלית". מעניין שעד היום אף אחד לא חש בחסרונה של הרתעה זו.
עד היום התבססה ההרתעה הישראלית על העליונות האווירית, על יצירתיות ההגנה מפני טילים, על ההעזה של אנטבה, "אביב נעורים" ותקיפות הכורים בעיראק וסוריה. ועכשיו הגיע בן גביר עם השנקל שלו להרתעה הישראלית – התנין, ידידו הטוב של הכהניסט. בן גביר רואה בדמיונו את לוחמי שב"ס, כלוחמי עוקץ, נלחמים כתף אל כתף עם התנינים ואף נקשרים אליהם כשותפי גורל ואחים לנשק.
בן גביר הוא אביו מולידו של חוק עונש מוות למחבלים ערבים בלבד. בחזונו הוא רואה את הנידון למוות שנמלט מהכלא ונטרף במלתעות התנין. כמו בפתגם מספר עמוס על האדם שנס מפני הארי ופגעו הדוב. והגרסה העדכנית - נס מפני הגרדום ופגעו התנין.
וכל הסיטואציה הזו מתכתבת עם כינוי "אוכלי המוות" שהודבק לכהניסטים שסביב שולחן הממשלה והקואליציה של נתניהו. הציונות הדתית, עוצמה יהודית ונגזרותיהן. מדובר באנשים שבכל צומת שבין מלחמה להפסקת אש יבחרו במלחמה; בכל צומת שבו נדרשים לעצור לחימה כדי לשחרר חטופים יבחרו בהקרבת החטופים; בכל צומת של חרחור מדנים ואלימות לבין הרגעת הרוחות, יבחרו בהסתה והלהטת היצרים. התנינים ללא ספק מתאימים לנרטיב הזה. עוד מוות אלים ואכזר, עוד הרתעה מבית מדרשו של בן גביר.
2. המסר מנתניהו: תהיו בן גבירים
היו ימים שראש הממשלה נתניהו הטיף לשריו "תהיו כחלונים" כדי שיחקו את השר שהיטיב עם הציבור בהורדת מחירי הסלולר. היום הוא כאילו מדרבן אותם "תהיו בן גבירים". מחר צפוי ראש הממשלה למסור את תגובתו לבג"ץ בעתירות לפיטורי השר לביטחון לאומי. יש להניח שנתניהו לא ייצא נגד בן בריתו הפוליטי. הבחירה שלו בבן גביר היא הגדולה בפשעיו נגד החברה והמדינה בישראל. מחר הוא יבחר בו שוב.
בן גביר מחלחל לכל מקום בממשל הישראלי. הוא מזלזל בגלוי בשופטים וביועצת המשפטית לממשלה. הוא משתמש במשטרה בגלוי לקידום מטרותיו הפוליטיות. הוא מצטרף לפעולות מבצעיות שלה ורומס כל הסכם עקרונות סביר שמנסה להגבילו מפגיעה בעצמאות המשטרה ובאופייה הא־פוליטי.
אחד מתלמידיו־חקייניו הוא שר הביטחון ישראל כ"ץ, תלמיד מצטיין בקורסים לממשל של בן גביר. למשל, בקורס תגמול מקורבים והרחקת מתנגדים מעל הראש של המפכ"ל או הרמטכ"ל. כך פיטר כ"ץ, בשידור חי בערוץ 14, את אלוף פיקוד המרכז אבי בלוט והחליפו באלוף דדו בר־כליפא.
כך מאמץ כ"ץ מבן גביר את הצילומים עם הכוחות בשטח, ובעיקר את דברי הרהב וההתרברבות הכוחניים שנועדו למצב את דימוי הבריון בחליפת האיומים שמכריע את אויבי ישראל בהבל פה. פוזה שעושה רושם רב על הבייס הבן גבירי ועל בוחרי הפריימריז של כ"ץ. אקט בן גבירי נוסף שאימץ כ"ץ הוא באימוץ פורעי חוק לחיקו. כך נפגש שר הביטחון בבית המעצר עם טל ינון דרדיק, שעצור במעצר מינהלי. כ"ץ אץ לפגישה בעקבות עצומה של חברי כנסת שקראו לשחרורו.
ההתייצבות של שרים לצד נחקרים וחשודים מהצד הפוליטי של אותם השרים, היא אחד המהלכים לריסוק המפרקת של מערכת המשפט. בן גביר לא מבין מה לא בסדר בזה. בתגובתו לבג"ץ, הוא מצדיק את התייצבותו לצד נצ"מ אבישי מועלם שחשוד בשוחד והפרת אמונים. "אין כל בסיס להגבלת חופש הביטוי הפוליטי של השר ביחס להחלטות הפרקליטות", כותב בא כוחו, "יש כאן ניסיון השתקה של היכולת האפקטיבית של נבחר ציבור לבקר את אחד הגופים החזקים במדינת ישראל, אם לא החזק שבהם".
הדברים מדברים בעד, ליתר דיוק נגד, עצמם. בן מסרב להפנים את ההבדל בין שר שמופקד על אכיפת החוק לבין בעל טור בערוץ 14 שנכון לגדף בכל עת את מערכת המשפט על כל החלטה שלא מוצאת חן בעיניו. ליתר דיוק, הוא לא מסרב להפנים אלא מבקש ליצור נורמה חדשה, שכבר לא ממש חדשה, שבה שרי ממשלה מקללים את היועמ"שית והפרקליטות על כל פעולת אכיפה במגרש הפוליטי והרעיוני שלהם.
גם בג"ץ נכנס כעת לישורת האחרונה לפני הבחירות. לכן, קשה להניח שיורה על פיטורי בן גביר. הציפיות הן לצווי ביניים קונקרטיים ומהודקים יותר. בתיק בן גביר - צו ביניים שיקים חומת הפרדה קשיחה יותר בין השר למשטרה, חומה שגובהה ועוצמתה חיוניים שבעתיים בתקופת בחירות. וגם, צו ביניים בתיק מח"ש שכרגע מתרכז בזהותם ובמינוים של מנהל וממונה, שתי הדמויות שיסמנו את הכיוון שאליו ועליו מעוניינים הפוליטיקאים להחיל את החוק החדש. והם לא מסתירים אותו: לחקור ולהעמיד לדין את היועצת המשפטית, המשנים שלה ובכירי הפרקליטות והמשטרה. את כל מי שהעז לחקור שחיתויות בממשלה הנוכחית.
