פרשנות
רשלנות או שקר: מבחן גופמן בבג"ץ
השופטים התמקדו היום בשאלה האם רומן גופמן רק כשל פיקודית - או הסתיר ביודעין מידע שגרם להפקרת הנער אורי אלמקייס. בעוד שנתניהו מתעקש שסמכות המינוי לראש המוסד נתונה לו בלבד, בבג"ץ נבחנת האפשרות שהפרשה חוצה את הגבול מרשלנות לפגם חמור בטוהר המידות
בכל אשמים הסורים שלא קוראים את אתר החדשות הפופולרי ynet. הרעיון להפעיל את ה"בלוגר", הנער אורי אלמקייס, עלה לאחר שנכשל "מבצע השפעה" שהפעיל דובר צה"ל באמצעות ynet. לעומתו האתר של אלמקייס התברר כיעיל יותר מול אויבי ישראל. כך הסבירו היום (ג') גם פרקליטו של רומן גופמן עו"ד אוהד שלם וגם חברת ועדת טוהר המידות ואימו של שרוליק, פרופ' טליה אינהורן.
הדיון התקיים בעתירות אלמקייס באמצעות עו"ד אורית חיון והתנועה לאיכות השלטון באמצעות עו"ד אליעד שרגא נגד החלטת ראש הממשלה נתניהו למנות את גופמן לראש המוסד. הם מבקשים לפסול את החלטת הרוב של הוועדה שמצאה את גופמן נקי מהפקרת אלמקייס. ראש הוועדה הנשיא בדימוס אשר גרוניס קבע בדעת מיעוט שהסבריו של גופמן מעוררים חשש לאי אמירת האמת, וזהו, לפי העותרים, פגם שעולה כדי פגיעה בטוהר המידות שמצופה מראש המוסד. עמדה זו קיבלה חיזוק משמעותי גם מהיועצת המשפטית לממשלה שהצטרפה לעותרים (באמצעות עו"ד ענר הלמן ראש מחלקת בג"צים) וגם מראש המוסד המכהן דדי ברנע ששלח לבהרב-מיארה מכתב התנגדות לגופמן שהודלף היום.
שופטי בג"ץ דפנה ברק-ארז, אלכס שטיין ועפר גרוסקופף הודיעו שמשימתם העיקרית היא בירור העובדות – האם גופמן ידע, מה בדיוק ידע, מה אמר ומה לא אמר. ובעיקר, האם ניתן להסיק מדבריו את אחריותו להפקרת הקטין, למעצרו והעינויים שעבר כשנתיים במרתפי השב"כ. בניגוד למקובל, לא עמד היום בפני השופטים לפני הדיון כל החומר שעמד בפני ועדת גרוניס. השופטים ביקשו לקבל אותו לפני שיחליטו האם להוציא צו על תנאי בעתירות.
השאלה המשפטית המרכזית היא האם הכשל של גופמן הוא רשלנות שכבר נענתה בהערה פיקודית שקיבל מאלוף פיקוד הצפון אמיר ברעם או שקר במכוון שמגיע לכדי פגם מהותי בטוהר המידות. הראשונה אינה פוסלת את החלטת הוועדה. רשלנות, ואפילו רשלנות רבתי, מצויה בתחום הפיקודי שעל הממנה נתניהו לשקול במסגרת החלטת המינוי. לעומת זאת, שקר מודע הוא פגם טוהר מידות מובהק שמחייב את פסילת המינוי.
השופטים שטיין וגרוסקופף היו צוננים ותוקפנים יותר כלפי העותרים. גרוסקופף דרש ראיות מובהקות יותר למעורבות אמיתית של גופמן בסיפור. שטיין הסביר שכדי להפוך את החלטת הוועדה דרושות הוכחות חד משמעיות שהתקבלה באופן פגום ועקום. וכאלה הוא מתקשה כרגע לזהות. לעומתם, ברק-ארז השחילה מדי פעם את הנורמה הראויה שמחייבת "רמת אחריות מוסרית שמצופה ממפקדים". היא אף ניווטה את הדיון למחוזות שבהם הפגמים המנהליים בעבודת הוועדה עלולים להתגלות - כמו אי זימון עדים חיוניים שהוועדה העדיפה לא לזמן; כמו קבלה ועיון בחומרים שהוועדה סירבה לקבל. ברק-ארז מבקשת להגדיל ראש ולהרחיב את מוטת הביקורת. שטיין לעומתה לא שש, אבל לא יוכל להתעלם אם איזה מחדל מהדהד יקפוץ ויכה בראשו.
נתניהו כבר הודיע שהוא היחיד שימנה את ראש המוסד - לא בג"ץ, לא היועמ"שית, לא ראש המוסד היוצא. רק הוא ואין בלתו. המוסד, להבדיל מהשב"כ והמשטרה, אינו כפוף לחוק ייעודי שמסדיר את פעילותו. עיקר פעילותו היא מחוץ לישראל והמפקח היחיד עליו הוא ראש הממשלה. שלושה נתונים כבדי משקל אלה מתכנסים לסיבה מדוע חייב ראש המוסד להיות אדם עם עמוד שדרה מברזל ומופת של אמינות ואחריות. הדיון היום לא עסק בהתאמת גופמן לתפקיד. לא באפס ניסיונו והיכרותו עם עבודת המוסד ולא בשליטתו הדלה באנגלית, המחוייבת בגלל שיתוף הפעולה ההכרחי עם ארה"ב. ועם זאת, ממצאים חד משמעיים שיעידו כי היה בכוחו להציל את אלמקייס ונמנע מכך - יכולים בהחלט לזלוג מרשלנות פיקודית לפגם טוהר מידות. מעילה שניתן לדלג עליה לעילה שמחייבת פסילה.
