"חסינות לעבריינים": החוק להכפפת מח"ש לשר המשפטים אושר לקריאה שנייה ושלישית
ועדת החוקה אישרה את הצעת החוק שתוציא את מח"ש מהפרקליטות, לאחר שדחתה כ-2,300 הסתייגויות. באופוזיציה הזהירו כי "חוקרים במשטרה יחשבו 1,000 פעמים לפני שיפתחו בחקירה נגד פוליטיקאי מושחת הקשור במפלגות השלטון"
ועדת החוקה אישרה היום (ד') לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק להוצאת מח"ש מהפרקליטות והכפפתה לשר המשפטים. הצעת החוק שהוגשה ע"י ח"כ משה סעדה (הליכוד) תועלה להצבעה במליאה בשבוע הבא.
שלושה ח"כים בוועדה - סעדה, עמית הלוי (הליכוד) ולימור סון הר מלך (עוצמה יהודית) - תמכו בחוק. שני ח"כים - קארין אלהרר (יש עתיד) וגלעד קריב (העבודה) - התנגדו לו. החוק אושר בוועדה לאחר שדחתה כ-2,300 הסתייגויות וטענות נושא חדש.
לפי ההצעה, שר המשפטים יקים מחדש את המחלקה לחקירת שוטרים במשרד המשפטים, בנפרד מהפרקליטות. מנהל מח"ש יכהן תקופת כהונה אחת של 6 שנים, ויתמנה בידי ועדה, שהרכבה מנכ"ל משרד המשפטים או נציגו, שהוא יו"ר הוועדה; עו"ד העוסק בייצוג נאשמים במשפטים פליליים, שימנה שר המשפטים, בהתייעצות עם הסניגור הציבורי הארצי; שופט עליון או מחוזי בדימוס, שימנה יו"ר הוועדה לביקורת המדינה בכנסת; אדם בעל ניסיון בחקירות או בתביעות שימנה נציב שירות המדינה בהתייעצות עם מנכ"ל משרד המשפטים; נציב שירות המדינה או נציגו. התנאי למינויו של מנהל מח"ש הוא כשירות להתמנות לשופט ביהמ"ש העליון, וניסיון בפלילים.
כמו כן, למח"ש יועברו מהפרקליטות ומהייעוץ המשפטי לממשלה כל הסמכויות בעלות אופי פלילי, ובהן הסמכויות לעיכוב הליכים. עם זאת, מח"ש תמשיך להיות כפופה להנחיות הכלליות של היועמ"ש ופרקליט המדינה.
עוד נקבע בהצעה מנגנון תיאום לחקירת שוטרים ולפיו, שופט של ביהמ"ש המחוזי או העליון בדימוס ימונה ע"י הוועדה, לתיאום והכרעה בעניין חקירת שוטרים במקרה של מחלוקת בין מח"ש לבין גוף חוקר או תובע אחר. הממונה יוכל, בין היתר, להעביר את הטיפול בחקירה או בתביעה לגופים השונים. לממונה תוקנה הסמכות לדון בערר על החלטות מח"ש (שעד כה הייתה נתונה לפרקליט המדינה או ליועמ"ש).
ביחס לחקירת עובדי שב"כ, מח"ש תחקור באישור היועמ"ש וראש המחלקה יחד, ובמקרה של אי-הסכמה יכריע הממונה על מנגנון התיאום לחקירת שוטרים. עוד לפי המוצע, כל עובדי מח"ש יהיו אזרחים, שיקבלו גישה לכלל מערכות המודיעין וניהול התיקים של המשטרה, לפי כללים שיקבע המפכ"ל בהסכמת מנהל מח"ש.
הוועדה דרשה כי בחוק תוכנס חובת דיווח מפורטת הכוללת, בין היתר, את מספר התלונות שהוגשו והטיפול בהן. החובה תחול גם על מח"ש וגם על יחידת תלונות הציבור במשטרה ויחידת המשמעת במשטרה.
