חרדים בע"מ 2025
הנזק מאי השתלבות החרדים בשוק העבודה: 54 מיליארד שקל בשנה
רגע לפני שהכנסת חוזרת לקדם במרץ את חוקי ההשתמטות, כדאי לשים זרקור על הבעיה הגדולה באמת: הנזק למשק מהיעדרותם של החרדים משוק העבודה. על פי האוצר, ב־2065 הוא יגיע כבר ל־400 מיליארד שקל, וכדי למנוע אותו בנק ישראל הזהיר שיהיה צורך להעלות את המסים ב־16%. צוללים לכלכלה החרדית: כתבה ראשונה בסדרה
כמה נזק נגרם למשק בגלל היעדרותם של חצי מהגברים החרדים משוק העבודה? תחשיב עדכני של עורך שנתון החברה החרדי של המכון הישראלי לדמוקרטיה ד"ר גלעד מלאך, שנערך במיוחד עבור כלכליסט, הראה שמדובר ב־54 מיליארד שקל לשנה (נכון ל־2022). אובדן השכר של הגברים החרדים עומד על 27.5 מיליארד שקלים בגלל שיעור התעסוקה הנמוך (53%) והשכר הנמוך (השכר הממוצע לגבר חרדי עומד על 49% מזה של גבר יהודי לא חרדי). התחשיב הזה, חשוב לציין, לא כולל תמיכות וקצבאות.
בגלל קצב הריבוי הטבעי הגבוה של הציבור החרדי, הנזק השנתי לתוצר שייגרם ב־2065, בעוד ארבעים שנה, אם שיעור התעסוקה של גברים חרדים יישאר כמו היום, מוערך ב־400 מיליארד שקל (על פי תחשיבי משרד האוצר). הנזק המצבר עד 2065 צפוי להגיע ל־6.7 טריליון שקל. התוצאה היא שכדי לשמור על רמת גביית המסים הנוכחית יהיה צורך להעלות את המסים ב־16%.
השיח על ההטבות לחרדים מתמקד בדרך כלל בתקציבים ובקצבאות שהם דורשים ומקבלים, אבל הנזק האמיתי לא נגרם מהתקציבים האלה אלא מכך שהם מממנים חינוך שלא מכשיר את הגברים הצעירים לשוק העבודה ומעודדים לימודים במקום עבודה.
ברקע כל החישובים והתחזיות האלה עומדת ההנחה שאם שיעור התעסוקה של גברים חרדים יישאר בעינו, העלייה בשיעור החרדים באוכלוסייה תביא לירידה בשיעור התעסוקה הכללי. על פי הלמ"ס, היום החרדים מהווים 15% מהאוכלוסייה ואילו ב־2065 הם צפויים להוות 32%. כיום שיעור החרדים בגילאי העבודה העיקריים עומד על 9%, אבל ב־2040 הוא צפוי לעמוד על 14.5% וב־2060 על 23.5%.
אם שיעור התעסוקה הנוכחי של גברים חרדים יישאר כפי שהוא כיום, שיעור התעסוקה הכללי במשק צפוי לרדת מ־77% היום ל־76% ב־2030 ול־75% ב־2040. המשמעות היא פחות 117 אלף מועסקים ב־2040 (יחסית לשיעור התעסוקה הנוכחי) ופחות 317 אלף מועסקים ב־2060. לכך יהיו כמובן השלכות כבדות על התמ"ג, הכנסות המדינה ממסים, היקף הקצבאות ורמת החיים. בפועל נראה שהתחזית של הלמ"ס לא תתממש במלואה והעלייה בשיעור החרדים באוכלוסייה תהיה קטנה יותר בשל ירידה בילודה, יציאה בשאלה ועלייה בשיעור התעסוקה. אולם עדיין הפגיעה במשק צפויה להיות קשה מאוד.
אגף תקציבים במשרד האוצר מעריך שאם שיעור התעסוקה של גברים חרדים לא יעלה, הנזק שייגרם למשק ב־2030 יגיע ל־40 מיליארד שקל בשנה. את הנתונים האלה הציג סגן ראש אגף תקציבים אסף וסרצוג בשולחן עגול בנושא חוק ההשתמטות שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה ביולי 2019.
