בלעדי
הסטודנטים עובדים יותר, והם הורידו את ציפיות השכר שלהם בשוק העבודה
האפשרות ללמוד לתואר בזמנים גמישים מביאה להגדלת היקף העבודה של הסטודנטים וגם להגדלת השכר הממוצע לסטודנט ל־6,291 שקל בחודש. ההוצאה הממוצעת לסטודנט עלתה ל־6,100 שקל בגלל ההתייקרות בהוצאות הדיור, המזון וגם הטיפולים הנפשיים. חמישית מהסטודנטים אינם עובדים כלל
כמות שעות העבודה הממוצעת לסטודנט זינקה ב־7.6% מ־93 שעות לחודש ב־2024 ל־100 שעות בחודש השנה. גורמת לכך עלייה משמעותית בשיעור הסטודנטים שעובדים במשרה מלאה (מעל 180 שעות) מ־10% אשתקד ל־13% ובשיעור הסטודנטים שעובדים בין 151 ל־180 שעות מ־11% ל־14%. במקביל חלה ירידה משמעותית בשיעור הסטודנטים שעובדים פחות מ־100 שעות. כך עולה מהסקר הארצי של התאחדות הסטודנטים הארצית ומכון המחקר פאנלס שנתוניו הכלכליים מתפרסמים היום בלעדית בכלכליסט לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית השבוע.
ראש תחום מחקר בהתאחדות הסטודנטים גלעד טיש מייחס את הזינוק בשעות העבודה לכמות הגדלה והולכת של סטודנטים שלומדים במסגרות לימוד גמישות שמבוססות על לימודים של יום או יומיים בשבוע או בשעות הערב דוגמת האוניברסיטה הפתוחה והמכללות הפרטיות. הגמישות מתבטאת גם באפשרות ללמוד בלימודים היברידיים שחלקם מקוונים. על רקע זה הוא מעריך שכמות שעות העבודה של הסטודנטים במקביל ללימודים רק תלך ותגדל בשנים הקרובות.
סקר הסטודנטים נערך זו השנה ה־16. השנה השיבו עליו 15 אלף סטודנטים, בהם 5,600 משרתי/ות מילואים ובני/ות זוג של משרתי/ות מילואים, כ־800 סטודנטים שפונו מבתיהם ומעל ל־500 סטודנטים שנפצעו במהלך שירותם הצבאי או שנפגעו מפעולות איבה. הסקר נערך באינטרנט בין יולי לספטמבר השנה. חלק מהמשיבים עובדים בהייטק, וסביר להניח שהדבר מגדיל משמעותית את ממוצע ההוצאות וההכנסות.
על פי הסקר, רק 21% מהסטודנטים אינם עובדים, כלומר 79% עובדים במקביל ללימודים. מדובר בעלייה מ־78% בשנה שעברה וירידה קלה לעומת 81% ב־2023. ב־2020 הגיע נתון זה לשיא של 84% אבל הוא נע בעקביות סביב ה־80%. כלומר 4 מכל 5 סטודנטים עובדים. כמחצית (49%) מהסטודנטים העובדים עושים זאת בתחום לימודיהם.
השכר החודשי הממוצע של הסטודנטים העובדים בשנת 2025 הוא 6,291 שקל. מדובר בעלייה של 19% בהשוואה לשנת 2024. כ־400 שקל מתוך העלייה הזו הם תוצאה של תוספת שעות העבודה. יתר העלייה בשכר מושפעת מאוד מכך שעשרות אלפי סטודנטים שירתו במילואים כאשר התגמול המינימלי למילואימניק הוא 9,632 שקל לחודש. התוצאה היא ששיעור הסטודנטים המשתכרים 7,000 שקל ויותר עלה מ־23% ל־32%. עם זאת, בתקווה שהמלחמה אכן נגמרה, בשנה הבאה צפויה על רקע זה ירידה בשכר הממוצע.
46% מהסטודנטים העידו שפרנסתם או מצבם התעסוקתי נפגעו בגלל מלחמות עזה ואיראן. מתוכם 39% איבדו משמרות, 16% הוצאו לחל"ת ו־5% פוטרו. עוד תוצאה שכנראה קשורה למלחמה: שיעור הסטודנטים שמקבלים סיוע מההורים ירד מ־51% בשנה שעברה ל־46% השנה. ההערכה היא שהירידה נובעת מהתשלומים הגבוהים שקיבלו סטודנטים ששירתו במילואים, שהקטינו את הצורך בסיוע מההורים, וכן מהקושי הכלכלי שנגרם להורים בגלל המלחמה. הסיוע החודשי הממוצע שהסטודנט מקבל מהוריו ירד ב־17% מ־2,614 שקל בשנה שעברה ל־2,152 שקל השנה.
ציפיות השכר החודשי של סטודנט כשנתיים לאחר סיום התואר עומדות בממוצע על 16,026 שקל. זו ירידה של 4.2% בהשוואה ל־16,729 שקל בשנה שעברה. בהתאחדות הסטודנטים מייחסים זאת, בין היתר, למשבר הג'וניורים שבעטיו לבוגרי מקצועות ההייטק לוקח יותר זמן למצוא עבודה ויכולת המיקוח שלהם על שכר פחתה.
