$
התעשייה

בכירי ההייטק עושים ריסטארט: גל חברות חדשות ליזמים הוותיקים

מגמה מרעננת שוטפת השנה את שוק ההייטק: עשרות יזמים בכירים, שהאקזיט הגדול כבר מאחוריהם, חוזרים לנקודת ההתחלה, מגייסים כסף ומקימים סטארט-אפים חדשים. למה דווקא עכשיו?

אסף גלעד 11:5412.09.11

רבים מבכירי תעשיית ההייטק הישראלית עוזבים בשנה האחרונה את מקומות העבודה הקבועים והיציבים שלהם, מחזירים את רכב הליסינג המפואר ואת התפקיד הבכיר ורב־הרושם, ומתחילים מחדש - מקימים חברות סטארט־אפ מאפס.

 

הם שמים בצד את הטלטלות בבורסות, את שחיקת הדולר ואת התייקרות כוח האדם הטכנולוגי בישראל והחלו שוכרים משרדים צפופים באזורי הפריפריה, עובדים שעות מטורפות ואפילו מרימים טלפון פתאומי לחברים מהעבר הרחוק כדי לקבל עזרה. כל אחד מהם כבר עשה את ה"מכה" בגיל צעיר יותר, חלקם הקימו את הסטארט־אפ האחרון לפני 10 או 20 שנה, אבל עכשיו הם מחפשים ריגוש ובעיקר מזהים ים של פוטנציאל טכנולוגי ומסחרי.

 

 

מעטה של חשאיות על המוצרים החדשים

 

בין היזמים הוותיקים שהחליטו לנסות את מזלם שוב ניתן למצוא את אביגדור וילנץ, המוח שמאחורי חברת השבבים גלילאו, שהניבה את אחד האקזיטים הראשונים והגדולים בענף ההייטק הישראלי, כשנמכרה ב־2001 למארוול האמריקאית תמורת 1.7 מיליארד דולר.

 

כמעט 20 שנה לאחר שהקים את גלילאו, פנה וילנץ להקמת סטארט־אפ חדש בשם אנפורנה לאבס (Annapurna Labs). החברה ממוקמת באזור החביב על וילנץ, צפון הארץ, ופועלת משם תחת מעטה סודיות, אם כי ל"כלכליסט" נודע שהיא עוסקת בפיתוח בקרי תקשורת מבוססי טכנולוגיית ARM.

 

גם דוד סוסנה ודוד גוברין, שהקימו יחד את חברת התוכנה אקטימייז (Actimize) בשנת 1999 ומכרו אותה לענקית התוכנה הישראלית נייס בשנת 2007 ב־282 מיליון דולר, פנו להקמת חברה חדשה. אחרי קרוב לארבע שנים שבהן כיהנו בתפקידים בכירים, השניים גייסו הון מקרן סקויה ומקרן כרמל שהיתה שותפה להצלחה הראשונה שלהם, והקימו את חברת פרסונטיקס (Personetics). סוסנה וגוברין נשארים בתחום הבנקאות, אך בעוד שאקטימייז עסקה בניהול סיכונים פיננסי, פרסונטיקס עוסקת בתקשורת בין הבנק ללקוח והיא מתבססת על אלגוריתמים מיוחדים שבונים את הפרופיל המדויק של כל לקוח.

 

גם ותיקי מרקורי אורן אריאל, יובל סקרלט ורונן ערמון, שלקחו חלק באקזיט הגדול במדינה כשחברת מרקורי נמכרה ב־2006 ל־HP ב־4.5 מיליארד דולר, פרשו מתפקידיהם הבכירים בחברה ופנו להקמת קפריזה (Capriza). גם הם אינם מגלים יותר מדי על המוצר שהם מפתחים, מעבר לכך שמדובר במערכת מבוססת מחשוב ענן לארגונים שנותנת מענה לצורך של העובדים להשתמש במכשירים הניידים האישיים שלהם גם בעבודה.

