"ההליך התקין נקטע": היועמ"שית דורשת לעצור הדיונים על חוק התקשורת
הצעת חוק התקשורת של השר שלמה קרעי מקודמת בימים אלה בוועדה מיוחדת שהוקמה לצורך העניין ונועדה לעקוף את ועדת הכלכלה; בהרב מיארה מבקשת מבג"ץ לקיים דיון דחוף בעתירות בנושא: "השר החליט לסטות מההליך הממשלתי התקין"
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה מבקשת מבג"ץ לקיים דיון דחוף בעתירות נגד הצעת חוק התקשורת ולעצור את הליך החקיקה שלה עוד בטרם הושלם, בטענה שהיא מעלה חשש כבד לפגיעה בחופש הביטוי והעיתונות. "יש למנוע תקלה חמורה שתצא תחת ידיה של הכנסת", נכתב בתגובה שהגיש משרד היועמ"שית לבג"ץ. אם תאושר הצעת החוק, שמקודמת ביוזמתו ובעידודו הנלהב של שר התקשורת ד"ר שלמה קרעי, ייכנסו כל ערוצי וספקי הטלוויזיה בישראל תחת סמכותה של מועצה פוליטית שהמינויים בה נשלטים ברובם, ישירות או בעקיפין, על ידי שר התקשורת. למועצה זו תהיה להורות על סגירת כלי תקשורת או גוף חדשות על בסיס עילות שנתונות לפרשנות רחבה כמו "הסתה לגזענות או פגיעה ממשית באדם" על רקע עילה כמו "אורח חיים" ואפילו בגין שידור תכנים אירוטיים. היא גם מגדירה שידורי תכנים ושידורי חדשות באופן רחב כל כך, כך שבפועל יכולים להיכנס תחת סמכותה גם אתרי חדשות ותוכן עם שידורי וידיאו קבועים.
ההצעה מקודמת בימים אלו בכנסת בהליך מזורז, תחת ועדה מיוחדת שהוקמה לצורך העניין לאחר שיו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ דוד ביטן, שההצעה נמצאת תחת תחומי האחריות של הוועדה שלו, הערים קשיים על קידומה. על רקע זה, עמותת הצלחה, ארגון העיתונאים והעיתונאיות ומועצת העיתונות עתרו לבג"ץ בבקשה לבטל את אישור הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה ובקריאה ראשונה בכנסת, ולהשיבה לעבודת מטה ממשלתית תקינה. כן ביקשו העותרים סעדים בנושא הקמת הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת החוק.
בתגובה לבג"ץ מצטרף משרד היועמ"שית לעמדת העותרים, וטוענת לפגמים קשים בהליך קידום הצעת החוק. "אף שבתחילה הצעת החוק קודמה בהליך ממשלתי מקצועי ותקין, הליך זה נגדע בעיצומו, והמלאכה לא הושלמה", נכתב בתגובה, שעליה חתומים מנהל מחלקת הבג"צים, עו"ד ענר הלמן, ועמיתותיו במחלקה עו"ד תהילה רוט, עו"ד ענת גולדשטיין ועו"ד מיה ציפין. "החל משלב זה של 'שבירת הכלים', דבקו בהליך גיבוש הצעת החוק פגמים היורדים לשורש ההליך ושאינם מקיימים את הדרישות האמורות. שר התקשורת בחר לקטוע את הליך העבודה הממשלתי האינטנסיבי, הסדור והפורה שבמהלכו גובשה הרפורמה מבחינה מקצועית ומשפטית. זאת לאחר שהייעוץ המשפטי לממשלה שיקף כי ההצעה כפי שגובשה באותה עת לוקה בפגמים תהליכיים ומשפטיים ממשיים; כי אינה בשלה; וכי עננה חוקתית מרחפת מעליה".