החוק ייכנס לתוקפו שמונה חודשים מיום פרסומו, אך שר המשפטים באישור הוועדה יוכל לדחות את תחילתו בארבעה חודשים נוספים, באישור ועדת החוקה. עם זאת, הוועדה למינוי מנהל מח"ש והממונה על התיאום תוקם מיד עם פרסום החוק, כדי לאפשר את הפעולות הנדרשות להקמת המחלקה. העלות השנתית המוערכת ליישום החוק: 7.6 מיליון שקל.
ח"כ משה סעדה, יוזם החוק, אמר בדיון: "הבטחנו לציבור שנתקן את המערכת וזה תיקון משמעותי. מי ששולט היום במח"ש הם עבריינים בשירות החוק. כשאמרתי זאת לפני 4 שנים אמרו שאני מגזים, אבל ראיתי את מסע הרדיפה של נתניהו ואיך דיברו בחדרים הסגורים. זיני, גופמן, מועלם, אנשים שבאו לשרת את מדינת ישראל, גופמן צמח מלמטה והגן על המדינה ב-7.10, ומרגע שנחשד כמי שתומך ברה"מ אחרי שעבד לצדו, נערך נגדו מסע רדיפה, כשיודעים היום שהוא נקי מכל רבב. כל הפרקליטות והייעוץ המשפטי לא היה צדיק שאמר שעושים לו עוול. תחשבו על משפחתו וילדיו. אני מקווה שבזכות החוק הזה אותם עבריינים ייחקרו ויהיה דין ויהיה דיין. כל מי שתמך בחוק שותף לשינוי".
ח"כ גלעד קריב טען מנגד: "החוק יוביל למציאות איומה שבה תוך פחות משנה מהקמת מח"ש הפוליטית, חוקרים במשטרה יחשבו 1,000 פעמים לפני שיפתחו בחקירה נגד פוליטיקאי מושחת הקשור במפלגות השלטון, ולאחר עוד כמה חודשים החסינות הזו תנדוד לעבריינים ומשפחות פשע הקשורים לפוליטיקאים, ומשפחות הפשע יחזקו קשריהן עם פוליטיקאים. אף אזרח לא יזכה להגנה יותר מאלימות שוטרים, אף שוטר לא יוצא מהרחובות לאחר שימוש חורג מסמכויותיו. הכל תחת מעטה שקרי ומזויף של מהלך לטובת האזרח. החוק מבטא את הטקטיקה של הקואליציה, שלוקחת אתגר ומנצלת אותו לטובת קמפיין שברובו שקר ובדיות, לא עושה דבר לפתרון האתגר ומייצרת מהלך שמריח משחיתות שלטונית. זה מהלך איום ונורא שיוביל לחדירת עבריינים ושחיתות לשלטון. החוק הזה יככב ברשימת החוקים שנבטל לאחר הבחירות".
ח"כ קארין אלהרר הזהירה כי "גם בחוק הזה, ולא בפעם הראשונה, אתם לוקחים בעיה אמיתית וכאב אמיתי של אזרחים, ומלבישים עליו מענה שפותר את הבעיות שלכם. אם היית מייצר תיקון אמיתי, היית מוצא אופוזיציה תומכת כי אנחנו יודעים להיות ענייניים כשיש חוק ענייני. אבל לקחתם את החוק כדי לבצר עוד יותר את מעמד הפוליטיקאים, אתם רוצים עוד ועוד כוח לרשות המבצעת. הפתרון לא נמצא בעוד סמכויות לשר המשפטים, או במבנה שמצאתם שתהיה ערכאת יישוב סכסוכים במח"ש שתשמש גם ערכאת ערעור. בצער רב אני אומרת שזה לא נותן פתרון אמיתי לבעיות אמיתיות, אלא אולי כותרת לך כח"כ שסימנת וי. מה זה יעשה בחיים האמיתיים לאזרחים? רק נזק. כולי תקווה שזה לא יגיע להצבעה במליאה כי זו תהיה בכייה לדורות".