 

יזמים ותיקים רבים נוספים מצטרפים לרשימה הארוכה של "המתחילים מחדש", כמו דורון קמפל, שייסד לצד משה ינאי את חברת דיליג'נט בתחום האחסון וההגנה על מידע ומכר אותה ליבמ. קמפל הקים לאחרונה את חברת סימפלי וי.טי (SimpliVT) שמפתחת מערכות אחסון מבוססות פלאש.

 

אליהם אפשר לצרף את דב מורן, מייסד אם־סיסטמס, אשר זמן קצר לאחר שכשל לגייס הון לחברת הסלולר מודו, הקים את חברת הטלוויזיה הדיגיטלית אינטואיטיבי (into-e-TV); רמי תמיר ובני שניידר, שמאחוריהם ארבעה אקזיטים בכחצי מיליארד דולר, הקימו לאחרונה את הסטארט־אפ ראבלו סיסטמס (Ravello Systems), לאחר שפרשו מקומראנט, שאותה הקימו לפני פחות מעשור; יאיר גולדפינגר, שחתום על מכירת ICQ ומכר לאחרונה שלוש חברות, בהן פיקאפ, פיקסקאוט ודוטומי, מקים את המיזם הבא שלו המצוי תחת מעטה חשאיות.

 

דב מורן. נכנס לתחום הטלוויזיה הדיגיטלית דב מורן. נכנס לתחום הטלוויזיה הדיגיטלית צילום: יובל חן

 

"כבר לא בכיר מ־HP, אלא נציג חברה קטנה"

 

אורן אריאל כיהן בכמה תפקידים בכירים בחברת מרקורי משנת 2000 ועד מכירתה ל־HP בשנת 2006, ולאחר מכן המשיך לעבוד ב־HP כסגן נשיא לחדשנות בחטיבת התוכנה. השנה קיבל טלפון מיובל סקרלט, האיש שגייס אותו לשורות מרקורי לפני יותר מעשר שנים, והשניים יחד עם רונן ערמון, בכיר נוסף במרקורי, החליטו להקים את חברת התוכנה קפריזה, סטארט־אפ הממוקם בהוד השרון ומגייס בימים אלה צוות עובדים.

 

"אתה קם לעבודה ואומר לעצמך: 'אם אני לא איישם את הרעיון שיש לי בראש, זה לא יקרה'. כשאתה סטארטאפיסט, אחרי שהיית שנים רבות בכיר בחברה גדולה, אתה צריך להתרגל לעשות דברים שלא התעסקת בהם קודם, ושפעם נראו לך מובנים מאליהם. כשאתה מגיע לביקור אצל לקוחות פוטנציאליים, מסתכלים עליך פתאום אחרת - אתה כבר לא נציג בכיר של HP אלא של סטארט־אפ קטן ולא מוכר".

 

אריאל לא היה מעוניין לפתח את הרעיון שאותו הגו שלושת המייסדים בתוך גבולות HP. "כעת הגיע הזמן להקים חברה משלי. בארגונים גדולים דברים זזים לאט אבל ההשפעה היא גדולה, ובסטארט־אפים העניינים זזים די מהר, אבל יש להם השפעה קטנה יותר, לפחות בהתחלה. המעבר ממחשבה להחלטה ולביצוע בסטארט־אפים מהיר מאוד, כל כך מהיר עד כי כאילו נעלמו לך תשע משקולות מהכתפיים".

 

"השינויים הכבירים בשוק מהווים הזדמנות"
ההייטקיסטים מתחילים מחדש ההייטקיסטים מתחילים מחדש איור: ערן מנדל

 

בהתאם למגמה ההייטקיסטית, הרבעון השני של השנה נחשב לאחד הרבעונים הטובים בעשור האחרון, עם זינוק חד של 77% ביחס לרבעון המקביל בהשקעות בחברות הייטק ישראליות שהסתכמו ב־364 מיליון דולר, כפי שדיווחה פירמת ראיית החשבון PWC ישראל. מתוך סכום זה, הושקעו בחברות אינטרנט 109 מיליון דולר - הרמה הגבוהה ביותר מאז 2001.