ההוצאה החודשית הממוצעת לסטודנט גדלה ב־12% מ־6,138 שקל בשנה שעברה ל־6,879 שקל השנה. נתון זה כולל עלייה של 19% (206 שקל) בהוצאות מזון לצריכה ביתית ל־1,459 שקל (לא כולל הזמנת אוכל ממסעדות) ועלייה של 10.5% (296 שקל) בהוצאות על דירה ואחזקתה ל־3,116 שקל. עם זאת, נתון זה כולל הוצאות שלא נכללו בסקרים קודמים כמו ביטוחי רכב ובריאות. בתחום הבריאות נרשמה עלייה של 76 שקל בממוצע לסטודנט. עלייה זו נובעת בית היתר מהעלות של טיפולים נפשיים (שמסובסדים בדרך כלל).
474 שקל בחודש על הזמנת אוכל ממסעדות
מהסקר עלה כי כ־70% מהסטודנטים מזמינים משלוחי מזון ממסעדות. 83% מהסטודנטים מוציאם פחות מ־500 שקל לחודש על משלוחי מזון, 11% מוציאים בין 500 ל־1,000 שקל בחודש ו־2% מוציאים יותר מ־3,000 שקל בחודש על משלוחים ממסעדות. ההוצאה הממוצעת היא 474 שקל והחציון 300 שקל.
הבדלים מובהקים נרשמו בגובה ההוצאות החודשיות הממוצעות בין המחוזות השונים. ההוצאה החודשית הממוצעת הגבוהה ביותר נרשמה בקרב סטודנטים המתגוררים במחוז תל אביב – 7,259 שקל. ההוצאה הנמוכה ביותר היא בקרב סטודנטים המתגוררים במחוז חיפה – 6,430 שקל. סביר להניח שהדבר נובע מכך שבאזור חיפה יש אוכלוסייה ערבית משמעותית שמתגוררת בבית ההורים.
יותר מרבע מהסטודנטים במדגם (26%) לקחו הלוואה במהלך לימודיהם. בקרב הסטודנטים שלקחו הלוואה, 59% לוו יותר מ־20 אלף שקל. ההלוואה הממוצעת לסטודנט היא 48,133 שקל, עלייה של 24% לעומת שנת 2023. בשל שכר הלימוד הנמוך בישראל לא מדובר בהלוואות משעבדות כמו בארצות הברית אבל בהתאחדות הסטודנטים מודאגים מהשפעות הריבית הגבוהה על הסטודנטים.
26% מהסטודנטים משקיעים בשוק ההון ישירות או באמצעות גוף מתווך, מה שמעיד לכאורה על תחכום פיננסי. אבל לנושא האוריינות הפיננסית של הסטודנטים יש צד שני. בשבוע שעבר הודיע שר החינוך יואב קיש שינהיג חינוך פיננסי כמקצוע חובה בתיכונים. את הצורך ממחישה העובדה ש־69% מהסטודנטים שיש להם קרן פנסיה לא בחרו אותה בעצמם.
"במציאות של יוקר מחיה בלתי נסבל, סטודנטים נאלצים לבחור בין הוצאות הכרחיות כמו שכר דירה לבין טיפול נפשי ולקיחת הלוואות של עשרות אלפי שקלים כדי לממן דיור ולימודים", אומרת יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית סיון קורן. "זהו דור שנשאב למעגל חובות במקום לבנות עתיד. אנו דורשים מדיניות שתיתן מענה אמיתי: הגדלת מלגות, סבסוד דיור, ואימוץ תוכנית לאומית שתאפשר לצעירים ללמוד ולחיות כאן בכבוד".
1.6 מועמדים על כל מקום באוניברסיטה
1.6 מועמדים מתחרים על כל מקום באוניברסיטאות ו־1.5 על כל מקום במכללות. התחום המבוקש ביותר באוניברסיטאות היה רפואה – מתוך 2.6 נרשמים התקבל סטודנט אחד (בעדיפות ראשונה). בפקולטות למינהל עסקים ואדריכלות התחרו 2.4 מועמדים על כל מקום. מקובץ הנתונים שפרסמה המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) לקראת פתיחת שנת הלימודים עולה עוד כי אדריכלות היא התחום המבוקש ביותר במכללות (2.6 מועמדים על כל מקום), ואחריה הנדסה אזרחית (2.4). לעומת זאת, לימודי מינהל עסקים במכללות נהנים מביקוש נמוך – רק 1.3 מועמדים על כל סטודנט שמתקבל – ונראה שבתחום יש העדפה ברורה לאוניברסיטאות.
תוצאה מפתיעה יחסית היא הביקוש הגדול לעבודה סוציאלית – 1.7 מועמדים על כל סטודנט שמתקבל, הן באוניברסיטאות והן במכללות. הביקוש ללימודי עבודה סוציאלית גבוה יותר מהביקוש לפסיכולוגיה (1.5 באוניברסיטאות, 1.4 במכללות) ולמדעי המחשב (1.6 באוניברסיטאות, 1.5 במכללות).
