ביהמ"ש הכריע: מזרחי טפחות רשאי לחסום כספים מבנק רוסי
בני זוג תבעו את בנק מזרחי טפחות לאחר שסירב להעביר לחשבונם 600 אלף דולר שהגיעו מאביה של האישה ברוסיה לצורך רכישת דירה בישראל. ביהמ"ש קבע: מדובר בסירוב סביר לאור הסנקציות הבינלאומיות על הבנק הרוסי
בית משפט השלום בתל אביב דחה תביעה שהגישו בני זוג נגד בנק מזרחי טפחות, וקבע כי סירובו להעביר לחשבונם בישראל כ-600 אלף דולר שהועברו מאביה של האישה מחשבון בנק ברוסיה לצורך רכישת דירה בישראל, מהווה סירוב סביר ולגיטימי. זאת, בשל סנקציות בינלאומיות שהוטלו על הבנק המעביר מרוסיה. עם זאת קבע בית משפט, כי הבנק בישראל לא יהיה רשאי להשיב את הכספים חזרה לחשבון המקור ברוסיה בהתאם להסכמה דיונית בין הצדדים.
פסק הדין עוסק בכספים שהועברו בתחילת מרץ 2022 מחשבון בנק ברוסיה בשם ALFA Bank, זמן קצר לאחר פרוץ המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. לאחר פרוץ המלחמה הטיל הממשל האמריקאי סנקציות על הבנק ברוסיה. הבנק בישראל סירב להעביר את הכספים שהעביר האב לחשבון התובעת והודיע שבכוונתו להחזיר את הכספים לחשבון המקור ממנו הועברו הכספים. לבקשת התובעים ניתן באפריל 2022 צו מניעה ארעי האוסר על החזרת הכספים לחשבון המקור של אבי האישה ברוסיה. בסיכומים הודיע הבנק שהוא אינו מתנגד להותרת צו המניעה הזמני האוסר על השבת הכספים לבנק המעביר גם לאחר פסק הדין.
התובעים, בעל ואישה, טענו כי הבנק בישראל אישר בעבר העברות כספים משמעותיות מאבי האישה המתגורר ברוסיה, והם אף הסתמכו על כך לצורך רכישת דירה בישראל. לטענתם, הסנקציות אינן חלות רטרואקטיבית, וכי משעה שהכספים כבר התקבלו בישראל אין מניעה להעבירם לחשבון הלקוח. במוקד טענת התובעים כי סירוב הבנק בישראל להעברת הכספים בהסתמך על הסנקציות הבינלאומיות שהוטלו על הבנק ברוסיה למעלה מחודש וחצי לאחר שהכספים נקלטו בחשבון המעבר שלו - אינו כדין, הסנקציות הבינלאומיות אינן חלות וכי אלמלא גרר הבנק רגליים לא הייתה מניעה להעברת הכספים לפני שהוטלו הסנקציות.
מנגד, הבנק טען באמצעות עורכי הדין עומר קלנר ורוני אגבי ממשרד פרל כהן, כי הוא מחויב, מכוח הדין והרגולציה, לבחון את מקור הכספים ואת זהות הגורמים המעורבים בעסקה, וכן לציית למשטרי סנקציות בינלאומיים. הבנק הדגיש כי פעילות בניגוד לסנקציות עלולה לחשוף אותו לסיכונים חמורים, לרבות סיכוני ציות, הלבנת הון ופגיעה בקשרי בנקאות בינלאומיים.
בית המשפט קיבל את עמדת בנק מזרחי טפחות וקבע כי סירובו להעביר את הכספים עומד במבחן הסבירות לפי חוק הבנקאות. בפסק הדין הודגש כי החובה המוטלת על בנק לספק שירותים ללקוח אינה מוחלטת, וכי בנק רשאי לסרב למתן שירות כאשר מדובר בסירוב סביר. עוד נקבע כי אין לקבל את טענת התובעים כי יש להתייחס לסנקציות שהוטלו על ידי הממשל בארה"ב, מבחינת משמעותן ותחולתן, כדין זר הדרוש הוכחה וכי היה על הבנק להגיש חוות דעת מומחה להוכחת מהות הסנקציות.
השופטת אפרת בוסני קבעה כי "אין בידי גם לקבל את טענת התובעים כי הבנק עיכב ומנע את העברת הכספים קודם להטלת הסנקציות על ALFA בנק, וכי אלמלא השתהות הבנק וגרירתו רגליים במשך למעלה מחודש ימים מאז שהכספים נקלטו בחשבון המעבר שלו ניתן היה להעביר את הכספים לחשבון התובעת קודם להטלת הסנקציות".
עוד נקבע כי בנק מזרחי טפחות פעל בהתאם לחובותיו, "לא גרר רגליים ולא השתהה בבדיקותיו לפני שהוטלו הסנקציות". עם זאת השופטת הבהירה כי הבנק בישראל לא יהיה רשאי להשיב את הכספים בחזרה לחשבון המקור ברוסיה אלא יחול חוק חדש הקובע אחרת, כפי שהוסכם בהסכמה הדיונית של הצדדים.
מעו"ד אורי בן יוחנה ממשרד וינרוט, אשר ייצג את התובעים נמסר בתגובה: "הכספים המדוברים התקבלו בבנק למעלה מחודש ימים לפני שהוטלו הסנקציות על בנק אלפא. הבנק גם השלים את כל הבדיקות הנדרשות ביחס לכספים עד ליום 21.3.2022, והחל ממועד זה מנע את העברת הכספים לתובעים בטענה יחידה בדבר קיומן של סנקציות שכביכול הוטלו על בנק אלפא, למרות שאלה הוטלו רק ביום 6.4.2022. בנוסף, הרי שגם מבחינת מהות הסנקציות, אין ולא היתה כל מניעה להעביר את הכספים אל התובעים. לצערנו, נקודות מהותיות אלה לא זכו לניתוח ולהתייחסות רציניים במסגרת פסק הדין, לצד טענות מהותיות נוספות שלא נבחנו ובוררו ברצינות הנדרשת. עוד יצוין, כי בפסק הדין התקבל למעשה סעד מרכזי שהתבקש ונתבע בכתב התביעה, ואף על פי כן נדחתה התביעה. בימים אלה אנו לומדים את פסק הדין ובהמשך תתקבל החלטה מתאימה לגבי הגשת ערעור".
