סגור
חיפוש

המבקר בחן את השלכות משבר הקורונה על אילת – בלי להתייחס לתפקוד הממשלה

המגפה פגעה קשות בתעשיית התיירות, שעליה נסמכת העיר הדרומית, ושיעור האבטלה בה נסק לשיא. אך דו"ח המבקר מציין רק נתונים יבשים בנוגע לכך, בלי להתייחס לתפקוד הממשלתי בהקשר של סיוע לעיר

מבקר המדינה בחר להקדיש פרק שלם של 128 עמודים בדו"ח השנתי שלו לטובת "פעולות הממשלה לקידום התיירות באילת ותוכניות לפיתוחה הכלכלי". לא רק זאת, הדו"ח גם מציין כי "נבחנו השלכות משבר נגיף הקורונה על ענף התיירות ועל אילת בפרט בשנת 2020". אף על פי כן, באופן פלאי הדו"ח אינו מתייחס לתפקוד הממשלה בהקשר של סיוע או מתן פתרונות למשבר ורק מציין נתונים יבשים על הנזק שנגרם לעיר.



1 צפייה בגלריה
אילת פרנצי נדלן זירת הנדלן
אילת פרנצי נדלן זירת הנדלן
אילת
(צילום: Boris Izmaylov/unsplash)
משבר הקורונה פגע באילת באופן חמור. לפי דו"ח המבקר, כלכלתה של העיר הדרומית מבוססת כמעט כולה על תעשיית התיירות - 90% מהמשרות בעיר קשורים אליה באופן ישיר או עקיף. מדובר בתעשייה בעייתית שמושפעת מאוד ממשברים כלכליים, ביטחוניים ובריאותיים, ודו"ח המבקר מציין שבשנים האחרונות לא נעשו מספיק מהלכים ממשלתיים שיספקו לעיר מקורות הכנסה אלטרנטיביים וישפרו את חוסנה הפיננסי. בהמשך ישיר לכך, הדו"ח מציין כי במהלך סגרי הקורונה כ-11 אלף חדרי בתי מלון נסגרו, ובאפריל 2020 האבטלה בעיר זינקה לשיעור אסטרונומי של 45.6% - הגבוה ביותר בעיר ישראלית באותו זמן. הדו"ח לא בחן כאמור את תגובת הממשלה למצב קטסטרופלי זה, אף שהוא מכיל מידע עדכני עד דצמבר 2020.
מלבד משבר הקורונה, הדו"ח עוסק גם בקידום ויישום של תוכניות פיתוח כלכלי באילת, בדגש על השנים 2017-2010. הדו"ח מציין כי גורמי ממשלה שונים עסקו במצבה של אילת, אולם עיסוקם לא היה אפקטיבי והדיונים בנושא לא הושלמו עד החלטת הממשלה של 2019. החלטה זו ממחזרת החלטות קודמות שקודמו ולא יושמו, ודו"ח המבקר "ממליץ" לממשלה לייצר מנגנוני פיקוח נוספים שיוודאו כי התוכנית אכן מיושמת. הדו"ח עוסק גם בכשלים נקודתיים באילת: עיכוב שיווק קרקעות במתחם הלגונה המזרחית, אי פינוי בסיס חיל הים ואי הקמתם של מרכזי ספורט וכנסים בעיר שיתרמו לפיתוח התיירות.
דו"ח המבקר עוסק גם בסוגיות תחבורתיות הקשורות לאילת, ובראשן בעיות הבטיחות של כביש 90 ופרויקט הרכבת לאילת.
הדו"ח מציין כי מאפייניו של כביש 90 יוצרים בחלקים ממנו סכנות לנהגים שאינן מאפשרות להם מרווחי טעות, וכל סטייה קלה מהנתיב בכביש עלולה להוביל לתאונה חזיתית שתוצאותיה קטלניות. כמו כן הדו"ח מציין כי סגירתם של שדה דב ושדה התעופה באילת בשנת 2019 הובילה לעלייה חדה במספר המגיעים לעיר בכלי רכב פרטיים, דבר שהוביל לעומס תנועה מוגבר בכביש זה ולהחרפה של הבעיה הבטיחותית בדרכים לאילת וממנה. בכל הנוגע לקו הרכבת לאילת, דו"ח המבקר מציין כי הפרויקט מעוכב במשך כעשור, וממליץ לבצע "קידום מואץ של תכנון תוואי הרכבת לאילת", וזאת בלי לציין שהפרויקט מעוכב פחות או יותר מאז קום המדינה וכדאיותו מוטלת בספק.