ניתוח
שמחון רוצה לסבסד את המשכנתאות לחרדים על חשבון שוכרי הדירות
ההצעה שמקדם יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון, לסבסוד חלק מהתייקרות המשכנתא צפויה לעלות בשבועות הקרובים לוועדת השרים לענייני חקיקה. בדיקת כלכליסט מעלה כי בזמן ששוכרי הדירות ספגו עלייה של 18%, בעלי הדירות נהנו מעליית ערך של מאות אלפי שקלים - ודווקא הם ייהנו כעת מסבסוד נדיב מהמדינה
ההצעה שמקדם יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, לסבסוד חלק מהתייקרות המשכנתא למאות אלפי אזרחים, בעלות שנתית מוערכת של כ־2 מיליארד שקל, צפויה לעלות בקרוב לוועדת השרים לענייני חקיקה – ייתכן אף שכבר ביום ראשון. היום תתקיים ישיבה של הגורמים המשפטיים, שנדרשים להתייחס לתזכיר החוק שמשרד ראש הממשלה הפיץ בחודש שעבר.
שמחון, שמייעץ לנתניהו זה לפחות עשור, נהנה להתמקם מחוץ לגבולות החשיבה הכלכלית הקונבנציונלית, ונוהג להציע הצעות שנויות במחלוקת, שזוכות להתנגדות הדרג המקצועי, כמו חלוקת המענקים הנדיבה בתקופת הקורונה והקלות במשיכת קרנות השתלמות. אך הפעם הוא הלך רחוק במיוחד, והגדרת הצעתו כשנויה במחלוקת היא אנדרסטייטמנט.
התאריך הקובע – סוף 2022
שמחון מציע מנגנון פיצוי שלפיו הממשלה תשלם מענק חודשי ישירות לחשבון של בעלי משכנתאות, שיפחית את ההחזר החודשי החל מכניסת החוק לתוקף ובמשך חמש שנים (כל עוד המשכנתא עדיין קיימת). גובה המענק יגיע לעד 75% מהעלייה הריאלית בהחזר החודשי – כלומר עליית ההחזר בנטרול האינפלציה – מאז מרץ 2022. מי שזכאים למענק הם בעלי דירה אחת שרכשו אותה עד ל־31.12.2022, בהינתן שמחיר הדירה בעת הרכישה לא היה גבוה מפי שניים ממחיר דירה ממוצעת, שעמד בסוף 2022 על כ־2.1 מיליון שקל, כלומר 4.2 מיליון שקל.
ההצעה מגיעה על רקע עליית הריבית החדה במשק, שהחלה באפריל 2022, ובמהלכה היא זינקה מ־0.1% ל־4.75% בתוך 13 חודשים. דבר זה הביא בממוצע לעלייה של כ־1,000 שקל בהחזר החודשי, לפי נתוני בנק ישראל. משמעות ההצעה של שמחון היא סבסוד בסדר גודל של עשרות אלפי שקלים בתקופה של חמש שנים למי שרכשו דירה עד לסוף 2022.
במשרד האוצר ובבנק ישראל הגיבו בהתנגדות נחרצת למהלך והעלו טיעונים רבים נגדו, בהם הגברת הסיכון במשק בשל הנחות של לווים עתידיים שהמדינה תיחלץ לעזרתם, פגיעה תדמיתית בכלכלת ישראל שנצבעת, לטענת בנק ישראל, "בצבעים שלא הולמים מדינות מפותחות", קידום המהלך בתקופה שישראל נדרשת במיוחד לריסון פיסקאלי וכן היעדר מקור תקציבי.
אך הטענה שמצביעה יותר מכל על הבעייתיות של המהלך, ועל היותו "נטול כל היגיון כלכלי", כפי שהגיבו בבנק ישראל, היא ההפליה כלפי חלקים נרחבים בציבור, ובפרט ציבור שוכרי הדירות. אומנם כמעט כל החלטה תקציבית של הממשלה מעבירה כסף מכיס אחד לכיס אחר, וכך מייצרת סבסוד צולב בין אזרחי המדינה. במקרה הטוב, החלטות אלו נובעות ממניעים של צמצום אי־שוויון או רצון לתיקון כשלי שוק. ובמקרה הרע הן נובעות מלחץ של קבוצות אינטרס או מפופוליזם כלכלי.
אבל יש כמה עובדות שממחישות עד כמה ההצעה הנוכחית אינה משתייכת לקטגוריית "המקרה הטוב". מאז ינואר 2022 מדד מחירי השכירות עלה ב־18.3%. אם ניקח מחיר של דירה ממוצעת, המשמעות היא תשלום של 760 שקל יותר בכל חודש. במקרה של שוק הדיור, הממוצע הוא נתון גס במיוחד, וההשפעה הכספית תלויה במשתנים רבים, בהם גודל הדירה ומיקומה.
לכאורה, מי שבחר לרכוש דירה באותה תקופה, חווה קושי רב יותר: לפי נתוני בנק ישראל, מתחילת 2022 ועד אפריל האחרון חלה עלייה ממוצעת של 960 שקל בהחזר החודשי של המשכנתא. אלא שלכך יש להוסיף שני נתונים: הראשון — בעוד שכר הדירה מוסיף לעלות, מאז אפריל הריבית במשק ירדה בחצי נקודת אחוז, ועד סוף השנה היא צפויה לרדת בעוד רבע נקודה, מה שיקטין את עלויות המשכנתא.
