ראיון
"הזרים שואלים איך אנחנו מצליחים כלכלית בעת מלחמה. הם גם שואלים לאן כל זה הולך"
הנגיד התייחס להחלטה להותיר את הריבית על כנה, ודחה את האפשרות לבצע הורדה שלה ואז העלאה במידת הצורך - "זה יחייב אותנו לצעדים עוד יותר כואבים"; דוחה את ההשוואה לארה"ב - "לא נמצאים במקום שלהם"; ומותח ביקורת על הממשלה - "אי הוודאות גדולה"
בנק ישראל הותיר היום (ה') את הריבית על רמה של 4.5%, זו הפעם ה-14 ברציפות, ובניגוד להערכה של אנליסטים רבים שצפו הורדה שלה. הנגיד אמיר ירון קיים מסיבת עיתונאים ומתח ביקורת על הכרזתו מראשית החודש של שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שאמר שיוריד מסים אם הנגיד לא יוריד את הריבית. לדברי אמיר, "להוריד עכשיו מסים זה כמו לשתות אפסרסו אחרי שלקחת כדור שינה".
בראיון לכלכליסט דוחה ירון את ההשוואה לארה"ב בה יו"ר הפד ג'רום פאוול הוריד את הריבית, ולדבריו "אנחנו לא נמצאים איפה שהיא נמצאת. יש לה שוק עבודה שהנתונים שם השתנו לאין ערוך כלפי מטה. ואני לא מדבר על זה שיש להם גם מנדט שונה מהמנדט שלנו".
בנוגע לרמת הריבית אמר כי "זה עניין של ניהול סיכונים. אנחנו עדיין עם אינפלציה ברמה של 2.9%, עם שכירויות שקופצות, עם אי ודאות שעדיין לא פוזרה. תנאי המשק עדיין - כרגע - לא מצדיקים הורדת ריבית מהסיבה הפשוטה שאנחנו רוצים לראות את ההתכנסות של האינפלציה. לא איזה אירוע חד פעמי. אנחנו ראינו איזה תנודתיות היתה באינפלציה בשישה-שבעה חודשים האחרונים, כך שתוכל למצוא את עצמך באינפלציה שהיא מעל היעד. תדלוק האינפלציה יפגע בעיקר בשכבות החלשות, בעסקים הקטנים. אנשים פה שוכחים שיש גם משכנתאות ששליש מהם צמודות לאינפלציה".
למה לא להוריד ולא להעלות בהמשך?
"זה זיג זאג, וזה דבר לא נכון כי הסיכונים אינם סימטריים מבחינת הכאב (הרבה יותר כואב להעלות שוב אחרי הורדה, א.פ.). האצה של האינפלציה תחייב אותנו בנקיטת צעדים הרבה יותר כואבים"
התחושה היא שדווקא המשתנים הלא כלכליים כגון הבידוד הבינלאומי, המלחמה ואי גיבוש תקציב היו בעלי משקל מאוד משמעותי בהחלטה הזו. השאלה היא האם תיתכן הורדת ריבית כל עוד יש מלחמה ברקע?
"יש תנודתיות גדולה סביב המדדים אבל הגורמים המאקרו כלכליים הבסיסיים כן מובילים אותנו כרגע - גם עם מגבלות היצע המכבידות על התמתנות האינפלציה - לכיוון של ירידה באינפלציה. אז בהחלט יכול להיות יכול להיות שאפילו בשני המדדים הקרובים אנחנו נראה את זה וגם יתכן שזה ייקח יותר זמן"
אתה מסתובב הרבה בעולם. מה אומרים עלינו? יש כזה סנטימנט שלילי כלפי ישראל?
"אני נפגש עם כל בכירי שוקי ההון, והנגידים בוודאי והם מתעניינים מה קורה במשק. זו התעניינות כפולה: פעם אחת הם שואלים איך אתם מצליחים אחרי שנתיים של מלחמה? אני משדר כל הזמן את החוזקה של המשק. הצלחנו במידה מסוימת לנרמל פה מצב לא נורמלי: יש חות'ים, טילים, אנשים נכנסים לממ"ד לאחר מכן הולכים למסעדות. זה משהו שקשה למישהו מבחוץ לתפוס וזה חלק מהקלילות והדינמיות שלנו, העמידות של משקי הבית והמשק הישראלי כולו. יש לזה כמובן גם היבטים שליליים – לא רק חיוביים. ומצד השני, הם גם שואלים שאלות לאן בסוף האירוע הזה הולך".
יש לסיפור של ההכרה במדינה פלסטינית משמעויות כלכליות?
"זה לא אירוע כלכלי גרידא וזה יכול להתפרשן שונה אצל אנשים שונים. בסוף, מבחינתנו, אנו רוצים לראות מצב שבו יש תהליך שמוביל לביטחון בר קיימא לשיפור בסנטימנט כי זה מה שבסוף יביא לשיפור בכלכלה".
התייחסת להיעדר תקציב. אתה מודע לעובדה שהממשלה הזו לא רוצה תקציב כי היא לא מעוניינת בגזירות בשנת בחירות? הזרים גם שואלים אותך על זה? ומה לגבי האיום של סמוטריץ' על הפחתת מסים אם אתה לא תוריד ריבית?
"אני נפגש כמעט כל שבוע עם המשקיעים ונושא התקציב תמיד עולה. בנק ישראל התעקש שם גם בתקציב 2024 וגם ב-2025 שתהיינה התאמות פיסקאליות, ובהקשר הזה מגיע גם קרדיט לממשלה. זה נתן כלים לבוא למשקיעים ולהגיד להם: 'רבותיי, למרות אי הוודאות המאוד גדולה - כי בכל שלב חשבנו שהמלחמה תסתיים בתקופה אחרת - הממשלה עושה פה צעדים משמעותיים'. כמובן שאנחנו כבר בפיגור בתהליך התקצוב לשנת 2026 אבל צריך לעשות כל מאמץ - ויפה שעה אחת קודם - להתכנס, לעשות תהליך מהיר שמצד אחד לוקח את צורכי הביטחון ולשדר שאנחנו נצליח להוריד יחס החוב-תוצר באמצעות צעדים שמורידים אותו. כי לפי התחזית שלנו הוא כבר יגיע ל-71% תמ"ג בסוף השנה. זה המסר שישמר את אמון השווקים ויסייע להוריד את מחירי האג"ח, גם יסייע לתהליך האינפלציה. חייבים לעשות כל מאמץ להמשיך לשדר שיש לנו אחריות פיסקאלית. הצעדים שהזכרת כמובן הולכים להרחבה תקציבית והם לא מתיישבים יחד עם הורדת החוב. כל עוד אי הוודאות היא כה גדולה, ומגבלות ההיצע הן כה דומיננטיות, זה לא יהיה נכון לנסות להעניק את התמריצים האלו - לא כרגע".
איך כל הדברים האלו מתיישבים עם חזון ספרטיה של נתניהו?
"כמשק קטן ופתוח אנחנו לא יכולים, ובוודאי ובוודאי לא רוצים להיות משק סגור, וטוב שראש הממשלה הבהיר את הנושא. אנחנו כולנו מבינים את הקטר של ההייטק שהוא גלובלי, הן מבחינת הקשרים שלו הן מבחינת הביצועים שלו הן מבחינת גיוסי ההון שלו. ולכן בצד הזה אנחנו חייבים לעשות כל מאמץ לשמר את כל הקשרים הבינלאומיים שלנו, את עצמנו ככלכלה פתוחה".