 

אחת השאלות המרכזיות בנושא נוגעת לצירוף המקרים שבו במסגרת זמן קצר מספר כה רב של יזמים ותיקים בוחרים להקים מיזם חדש משלהם. את התשובה לכך מספק אריאל בהתייחסו לשינויים הטכנולוגיים האדירים שעובר עולם המחשוב.

 

"השינוי מתרחש כעת בכמה ממדים במקביל. המעבר של ארגונים רבים למחשוב ענן, קבלת שירותי מחשוב מרחוק, צמיחת המכשירים הניידים והשתלטותם על הארגונים, הגידול המסיבי בכמות הנתונים המצטברת והסקת מסקנות אינטליגנטיות מתוכם. זהו לא רק עוד שינוי טכנולוגי, זהו שינוי התנהגותי שיהיו לו הרבה השלכות: העובדה שאנחנו יכולים לעבוד בכל מקום, לשבת מול הטלוויזיה ובזמן הפרסומות לשלוח אימיילים וסמסים, היא מהפכה אמיתית שמייצרת הזדמנויות רבות ליזמים. לא מדובר באתגרים פשוטים: אלה בעיות מסובכות שדווקא ליזמים הוותיקים יותר יש יכולת לפתור אותן", מסביר אריאל.

 

"השינויים הכבירים בשוק הטכנולוגי, בעיקר במחשוב ענן, בווירטואליזציה, ברשתות החברתיות מעניקים הזדמנויות ליזמים שישבו עד עכשיו על הגדר להקים חברות סביב רעיונות שחברות גדולות לא מקדמות", טוען שמיל לוי, שותף בסקויה ישראל ואחד המשקיעים שמאחורי פרסוניטקס של דוד סוסנה ודוד גוברין. גיל מבוגר מדי? לוי לא רואה בזה מכשלה. ההצלחות הקודמות והניסיון יובילו את היזמים הוותיקים להצלחה כמעט בטוחה. "בעיניי הניסיון אטרקטיבי. אני רק יכול להצטער שאין מספיק יזמים כאלה", הוא אומר.

 

גוברין, שגייס הון עם דוד סוסנה מקרן סקויה ומשמיל לוי להקמת פרסונטיקס, מספר כי ההצלחה שחוו השניים עם הקמת ומכירת אקטימייז סייעה להם לא מעט. "אני זוכר את השיטוט בין קרנות הון סיכון, את המבט המזלזל בעיניים. היום הרקורד שלנו גורם לאנשים להסתכל עלינו אחרת", אומר גוברין, "אבל פתאום אני מוצא את עצמי צריך לחפש ספק סלולרי לחברה, לבדוק את אמינותו, לבקר אותו במשרדים שלו, לתאם את הפגישות בעצמי. החזרה לזה גורמת לנו סיפוק".

עו"ד עינת וידברג. "במשבר הפיננסי של 2009-2008 יזמים רבים נאלצו לעשות אקזיט תוך מחויבות להישאר בחברה. עתה הם פונים לחפש דרך חדשה" עו"ד עינת וידברג. "במשבר הפיננסי של 2009-2008 יזמים רבים נאלצו לעשות אקזיט תוך מחויבות להישאר בחברה. עתה הם פונים לחפש דרך חדשה" צילום: אוראל כהן

 

עו"ד עינת וידברג, שותפה וראש מחלקת הייטק במשרד ראב"ד, מגריזו, בנקל ושות', מלווה בשנים האחרונות יזמים סדרתיים כגון יאיר גולדפינגר, שלמה בן חיים ויורם פלטי. היא מספרת כי השינוי בגישת המשקיעים בחברות ההייטק הוא שאפשר את הקמת החברות הצעירות. "כיום הרצון לחבור לחברות בשלב המוקדם יותר הולך וגדל", אומרת וידברג, "עם העלייה בשווי החברות הבוגרות, המשקיעים מבינים שאת הצפת הערך הגדולה שהם מחפשים אפשר למצוא דווקא בקרב החברות הצעירות".

