דוח המבקר
גופים כלכליים מרכזיים לא היו ערוכים למלחמה ולא הפיקו לקחים ממשבר הקורונה
לפי מבקר המדינה, משרד האוצר, המועצה הלאומית לכלכלה ובנק ישראל לא היו ערוכים למלחמה ארוכה ולא יצרו את התשתיות ומנגנוני התגובה הבסיסיים לשעת חירום. עוד עולה כי אגף התקציבים לא מיפה מראש מקורות תקציביים אפשריים מתוך מסגרת תקציב המדינה המוצעת
משרד האוצר, המועצה הלאומית לכלכלה ובנק ישראל, שלושת הגופים הכלכליים הציבוריים המרכזיים האחראים על ניווט המשק, לא היו ערוכים למלחמה ארוכה כגון חרבות ברזל, לא יצרו את התשתיות ואת מנגנוני התגובה הבסיסיים לשעת חירום כזו שנוצרה באוקטובר 2023 וגם לא הפיקו את הלקחים ממשבר הקורונה שהיו יכולים לסייע לאותם גופים להגיב במהירות וביעילות לצרכים שהציבה אותה מלחמה. זו המסקנה המרכזית על ההיערכות הכלכלית לשעת חירום, בדו"ח מבקר המדינה.
"הערכות לאירועי חירום, שעליה המליץ מבקר המדינה כבר אחרי משבר הקורונה, הייתה מאפשרת להגן טוב יותר על כלכלת ישראל", סיכם המבקר את האירוע שעלה למשק לא פחות מ-250 מיליארד שקל. "את המחיר העצום הזה כולנו משלמים וישלמו גם הדורות הבאים".
לטענתו, בראש ובראשונה, הדרג המדיני לא נערך למצב חירום מלחמתי – בטח לא באורך כזה. המבקר מצא "שבשנתיים שקדמו למלחמה, הקבינט החברתי-כלכלי לא עסק בהערכות כלכלית לשעת חירום". המבקר מעיר לראש הממשלה בנימין נתניהו, ולראשי הממשלה לפניו - נפתלי בנט ויאיר לפיד (לתקופה קצובה), כמו גם לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', ולשר האוצר שכיהן - אביגדור ליברמן, כי נוכח החשיבות הלאומית בהיערכות כלכלית לשעת חירום, ראוי היה כי ממשלות ישראל היו פועלות לקיים תהליך של הפקת לקחים ולקיים דיונים בנושא, בין אם באמצעות הקבינט החברתי-כלכלי או בפורום ממשלתי אחר.
מרבית הדוח עוסק בביקורת על הדרג המקצועי. למשרד האוצר לא היה מנגנון תקציבי ייעודי לצורך מתן מענה מהיר לצרכים תקציביים בלתי צפויים ולא מתוכננים בעת התרחשות אירוע חירום בהיקפים משמעותיים (למרות שאותה סיטואציה בדיוק ארעה במשבר הקורונה); משרד האוצר לא תיקצב בתקציב המדינה סעיף רזרבה ייעודי לחירום אותו ניתן לממש באופן מיידי בזמן אירוע חירום ללא צורך בעדכון התקציב.
בחשב הכללי טענו כי ישנו סעיף רזרבה בסך 30 מיליארד שקל, אך באגף התקציבים מסרו לצוות הביקורת כי אף שהיו קיימות יתרות כספיות בתקנות הרזרבה ערב המלחמה, יתרות אלה היו מיועדות למטרות שונות שהיקפן הסופי היה אמור להתברר רק בשלהי שנת הכספים. לפיכך, הרזרבה האפקטיבית בתקציב המדינה היתה אפס. "בפועל, לא עמדו רזרבות כלשהן בתקציב המדינה שניתן היה לעשות בהן שימוש מיידי עם פרוץ המלחמה, דבר שהצריך איתור של מקורות תקציביים", קבע המבקר.
כמו כן, המבקר מצא כי אגף התקציבים לא מיפה מראש רשימה של מקורות תקציביים אפשריים מתוך מסגרת תקציב המדינה המוצעת. כתוצאה מכך "לאגף התקציבים לא הייתה תוכנית מגירה שתאפשר לחלק במהירות מענקים לאוכלוסיות שנפגעו" ולפיכך "התנהלות האגף נשענת ברובה על זיכרון ארגוני".
