ריאיון
"יש מיליארדי שקלים לכסף קואליציוני אבל רק מיליונים למיגון בתי חולים. זה לעג לרש"
חודש לתוך המלחמה, יו"ר ארגון רופאי המדינה, ד"ר זאב פלדמן מזהיר מאדישות הממשלה לבעיות המיגון בבתי החולים. הוא מספר כיצד מערכת הבריאות נאלצת לאלתר פתרונות "יצירתיים" ויקרים, במקום שמדינה תיקח אחריות, ואיך שנור מתורמים הפך לחלק ממודל המיגון
בסוף ינואר 2026 התקיים בוועדה לביקורת המדינה בכנסת דיון בממצאי דו"ח מבקר המדינה על הפערים וליקויי המיגון בבתי החולים שהתפרסם בתחילת החודש. משרד המבקר הציג תמונת מצב מבהילה: כך, למשל, 41% מחדרי הניתוח (160 מתוך 402) או 56% ממיטות האשפוז הכלליות (10,493 מתוך 18,637) אינם ממוגנים. על השולחן הונח גם תג המחיר הדרוש: 4.3 מיליארד שקל. זאת לאחר שמ־2023 הוקצו, כך המבקר, כ־500 מיליון שקל בלבד מתוך תוכנית כוללת של 4.8 מיליארד שקל.
גם הסכום הנותר, הוסבר לנוכחים, הוא רק על מנת להגיע למיגון של 70% בתוך 10-5 שנים. זאת, כך אמר בדיון מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, מתוך תפיסה שאי אפשר ולא צריך למגן את בתי חולים והמרפאות ב־100%. בר סימן טוב עדכן שבתקציב 2026 התוספת למיגון ולרעידות אדמה תעמוד על 200-150 מיליון שקל. "זה נראה לך מספיק והגיוני כשיש פער של 4.3 מיליארד שקל, ועכשיו מקצים רק 200-150 מיליון שקל למיגון?", שאל את מנכ"ל משרד הבריאות בדיון ד"ר זאב פלדמן, יו"ר ארגון הרופאים עובדי המדינה ונוירוכירורג משיבא, שמכיר את המציאות בשטח. "הורדה מתחת לקרקע היא לא מיטבית", השיב לו בר סימן טוב. "אם אנחנו בונים חדר מיון חדש בבתי החולים שמיר והלל יפה, שישרת את השגרה ויהיו בו כמה מאות מיטות ממוגנות, בעיניי, זאת צריכה להיות דרך המלך".
ד"ר פלדמן, מה השתנה בחודש שאנחנו בתוך המלחמה הנוכחית?
"יש שינוי לרעה. האיום משמעותית גדול יותר עם טילים מאיראן, לא רק לבנון ועזה. תראה מה קרה בסורוקה ועד עכשיו, כמעט שנה אחרי, הוא עומד על חורבותיו. אחרי שכבר נפל טיל על מרכז־העל של הנגב והאיום גבר, אין שום שינוי ברמה של הממשלה בעניין המיגון. ברור שדברים כאלה לא קורים מהיום למחר, אבל זה לא נושא שעולה היום ואני מדבר עליו כבר שנים. זה לא שאין כסף, זה פשוט סדר העדיפויות. עכשיו, למשל, בתקציב הממשלה העבירה 6 מיליארד שקל כספים קואליציוניים, אבל הוסיפה רק 6 מיליון שקל ל־150 מיליון שקל למיגון. זה לעג לרש".
ומה המצב בשטח?
"בתי החולים נאלצים להמציא פתרונות יש מאין בנושא של המיגון. לדוגמה שיבא: מאז שהתחילה המלחמה נוספו בערך 400-300 מיטות ממוגנות. איך אפשר לעשות את זה? יצירתיות והשקעת משאבים שאף אחד לא משפה אחר כך ברמה של מיליוני שקלים, כי גם בשביל לרדת לחניון צריך יצירתיות. יש חניונים שנבנו מתוך מחשבה וכבר ממותקנים מבחינת חמצן וחשמל, אבל יש בתי חולים שעושים קונץ פטנט. פורסים בתי חולים שדה עם גנרטור וחיבורי גזים רפואיים, וכל מה שבית חולים שדה יודע להפעיל כשהוא בחו"ל במצבי חירום. יוצרים מקומות ממוגנים יש מאין".