 

לווידברג יש הסבר לכמות הגדולה של יזמים ותיקים שמחפשים את עצמם מחדש: "לאחר המשבר הכלכלי של 2008–2009 המשקיעים בהייטק נאלצו לממש נכסים, וכתוצאה מכך ראינו שטף של אקזיטים בסכומים לא גבוהים. במקרים רבים היזמים בחברות הללו נותרו מחויבים לחברות הרוכשות להישאר ולסייע במיזוג. כיום, עבור רבים מהם פגה תקופת המחויבות והם פונים לחפש דרך חדשה. לאחרים שיצאו לנוח אחרי האקזיט, הצטברו אנרגיות ורעיונות להתחלה חדשה.

 

"באופן כללי, אנשי ההייטק הישראלים לא אוהבים לעבוד בחברות גדולות, ועבודה בחברה ישראלית שנרכשה על ידי אמריקאית, עם תרבות ניהול אחרת גורמת להם לתחושת מחנק עד שלעתים קרובות הם מתקשים לשרוד שם", מסכמת וידברג.

 

עמק הסיליקון שוב פורח

 

טרנד היזם הסדרתי אינו ייחודי רק לישראל, ואף ניתן לומר כי החברות המסקרנות ביותר בעמק הסיליקון כיום שייכות ליזמים מוכרים מן העבר שחוזרים לעשות זאת שוב. בין השמות הגדולים ניתן למנות את מייסד טוויטר ג'ק דורסי, שהקים את חברת הסליקה הסלולרית המסקרנת Square; מקס לב'צין, ממייסדי פייפאל, שהקים לאחרונה את מפיצת אפליקציות הפייסבוק Slide; מייסד Digg קווין רוז, שהקים לאחרונה את הסטארט־אפ מוכוון הסלולר Milk ואפילו את אחותו של מייסד פייסבוק, רנדי צוקרברג, שפרשה מהרשת החברתית הפופולרית כדי להקים חברה חדשה שתעסוק, איך לא, בתחום המדיה החברתית.

 

ואפשר בהחלט להצדיק אותם. האווירה בעמק הסיליקון, טבור העולם הטכנולוגי, אופטימית מאי פעם. למרות המשבר בשוק ההון האמריקאי, הודיעו בימים האחרונים בעלי פלטפורמת הבלוגים המצליחה טאמבלר (Tumblr) על רצונם להנפיק את החברה בשווי של 800 מיליון דולר, שווי נאה לחברה ללא מודל עסקי ברור. ההנפקות המוצלחות של הרשת החברתית לינקדאין וספריית המוזיקה פנדורה, יחד עם הערכת השווי שמעניקים משקיעים בענף לחברות צעירות מאוד כגון Square, Sportify ו־Gilt - כולן מוערכות במיליארד דולר - מעניקות את התחושה שההצלחה כמעט ודאית והיא מעבר לפינה.

 

הרבעון השני לא אכזב את השוק הטכנולוגי, וזכה לכינוי "הרבעון הטוב מאז שנת 2000". 22 חברות הייטק בשווי מצרפי של 5.5 מיליארד דולר יצאו להנפקה בארה"ב במהלך הרבעון השני של השנה, בהשוואה לשש חברות בלבד בכל 2008. לא רק הכמות משגשגת אלא גם האיכות: כ־1,000 חברות סטארט־אפ צעירות גייסו הון בארה"ב לפי שווי מצרפי של 7.5 מיליארד דולר ברבעון השני של השנה, כמעט 20% יותר מהרבעון שלפניו, וכ־60% יותר מהרבעון המקביל אשתקד, כך חושף איגוד קרנות ההון סיכון האמריקאי.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x