אך חשוב מזה — מאז תחילת 2022 מדד מחירי הדירות עלה ב־19.4%. המשמעות היא שערכה של דירה ממוצעת עלה בכ־368 אלף שקל. כלומר, אף שההון של רוכשי הדירות גדל משמעותית, הממשלה תשלם לאותם רוכשי דירות עשרות אלפי שקלים, שימומנו מכספי המסים, שאותם גם שוכרי הדירות משלמים.
"אני, שבחרתי לגור בשכירות, צריך לממן איזה מישהו שהיה לו תיאבון גדול מדי, שקנה דירה גדולה מדי, לא חישב מספיק טוב את הסיכון ואכל אותה, ולא רק אכל אותה אלא גם לא מכר את הדירה ועבר לדירה קטנה יותר. למה אני צריך לסבסד אותו?", שאל עיתונאי כאן חדשות שאול אמסטרדמסקי (שכותב טור שבועי בעיתון זה) את שמחון לפני כשלושה חודשים, והוסיף: "אני לא מאמין שאתה, פרופסור לכלכלה, מציע את זה. אני למדתי אצלך. אם זה היה מבחן היית מכשיל אותי".
כששאלנו לפני כמה חודשים את שמחון מדוע הוא בוחר לסבסד את בעלי הדירות, שנהנים מעליית הערך, בעוד שוכרי הדירות ועסקים קטנים לא יקבלו דבר, השיב: "אנחנו לא רוצים ליצור מצב שאנשים ייאלצו לקנות דירה אחרת במקום אחר. אנחנו רוצים לסייע להם. האויב הכי גדול של הטוב זה הטוב מאוד. תמיד אפשר לשאול למה לעזור למישהו אחד ולא למישהו אחר".
לא רק שוכרי הדירות מופלים, אלא גם מי שנהגו באחריות ומיחזרו את המשכנתא, ברוב המקרים תוך הסתייעות ביועץ משכנתאות בעלות של אלפי שקלים. הם אומנם חסכו כסף, אך יכלו לחסוך יותר לו היו ממתינים לחבל ההצלה הנדיב של המדינה.
אך גם אם מאמצים את השקפתו של שמחון בדבר הלגיטימציה של הממשלה לתעדף הקצאת כספים בין שתי קבוצות שמצבן הורע, נתונים שפרסם בנק ישראל ממחישים דבר בסיסי ביותר: בממוצע, מצבם של נוטלי המשכנתאות לא הורע, ואף השתפר.
לפי הנתונים, ה־PTI — היחס בין ההחזר החודשי להכנסה הפנויה של משקי הבית — ירד בתקופה הזו, אם משכללים את העלייה בשכר הממוצע. כלומר, הנטל הריאלי של תשלומי המשכנתא קטן. הנתונים מתייחסים למי שנטל משכנתא בין 2020-2018, ולפיהם ה־PTI עלה אומנם עד 2023 ל־25%, אך לאחר מכן ירד ל־23% — נמוך מרמתו טרם העלאות הריבית.
בבנק ישראל טוענים גם כי מתחילת 2021 ועד לאפריל האחרון, השכר הממוצע למשרת שכיר עלה ב־1,880 שקל, זאת כאמור בזמן שההחזר הממוצע (למשק בית, שבו יש בממוצע 1.5 שכירים) עלה ב־960 שקל. כלומר, פער של פי 3 בין שני הנתונים.
שמחון, לעומת זאת, טוען בתזכיר החוק כי מבין כלל משקי הבית שנטלו משכנתא, 36% ספגו עלייה של יותר מ־5% מההכנסה הפנויה שלהם, כשהנתון מטפס ל־50% עבור משקי בית שמרוויחים פחות מ־15 אלף שקל נטו. הפער בין נתוני בנק ישראל לתזכיר החוק נובע כנראה מהתמקדות של שמחון ב"זנבות" של התפלגות הפגיעה לעומת הממוצע הכלל־משקי.
מי ייהנה בעיקר? החרדים
אז מדוע שמחון מבקש לקדם את המהלך? ראשית, אף על פי ששמחון ניסה לקדם אותו כבר לפני שלוש שנים, שנת בחירות היא תזמון מפתה במיוחד. באופן טבעי, הציבור מרגיש הרבה יותר את הכסף שהוא מקבל מאשר את הכסף שהוא מוציא באופן עקיף דרך תשלומי המסים.
ולצד זאת, ייתכן שמאחורי הקלעים מדובר בכל זאת במקרה שבו קיימת קבוצת לחץ — משקי הבית החרדים — שהחשיפה שלהם למסלול הפריים, שהתייקר בצורה החדה ביותר, היתה הגבוהה במשק. נכון ל־2023, שיעור החשיפה למסלול הפריים בקרב החרדים עמד בממוצע על 50%-45%, זאת לעומת 40%-38% בציבור שאינו חרדי. לא בכדי, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) ניסה לקדם כמה חוקים ברוח דומה שנועדו להגביל את גלגול הריבית אל המשכנתאות.
בפועל, כ־45% מסך משקי הבית החרדים היו עם משכנתא לעומת 30% בציבור שאינו חרדי, כלומר הציבור החרדי נוטל באופן יחסי לחלקו באוכלוסייה יותר משכנתאות, ומשלם באופן יחסי פחות מסים, כך שבשורה התחתונה אין ספק שהצעד יביא להעמקת הסבסוד של הציבור הלא־חרדי את הציבור החרדי.