אילו בעיות זה יוצר?
"אילוץ של עבודה אך ורק במקומות ממוגנים. ראשית, נעשה בבתי החולים 'רידוד' – משחררים חולים פחות דחופים, דוחים ניתוחים ויורדים בהיקף השירות כדי שיהיו פחות אנשים בבתי החולים. שנית, מי שכן בבית החולים, זה לא רק שלא נוח לו בחניון. יש בתי חולים שירדו להפעלה של חדרי ניתוח בודדים, כי אין שם מיגון, והם שולחים את המנתח והחולה לבית חולים אחר שיש לו חדר ניתוח ממוגן. ושלישית, זה משפיע גם על אופי הפעולה של מרפאות החוץ. גם שם דוחים תורים אם אין מיגון מלא. אזכיר שמראש מערכת הבריאות בישראל מתוחה עד הקצה, שהתורים בה בלתי נסבלים ואנחנו 'שיאני עולם' במערב בתפוסת מיטות אשפוז, כך שהרידוד מגיע למשבר קיים במערכת הבריאות שכבר 6 שנים נמצאת ב'מצב חירום' של קורונה ומלחמה".
המלחמה מתארכת, צריך לחזור לתת שירות רפואי שהוא לא רק חירום.
"נכון, ולכן יש היום מקומות שחותרים למגע ומנסים לעבוד. חלק מהפתרונות זה לבדוק חולים מרחוק למשל, לעבוד יותר מהבית בטלמדיסין (תוכנת שירותי רפואה מרחוק – ת"ג). הבעיה היא שמשרד האוצר לא מאפשר את זה בהכרח מבחינת שעות מאושרות לרופאים. יש כללים נוקשים של הנציבות שמותר לעבוד רק X ימים מהבית".
אנחנו בתוך הכרזה של הממשלה על מצב חירום בעורף. אי אפשר לעקוף את זה דרך תקנות לשעת חירום?
"כרגע אף אחד לא עושה זה, למרות הניסיונות שלנו. יש מתחת לפני השטח אישורים חריגים, שאני לא יודע אם יהיה להם שיפוי כלכלי. הרי אין שום סיבה שאנשים ייצאו לכבישים ויסכנו את עצמם כדי להגיע לבית חולים ולראות צילומי רנטגן. יכולים לראות את זה בבית ולחסוך עומס וסכנה בכבישים, ולתת את אותה תפוקה. זה גם לטובת המטפלים, שאין שום סיבה שייצאו לדרכים בסכנת אזעקות, וגם בשביל הילדים שלהם שאין להם מסגרות חינוך".
ואיפה שבכל זאת צריך מגע עם המטופל ואין מיגון?
"בעיה. למשל, תחום הצנתורים (לפי דו"ח מבקר המדינה, 50% מחדרי הצנתור אינם ממוגנים – ת"ג): חדרי צנתורים אינם רק להתקף לב, הם נותנים שירותים גם לאנשים שהגפיים בסכנה וגם לאנשים עם הפרעות בקצב הלב וגם לצנתורי מוח. ברגע שאין לך פתרון ממוגן, נדחים תורים ולצערי חלק מהאנשים עלולים למות בדרך כי הם לא מקבלים את המענה. זה המחדל של המיגון".
בניגוד לבתי החולים החדשים שנבנים מראש עם מיגון מלא, בתי החולים הציבוריים (50%) ושל הכללית (30%) הם ברובם די ישנים. שם המיגון יהיה תמיד רק טלאי על טלאי?
