השורה התחתונה
בין מרוקו לפרו: כך נראית מכירת החיסול של יצוא ההדרים מישראל
יצוא ההדרים הימי נחתך בכ־50% בין 2017 לבין 2024 — מ־194 טונות ל־95 טונות. עיקר הפגיעה ב־2024 הגיעה מחרמות של הצרכן המרכזי - האיחוד האירופי - שהיצוא אליו צנח ב־41%, מהמצור החותי בים סוף ומכניסת מתחרות. חברת מהדרין, מגדלת ההדרים הגדולה בישראל, כבר רכשה אדמות במרוקו ובדרום אמריקה כדי להוזיל עלויות
אמר מי שאמר שעד לא מזמן היו פה רק תפוזים. אני לא מתיימר לדעת מה עתיד ההייטק הישראלי, אבל על החקלאות הישראלית אפשר להגיד שאם לא יהיה שינוי דרמטי בקרוב, תפוזים כבר לא יהיו פה. החקלאות הישראלית, ובמיוחד גידולי ההדרים, סובלים בשנים האחרונות מרצף של אירועי מיקרו ומאקרו שפוגעים ברווחיות הגידולים ומכריחים את המגדלים לחשוב טוב על עתידם.
השינויים הכי גדולים של התקופה האחרונה הם המלחמה שמתרחשת בצורות שונות מאז 2023, והתחזקות השקל מול הדולר והיורו, אבל זה לא "רק" זה. החסימה של מיצרי הורמוז מקשה על ייצוא למזרח ומעלה את מחירי ההובלה הימית; מחירי הדשנים מזנקים, ואף נוצר מחסור בחומרים מסוימים להשבחת פרי שייתכן שלא יסופקו כלל לחקלאים השנה; שינויי אקלים מרחיבים את עונות הגידול בדרום אמריקה עד כדי חפיפה עם מחזורי הגידול בישראל; והתחרות מכיוון מדינות כמו מצרים ומרוקו מרימה ראש. הסערה המושלמת הזאת יוצרת סביבה עוינת מאד לחקלאי הישראלי.
הדרך הטובה ביותר לבחון את הנושא היא בעזרת חברת מהדרין הציבורית. מהדרין היא מגדלת ההדרים הגדולה בישראל, ובין החברות הדומיננטיות בגידולי אבוקדו. הדו"חות האחרונים שלה מספרים את סיפורה של החקלאות הישראלית, ואת הקשיים שאיתם צריך להתמודד. צריך לזכור שמהדרין היא חברה גדולה ומגוונת, והיכולת שלה להתמודד עם אתגרים טובה בהרבה מאשר של חקלאים קטנים - מעבר לגידולי ההדרים והאבוקדו, לחברה יש גם גידולי תמרים ורימונים, היא מפעילה בתי קירור ומחזיקה בזרוע נדל"ן מתפתחת. לכן היא מצליחה לשמור על רווחיות גם בתקופות מאתגרות, כפי שראינו בדו"חות הרבעון הראשון של שנת 2026: במגזר האבוקדו היא יצרה רווח גולמי של 21 מיליון שקל, כ־13% מההכנסות, במגזר התמרים היא רשמה רווח גולמי של 9.8 מיליון שקל - 11% מההכנסות, והצליחה לכסות על מגזר ההדרים שהפסיד 2.6 מיליון שקל גולמי על הכנסות של 121 מיליון שקל.
הקשיים של גידול ההדרים בארץ לא חדשים ומשתקפים היטב בתוכנית הנטיעות של החברה. בין השנים 2019 ל־2025 מהדרין נטעה 319 דונמים בלבד של תפוזים, לעומת 2,461 דונם של אבוקדו ו־369 דונם של קליפים. במקביל, במהלך שנת 2025 סגרה החברה יותר מ־6,000 דונם של פרדסים הפסדיים, במהלך שצפוי לחסוך לה הוצאות של כ־17 מיליון שקל בשנה. כדי לשים דברים בפרופורציות, בחודש ינואר 2025 מהדרין התקשרה בהסכמים לגידול ועיבוד שטח של 5,000 דונם במרוקו, ובהמשך השנה גם רכשה חווה לגידולי אבוקדו בפרו.
האסטרטגיה של מהדרין לגדל בחו"ל נובעת מכמה סיבות - הראשונה היא פיזור סיכונים: העונות בדרום אמריקה הפוכות לעונות בישראל וכך מתאפשר לחברה למכור באופן רציף במהלך כל השנה, והגידולים במרוקו מאפשרים להקטין את התלות בישראל ולאירועים נקודתיים לה כמו מלחמות והתחזקות השקל. הסיבה השנייה היא הוזלת עלויות: עלות העסקת כוח האדם במרוקו זולה משמעותית מבישראל, המים זולים יותר והיצוא לאירופה קל הרבה יותר. גידול במרוקו מאפשר להתחרות בצורה יותר טובה עם תוצרת חקלאית מצרית, שגם נהנית מעלויות נמוכות.