בנוגע לאחריותו של שר התקשורת קרעי לקטיעת הליך החקיקה התקין נטען: "בשלב מסוים, משהתחדדו מחלוקות משפטיות מהותיות, הנוגעות לחוקיותם של חלק מן ההסדרים שעל הפרק ולפגיעה בחופש הביטוי וחופש העיתונות, התברר כי שר התקשורת אינו נכון לקיים שיח נוסף במטרה להגיע להסדרים שיבטיחו את עמידת הצעת החוק באמות המידה החוקתיות המתחייבות. בשלב זה החליט השר לסטות מן ההליך הממשלתי התקין, להפר את הנחיית היועצת המשפטית לממשלה, ולהביא את הצעת החוק לדיון לפני ועדת השרים לחקיקה – תוך התנגדות נחרצת של הייעוץ המשפטי לממשלה ומבלי שניתן לה האישור המשפטי הנדרש, שלפיו אין מניעה משפטית להביא את ההצעה לדיון לפני ועדת השרים".
כמו כן נטען שהצעת החוק עלולה לפגוע בחופש הביטוי והעיתונות וליצור ריכוזיות מסוגנת בתחום התקשורת. "בולטים בהקשר זה הם רכיביה של ההצעה המבקשים לבטל את ליבת האסדרה הנוהגת בתחום שידורי החדשות, מבלי להציג ערובות חלופיות להבטחת מהימנותן ומקצועיותן; ואלה הנוגעים לביטול משמעותי של מגבלות הבעלויות הצולבות - הסדר העשוי לייצר השתלטות מהירה של מעטים על רבים מכלי תקשורת בישראל, באופן החותר בבירור תחת עקרונות של פלורליזם ומגוון דעות", נכתב.
תגובת היועמ"שית גם מותחת ביקורת על הקמת הוועדה המיוחדת לאישור הצעת החוק בכנסת. "נוכח חשש כי ח"כ דוד ביטן, יו"ר ועדת הכלכלה, לא יקדם את הצעת החוק בקצב הנדרש או אף יאתגר רכיבים בה, קידם שר התקשורת מהלך שבסופו החליטה ועדת הכנסת, באופן חריג, להעביר את הדיון בהצעת החוק מוועדת הכלכלה – הוועדה בכנסת האמונה על תחום התקשורת ודנה במכלול הצעות החוק הקשורות בכך – לוועדה מיוחדת שהרכבה נקבע מראש לצורך הדיון בהצעת חוק זו", נכתב. "היועצת המשפטית לכנסת הביעה התנגדות למהלך וגילתה דעתה כי הדבר עולה כדי פגם בהליך החקיקה. גם הפעם, המהלך לא נעצר. מדובר במקרה חריג וקיצוני של התנערות מחובות המשפט המינהלי ודריסת דפוסי העבודה המקובלים בממשלה בכלל, ובהצעת חוק בסדר גודל שכזה – בפרט".
באשר לעבודת הוועדה עצמה נכתב בתגובה היועמ"שית: "בכמה הזדמנויות בדיוני הוועדה המיוחדת, התבטאו יושבת ראש הוועדה והשר כי עמדת המשנה ליועצת המשפטית לממשלה המשתתפת בדיונים, נובעת מן הרצון לסכל את הצעת החוק מטעמים בלתי ענייניים או מטעמים פוליטיים. זהו ביטוי נוסף לאופן שבו העמדה המקצועית של גורמי המקצוע בממשלה הממלאים את תפקידם הציבורי ומצביעים על הפגמים המהותיים והתהליכים שנפלו בהליך, נענית בהכפשות, דה-לגיטימציה והפחדה. מדובר בתופעה פסולה מהיסוד אשר נועדה להוביל לחקיקה הפוגעת בעקרונות יסוד ובחופש העיתונות וכן להלך אימים על שומרי הסף, ואין להשלים עמה".
לאור זאת, מבקשת היועמ"שית מבג"ץ לקיים דיון דחוף בעתירה אף שהליך החקיקה טרם הושלם, ולהורות על עצירתו, תיקונו (ובכלל כך החזרת הדיונים לוועדת הכלכלה) והשבת הצעת החוק לבחינה מקצועית ומשפטית. "לפנינו מקרה 'קיצוני וחריג' המצדיק להקדים את הביקורת השיפוטית על הליך החקיקה כבר לעת הזו, אף שטרם הושלם הליך החקיקה" נכתב. "רק בדרך זו ניתן יהיה להחזיר את הצעת החוק הממשלתית למסלולה התקין".