2 צפייה בגלריה
יוגב גרדוס. "הגידול בשיעור התעסוקה של חרדים הוא פוטנציאל הצמיחה המרכזי של ישראל"
(דוברות משרד האוצר)
אובדן התוצר מחושב על פי הפער בין שיעורי התעסוקה הנוכחיים לשיעורי התעסוקה החזויים. עם זאת, באוצר לקחו הנחה מתונה וחישבו את ההפסד לפי התוצר הממוצע לגבר חרדי (כ־8,000 שקל בלבד אז) ולא לפי התוצר הממוצע לגבר בכלל. כלומר, מדובר בחישוב התועלת שהיתה נגרמת למשק אם הגברים החרדים היו נכנסים לשוק העבודה. הנזק גדול בהרבה, כפי שהראה החישוב של ד"ר מלאך. וסרצוג ציין כי לנזק הזה יהיו השלכות נוספות כמו אובדן הכנסות ממסים והגדלת ההוצאה הציבורית, שלא חושבו.
כאמור, הנזק שייגרם ב־2065, אם שיעור התעסוקה של גברים חרדים יישאר כמו היום, מוערך ב־400 מיליארד שקל. וסרצוג הסביר שאפשר, בהנחות שונות, להגיע למספרים שונים, אבל בכל מקרה יהיה מדובר במאות מיליארדים. "תעסוקת חרדים היא סוגייה אסטרטגית למשק הישראלי", אמר. "ככל שהיא תתחיל בגיל מוקדם יותר, כך גדלים הסיכויים ששיעורי התעסוקה יעלו ושהתעסוקה תהיה בשכר גבוה יותר". הסיבה ש־2065 כל כך פופולרית בתחזיות היא פשוט שזו השנה האחרונה שעבורה קיימת תחזית האוכלוסייה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
פוטנציאל גם לצמיחה
כמה זה יוצא לאורך זמן? במאי 2023 הגיש ראש אגף תקציבים יוגב גרדוס חוות דעת לממשלה, על הכוונה לייעד תוספת של 4 מיליארד שקל קואליציוניים למימון האברכים החרדים והחינוך ללא ליבה. גרדוס כתב שגם בלי הנזק שתגרום תוספת התקציבים "ללא שינוי בשיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים, אובדן התוצר המצטבר צפוי להגיע ב־2065 ל־6.71 טריליון שקל".
250 מבכירי הכלכלנים הבכירים בישראל אימצו את התחזית הקשה של גרדוס והתבססו עליה במכתב שפרסמו במאי 2023 נגד הכספים הקואליציוניים, שלפיהם "צפויים להביא לפגיעה משמעותית וארוכת טווח בכלכלת ובעתיד ישראל". הם כתבו כי "לא רק האוכלוסייה החרדית תיפגע: כאשר שיעור ניכר מילדי ישראל אינם רוכשים מיומנויות יסוד, ברור מאליו שמדינת ישראל לא תוכל להמשיך ולהימנות עם הכלכלות המפותחות בעולם. בפרט, המחיר הכלכלי־חברתי יתבטא לא רק באובדן תוצר, אלא גם בעובדה שהמשק יתקשה לספק לתושבים שירותי בריאות, חינוך, תחבורה, ורווחה ברמה של משק מתקדם". הכלכלנים הדגישו כי הדבר "מהווה סכנה קיומית לעתידה של ישראל, משום שרק מדינות מתקדמות יכולות לממן טכנולוגיות צבאיות הנחוצות להגנה על תושביהן מפני איומים בשדה הקרב העתידי".
צד החיוב של המשוואה הזאת הוא, כפי עולה מדברי גרדוס, ש"הגידול בשיעור התעסוקה של גברים חרדים הוא פוטנציאל הצמיחה המרכזי של ישראל בשנים לבוא מבחינת שוק העבודה". לדבריו, הצמיחה הכלכלית של ישראל ב־20 השנים האחרונות נבעה מהגידול בתעסוקה של אוכלוסיות שונות, אבל "שיעור התעסוקה של גברים חרדים הוא כ־53% והינו נמוך משמעותית משאר קבוצות ההשוואה" (86.5% בקרב גברים יהודים לא חרדים, ש"א).
מדו"ח בנק ישראל ל־2023 עולה שב־2021 שילמו יהודים לא חרדים מסים ישירים בהיקף ממוצע של כ־4,500 שקל למשק בית ואילו החרדים כ־1,250 שקל, כלומר הלא חרדים משלמים פי 3.6. מהרצאה שנשא נגיד בנק ישראל אמיר ירון ב־2019 עולה שב־2065, אם לא ישתנה שיעור ההשתתפות של גברים חרדים בשוק העבודה (וממילא גם יחס תשלום המסים יישאר בעינו), היקף תשלומי המסים במשק צפוי להיות נמוך ב־14%, שהם 1.2% מהתוצר. כדי לשמור על אותה רמה של מסים יהיה צריך להעלות אותם ב-16%.