אומדן הנזקים מהתקופה האחרונה על המגדלים הישראליים מסתכם למספרים עצומים - ההשפעה הכלכלית של המלחמות בישראל על תוצאות מהדרין בלבד מוערכת בהפסד של כ־100 מיליון שקל בשלוש השנים האחרונות. על פי גורמים בענף, הערכות מדברות על כך שמתוך כלל הנזק יתקבלו בחזרה מהמדינה רק כ־40-30 מיליון שקל. יתר על כן, דו"חות החברה מראים שהתחזקות השקל ברבעון הראשון בלבד גרעה כ־26 מיליון שקל מהכנסות החברה, וגרמה לירידה של 32 מיליון שקל בהכנסות בשנת 2025. מגדלים ומשווקים קטנים יתקשו מאד להתמודד עם סביבה כזאת ללא גב פיננסי ופעילות בינלאומית.
ברמה הארצית, על פי נתוני משרד החקלאות וביטחון המזון, ישנה ירידה מתמשכת בערך הריאלי של ייצוא פירות ההדר מישראל בשנים האחרונות, והוא נחתך כמעט ב־50% בין השנים 2017 לשנת 2024 — מ־843 מיליון שקל ל־477 מיליון שקל. כמות פירות ההדר ביצוא ימי, באלפי טונות, עמדה על 194 טונות בשנת 2017 ו־95 טונות בשנת 2024. החלוקה של יצוא פירות ההדר בשנת 2024 היתה 61 אלפי טון של קליפים, ו־34 אלפי טון של אשכוליות ופומלית. מדינות האיחוד האירופי נמצאו בצד הרוכש של 62% מהסחורות הללו בשנת 2024. ההסתמכות הגבוהה הזאת על האיחוד האירופאי מתבררת כבעייתית בתקופה הנוכחית, מכיוון שכחלק מהשפעות המלחמות האחרונות בישראל החלה באיחוד תנועה הקוראת להחרמה של תוצרת חקלאית ישראלית, ולפגיעה נוספת בחקלאי הישראלי. גם כאן הגיוון של מהדרין, והיכולת שלה לשווק פרי ממרוקו מסייעת לה להתמודד עם אתגרים.
יתכן שהמלחמה עומדת להסתיים בקרוב ומחירי הנפט וההובלה הימית יחזרו לקדמותם, אבל גם אם זה יקרה, במבט קדימה רואים שהאתגרים עדיין לא יסתיימו - מעבר לשקל שממשיך להתחזק ולפגוע ברווחיות הייצוא, חקלאים מדווחים שכבר נאמר להם שעקב הפגיעה בפעילות היצרנית במדינות המפרץ, עליהם להתכונן למחסור בדשנים וחומרי הזנה מסוימים, ולעליית מחירים משמעותית במוצרים שכן יהיו. בנוסף, עליית שכר המינימום שהתרחשה בתחילת אפריל תגדיל גם היא את צד העלויות של המגדלים. נראה שבלי יד מכוונת והתערבות מהממשלה החקלאים בארץ ימשיכו לספוג מכות אנושות מתוצרי הלוואי של המלחמה, ימתינו לפיצויים שיכסו רק חלק קטן מאובדן ההכנסה, ויאלצו להתמודד עם מחירי מכירה נמוכים ועלויות תפעול מאמירות.
השורה התחתונה: יתכן שהמלחמה עומדת להסתיים בקרוב ומחירי הנפט וההובלה הימית יחזרו לקדמותם, אבל במבט קדימה רואים שהאתגרים לא יסתיימו. מעבר לשקל שממשיך להתחזק ולפגוע ברווחיות היצוא, חקלאים מדווחים שכבר נאמר להם שעקב הפגיעה בפעילות היצרנית במדינות המפרץ, עליהם להתכונן למחסור בדשנים וחומרי הזנה מסוימים, ולעליית מחירים משמעותית במוצרים שכן יהיו.
הכותב הוא מנהל השקעות ואנליסט
המידע המובא בכתבה זו אינו מהווה ייעוץ השקעות, המלצה לביצוע פעולות בני"ע, או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. הכותב ו/או העיתון אינם אחראים לכל נזק, הפסד או הוצאה שיגרמו כתוצאה משימוש במידע זה. השקעה בשוק ההון כרוכה בסיכון להפסד כספי. לכותב יש או עשוי להיות עניין בכל אחת מהחברות המוזכרות במאמר.