"שורש הבעיה זה תקציב בריאות לא מספיק. ההוצאה הלאומית לבריאות ב־OECD עומדת בממוצע על כ־10% מהתוצר המקומי הגולמי, בעוד בישראל היא רק כ־7.3%-7%, מה שמציב אותנו בתחתית הרשימה יחד עם טורקיה ומקסיקו, ולהן אין הוצאה עודפת על מיגון ומלחמות. המשמעות היא שדברים שלא בוערים כרגע נדחים, בהם גם תשתיות. בבתי החולים הגריאטריים רוב החולים היום לא יושבים בזמן אזעקות באזורים ממוגנים. אם ייפול טיל, הוא יהרוג אותם. בבתי החולים הציבוריים אכן יש בעיקר התחדשות של דברים, למשל בבלינסון, סורוקה, רמב"ם. אבל הבנייה הזאת לא נעשית תמיד בהתאם לתקנות לשעת חירום מ־2013 לעניין מיגון, בגלל מחסור תקציבי. כשבנו, למשל, את האזור הממוגן בבית החולים בני ציון, היתה על הפרק הוספת חניון של 4 קומות שיכול לשמש גם בחירום, ובגלל שהיו חסרים 15 מיליון שקל לתקציב השוטף לא עשו את זה. עכשיו מסיימים לבנות בית חולים שיקומי נהדר בפוריה אבל חצי ממנו חצי לא ממוגן באופן מלא. איפה החניון הממוגן שלו? שם אמרו שאין תקציב לחניון. אלה בדיוק התקציבים והשמיכה הקצרה שבהם חוסכים כסף, ובזמן אמת אנחנו נתקלים בתוצאות ובהשלכות של זה".
הפתרונות בשטח גם בעייתיים לפי דו"ח המבקר. המיון של שיבא נבנה בכלל עם קירות זכוכית.
"אבל למה זה קרה? פרופ' זאב רוטשטיין, שהיה בזמנו מנהל בית החולים, בא למשרד הבריאות ולאוצר ואמר 'תנו לי את החלק של הכסף שיאפשר לי למגן את המיון'. אמרו לו 'אין לנו. לך תחפש בעצמך את הכסף, תביא תרומות'. זה עוד אבסורד שדורשים ממנהלי בתי החולים להסתמך על פילנתרופיה עכשיו".
אז שנור מתורמים זה חלק ממודל המיגון?
"זאת המציאות, לצערי. לדוגמה, סורוקה שנפל עליו טיל וצריך לבנות מגדל אשפוז. גייסו את הפילנתרופ סילבן אדמס לשים 100 מיליון דולר כדי לאפשר להתחיל את העבודה, במקום שהמדינה תיקח אחריות מלאה ותממן את הפרויקט הלאומי".
וזה לא מקרה ייחודי?
"אני זוכר שכשיעקב ליצמן היה שר הבריאות, הוא דיווח בוועדת הכספים שהוא מקצה 80 מיליון שקל למיגון בית החולים ברזילי. אמרתי לו שזה עולה 120 מיליון שקל, הוא השיב 'את השאר מנהל בית החולים צריך להביא בתרומות'. שאלתי 'מה אם הוא לא יודע להביא?', כי ברזילי היה אז תחת מתקפות טילים כל הזמן. הוא ענה 'זה המצב במערכת הבריאות'. השנור הוא חלק מעולם הביצוע. במקום שזה יהיה רק לאקסטרות, לפאר, השנור הפך להיות חלק מהשיקולים, קבלת ההחלטות והמימון של דברים בסיסיים במערכת הבריאות. זה לא צריך להיות ככה, המדינה צריכה לקחת אחריות מלאה על הדברים הבסיסיים במערכת הבריאות".
ממשרד הבריאות נמסר: "מתחילת המערכה פועל משרד הבריאות באופן אינטנסיבי לחיזוק המוגנות של מערכת הבריאות ולהבטחת רציפות תפקודית של בתי החולים ומוסדות האשפוז. במסגרת מאמץ זה הוקמו כ־5,200 מיטות ממוגנות נוספות. על פי התוכנית האסטרטגית, שיעור המיטות הממוגנות עומד כעת על 64%. ישנם פרויקטים מתוקצבים שיביאו את שיעור זה ל־70%".
ד"ר זאב פלדמן (68)
גר בהוד השרון. נשוי + 4
• בוגר בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב והתמחה בבית החולים סורוקה ובמרכז הרפואי רבין
• מכהן כסגן ומ"מ יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י)
• היה חלק מהצוות הרפואי שטיפל בנשיא לשעבר שמעון פרס בספטמבר 2016