עבודה מקיפה של חברת הייעוץ האסטרטגי שלדור חישבה את מאזן ההכנסות וההוצאות של המדינה ממשקי בית ממגזרים שונים. המחקר מגלה שמשק בית חרדי מייצר גירעון חודשי של 10,300 שקל בהכנסות המדינה, סכום כפול ממשק בית ערבי שעומד על 5,000 שקל. משק בית יהודי לא חרדי מכניס למדינה בניכוי העלויות 1,350 שקל בממוצע בחודש. החישוב הזה מבוסס על כך שמשק בית יהודי לא חרדי מכניס למדינה במסים ותשלומים שונים 14,700 שקל, משק בית ערבי 10,250 שקל ומשק בית חרדי רק 7,600 שקל, כולל מע"מ. לעומת זאת, ההוצאה החודשית של המדינה למשק בית עומדת על 13,350 שקל למשפחה יהודית לא חרדית, 15,300 שקל למשפחה ערבית ו־17,900 שקל למשפחה חרדית.
שלדור חישבו גם את התרומה הפיסקלית של יהודי לא חרדי. זו עומדת במהלך חייו על 873 אלף שקל ואילו התרומה הפיסקלית של חרדים וערבים שלילית. באזרח ערבי תשקיע המדינה 629 אלף שקל יותר ממה שיכניס ובאזרח חרדי 895 אלף שקל יותר. היום המאזן הפיסקלי (הכנסות מול הוצאות של המדינה) של כלל משקי הבית עומד על גירעון של 15.6 מיליארד שקל לשנה. אם יימשכו המגמות הדמוגרפיות הנוכחיות וכן היעדרות החרדים משוק העבודה, ב־2040 הוא יגיע ל־37.8 מיליארד וב־2065 ל־93.3 מיליארד שקל.
שלדור קיבלו תמיכה לעבודתם משורה של חוקרים בכירים: יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה לשעבר פרופ' יוג'ין קנדל ושני חוקרים בולטים של הכלכלה החרדית — ד"ר מלאך וסמנכ"ל המחקר והנתונים במכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית, ד"ר איתן רגב.
התגובה של המנהיגות החרדית לטענות אלה היא בדרך כלל התעלמות או התייחסות אליהם כרדיפה אנטי חרדית. קול חריג מאוד היה מאמר של ישראל וינגולד באתר ההגות של החרדים החדשים "צריך עיון": "קל לומר שיש לנו דברים חשובים יותר מצמיחה כלכלית. קשה יותר לומר אני מוכן לוותר על טיפול רפואי דחוף ליקרים לי, או אין לי צורך במערכות הגנה שיגננו על הבית שלי מפני מתקפת טילים". הוא הסביר את ההשלכות הקשות על החרדים: "ככל שהחברה החרדית גדלה והולכת, מתחדד הפער בין ההכנסות הנמוכות ממסים לבין תשלומי ההעברה הגבוהים. ללא שינוי משמעותי, קשה להאמין שקופת המדינה תצליח להמשיך להחזיק את עולם התורה ואת מערכת הרווחה של הקצבאות, גם אם כוחם של החרדים בכנסת ימשיך לעלות. עלינו להתחיל לחשוב באחריות, הן על החברה החרדית והן על החברה הישראלית".
ההשתמטות היא גם כלכלית
נהוג להתייחס להשתמטות החרדית בהיבטים של אפליה בין דם לדם ושוויון בנטל, אבל יש לה גם משמעויות מקרו־כלכליות אדירות. במסמך שהעביר לממשלה הממונה על התקציבים יוגב גרדוס במרץ 2024 בנושא חוק ההשתמטות נכתב כי "ההשפעה הכלכלית של הצעות משרד הביטחון (הארכת שירות החובה והמילואים) בעשור הקרוב מוערכת בכ־104 מיליארד שקל (כולל פגיעה בתוצר) והעלות התקציבית למדינה מוערכת בכ־41 מיליארד שקל. נוסף על כך, הנזק לפרטים המשרתים, שבא לידי ביטוי באובדן ותק בשוק העבודה, פגיעה בבן/בת הזוג ועיכוב לימודים אקדמאיים, עומד על עשרות אלפי שקלים".