לגבי החשב הכללי, יהלי רוטנברג, "לא סיים למפות את הצרכים שמשרדי הממשלה בשעת חירום ואת הספקים שידרשו להם". אחת הדוגמאות הבולטות להיעדר מוכנות לחירום היתה כי רק כעבור למעלה מחודשיים מפרוץ המלחמה שר האוצר התקין את התיקון לתקנות חובת המכרזים אשר הרחיבו את סמכויותיהם של משרדי הממשלה להתקשר עם ספקים באמצעות פטור ממכרז. משרד האוצר לא פתח חדר מצב לחירום בהתאם והוא אויש רק ע"י תחום החירום של מערך סייבר חירום וביטחון, בלא נציגים של אגפי משרד האוצר השונים כדוגמת: אגף תקציבים, אגף החשב הכללי, אגף הכלכלן הראשי ואגף השכר והסכמי העבודה. המבקר גם העיר לכלכלן הראשי (ד''ר שמואל אברמזון) על כך שבמשך כ-12 שנים האגף בניהולו לא ביצע עדכון שנתי של תיק נוהלי החירום האגפי למצבי חירום, ובפרט לתרחיש מלחמה. לפיכך, המבקר מגיע למסקנה כי "שר האוצר (בצלאל סמוטריץ') ומנכ״ל משרדו (שלמי הייזלר) לא דאגו מראש לכך שהמשרד יוכל לתת את המענה הדרוש במלחמה".
המבקר מצא שגיבוש תקציבי המלחמה בשנים 2023 ו-2024 התעכב באופן משמעותי. זאת בעיקר בשל חילוקי דעות בתוך משרד האוצר בין אגף התקציבים לבין שר האוצר ומנכ״ל משרדו. עוד גורם משמעותי שגרם לעיכוב הוא גיוס למילואים של חלק משמעותי מבכירי האוצר לתקופה ממושכת. למשל, הממונה על השכר ורכזים רבים של אגף התקציבים גויסו והדבר הקשה על גיבוש תוכניות להתמודדות עם המלחמה.
לגבי בנק ישראל, המבקר ציין כי עד מאי 2024, הבנק המרכזי "לא השלים את בניית התוכנית למצב חירום מוניטרי, שתכלול פירוט לגבי התבחינים השונים של אירועי חירום מוניטריים כדוגמת תבחינים לשלב בו בנק עובר מבעיית נזילות לבעיית סולבנטיות; סט הכלים העומד לרשות הבנק בהינתן כל אחד מאירועי החירום המוניטריים, והיתרונות והחסרונות של כל כלי; המגבלות המשפטיות, התפעוליות והטכנולוגיות להפעלתו של כל כלי; סט הכלים המצוי באחריותם של גורמים אחרים, בדגש על משרד האוצר; ואופן שיתוף הפעולה עם משרד האוצר בהינתן כל אחד מאירועי החירום המוניטריים". מנגד, הוא שיבח את " פעולות בנק ישראל לשם ייצוב השווקים בעת פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" לרבות תוכנית רכישת הדולרים שמנע מפולת של השקל.
לגבי הערכות המצב שגיבשו במועצה הלאומית לכלכלה בעשור האחרון, בראשות פרופ' אבי שמחון, הן "לא עסקו כלל בסוגיה של התפרצות מלחמה ובסיכונים הנובעים ממנה לחוסן וליציבות הכלכלית של המשק לאורך זמן". כמו כן, נמצא כי אף שבדיונים שהתקיימו משנת 2022, הוצגה החשיבות שבהיערכות למשברים אך הדיונים לא עסקו בנושא זה, וכן לא נדונו בהם הסיכונים וההשפעות של משברים ביטחוניים שונים.
המבקר הזכיר כי בארצות הברית, בבריטניה ובמדינות נוספות יש מדיניות כלכלית לשעת חירום: "למשל, כשהוריקן מכה בארצות הברית יכול הנשיא האמריקאי להכריז על מצב חירום ולהורות לרשויות להקצות במהירות את המשאבים הדרושים כדי לסייע לתושבים שנפגעו". מבקר המדינה המליץ לראש הממשלה לקבוע גורם מדיני שיוביל את האסטרטגיה להתמודדות כלכלית עם הסיכונים הנובעים ממצבי חירום כמו מלחמות, מגפות ואסונות טבע.