חלק עצום מהעלות והנזק יכלו להימנע על ידי גיוס חרדים לשרות חובה. זאת, הן משום שהיעדרות חייל סדיר מהמשק זולה בהרבה מהיעדרות של חייל מילואים והן בשל הערך הכלכלי הנמוך של לימודים בישיבה או אפילו עבודת חרדים.
את הנתונים הציג ביולי 2024 סגן הממונה על התקציבים כפיר בטט גם לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת במסגרת דיון כלכלי שנערך כחלק מהכנת חוק ההשתמטות. מספר תלמידי הישיבות שהיו במעמד "תורתם אומנתם" ב־1 ביולי 2023, כשפקעה האפשרות החוקית להעניק מעמד כזה, היה 63 אלף. על פי התחשיב, גיוס של 12,000 גברים חרדים לשירות קרבי יחסוך 833 אלף ימי מילואים והחיסכון הצפוי ממנו למשק צפוי לעמוד על 1.3 מיליארד שקל בשנה. על פי האוצר, גיוס של כל ה־63 אלף (לא בהכרח לשירות קרבי) היה מביא לתועלת כלכלית של כ־42 מיליארד שקל לשנה בתקופת השירות הצבאי. אם אחרי השירות הם יצאו לעבודה – הפריון החרדי לנפש יגדל ב־20%, והתועלת הכלכלית תגיע ל־77 מיליארד שקל לשנה. התועלת הכלכלית מגיוס של עשרת אלפים גברים תהיה 6.7 מיליארד שקל לשנה ובהנחה שייצאו לעבודה – 11.7 מיליארד שקל.
תחשיב התועלת הכלכלית מגיוס החרדים מבוסס על כך שהעלות הכלכלית למשק (ובמיוחד השכר התחליפי) של גיוס חרדים נמוכה בהרבה משל גיוס חייל חובה יהודי לא חרדי. אם משווים את גיוס החרדים לגיוס מילואים התועלת תהיה גדולה בהרבה.
האוצר לא היה היחיד שחישב את הנזק. מתחשיב שערך הכלכלן הראשי של פירמת ראיית החשבון BDO חן הרצוג עבור עמותת ישראל חופשית עולה כי ההפסד למשק כתוצאה מאי־גיוס החרדים הוא 17 מיליארד שקל בשנה, שהם 12% מהוצאות הביטחון ב־2024. מתוך זה, העלות התקציבית הישירה של גיוס אנשי המילואים היא 5.8 מיליארד שקל והפגיעה בתוצר – 7 מיליארד שקל. הפגיעה הכלכלית בתעסוקת בנות הזוג (אובדן שעות עבודה) נאמדת ב־1.8 מיליארד שקל והפגיעה כתוצאה מהפסד ותק של המגויסים או דחיית יציאתם לעבודה – 4.6 מיליארד שקל.
התחשיב מבוסס על כך שהנזק למשק לא נבע רק מעלות המלחמה, אלא במידה רבה גם מעלויות המילואים, תשלום שכר ואובדן תוצר. ב־2024 גדלו הוצאות הביטחון ב־80% ביחס לתקציב המתוכנן (שאושר במאי 2023) ועמדו על 150 מיליארד שקל. הוא מתבסס על היקף גיוס המילואים במחצית השנייה של 2024 שמוערך ב־100 אלף אנשי מילואים בחודש.
הדו"ח בדק את ההשלכות הכלכליות של גיוס של 27 אלף חרדים, שהם 40% בלבד מכמות תלמידי הישיבות שאיבדו בעקבות פסק דין בג"ץ את מעמד דחיית השירות. העלות של כל יום מילואים מוערכת בכ־2,500 שקל לעומת עלות של 700 שקל בלבד ליום שירות סדיר של חייל חרדי. כלומר, חייל מילואים עולה פי 3.5. לפי הרצוג, "הרחבת בסיס הגיוס מאפשרת חיסכון למשק הלאומי של 70% מהעלויות הכרוכות בגיוס המילואים".
הרצוג מדגיש שפעל על פי הנחות שמרניות ולא חישב את הפגיעה בעסקים של אנשי מילואים לאחר חזרתם לעבודה. הוא חישב אובדן עבודה לבת הזוג של שעה בלבד ביום. כלל העלות למשק של גיוס 27 אלף אנשי מילואים בשנה היא 23.6 מיליארד שקל. העלות של גיוס החרדים לשירות סדיר היא 6.6 מיליארד שקל ולכן מדובר בעלות של 17 מיליארד שקל.
