הוועידה הכלכלית
"ההייטק חייב להיות רכיב מרכזי במצע של כל מפלגה שרוצה להוביל את ישראל"
מייסד "אנו באנו" אמר בוועידה הכלכלית הלאומית כי "ההייטק הוא סוכן השינוי החברתי הכי גדול בישראל"; לדבריו, "ההייטק יכול להיות כור ההיתוך שמחבר את החברה הישראלית, שמושך אליו יהודים וערבים, ימנים ושמאלנים, חרדים, דתיים וחילונים"
הנתונים הכלכליים החיוביים שמציג ענף ההייטק הישראלי לאחרונה עלולים לייצר מצג שווא - כך מזהיר עידן טנדלר, ממייסדי מיזם "אנו באנו", בנאום שנשא בוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט, בנק לאומי וכלל.
טנדלר פתח את דבריו ואמר כי "הבוקר הזה הוא קריאת השכמה למדינת ישראל. בלי הייטק חזק, ישראל תאבד את הנכס הכי חשוב שלה". לדבריו, על אף שבחצי הראשון של השנה חברות ההייטק גייסו למעלה משבעה מיליארד דולר, המהווים עלייה של יותר מ-50% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ושלושה מחמשת האקזיטים הגדולים בתולדות המדינה התרחשו בשנה האחרונה, מדובר במצב מטעה: "זהו רק מסך עשן - ההייטק עדיין בסכנה, ואם ההייטק הישראלי בסכנה, החברה הישראלית בסכנה". הוא הדגיש את הקשר הישיר בין יציבות הענף לחברה הישראלית וציין כי "אם ההייטק קורס, החברה הישראלית כולה תיפגע מזה".
טנדלר התייחס להתרחבות הפערים החברתיים בעקבות צמיחת התעשייה לאורך השנים, וציין כי "לאורך שנים, ההתפתחות של ההייטק הישראלי הובילה דווקא להרחבת הפערים במדינה. היו להייטק הצלחות מטורפות, והן יצרו שכבה חדשה של עושר והצלחה, וזה מעולה וחשוב - אבל זה גם הגדיל את המרחק בין מי שהוא חלק מהמועדון לבין מי שנשאר בחוץ".
הוא שיתף בניסיונו האישי כמי שגדל בראשון לציון והגיע ליחידה 8200 רק בזכות העובדה שמישהו בצבא זיהה את הפוטנציאל שלו ונתן לו הזדמנות. טנדלר הסביר כי על התעשייה לקחת אחריות על יצירת הזדמנויות שוות לכל חלקי החברה, והשווה את התפקיד החברתי של ההייטק כיום לתפקידו ההיסטורי של צה"ל ככור היתוך חברתי. "החלוציות החברתית החדשה היא בהייטק. סוכן השינוי החברתי הכי גדול בישראל הוא ההייטק", הכריז.
בדבריו פירט טנדלר כיצד ההייטק יכול לחבר בין קבוצות שונות באוכלוסייה: "כמו צה"ל של אז - ההייטק יכול להיות כור ההיתוך שמחבר את החברה הישראלית, שמושך אליו יהודים וערבים, ימנים ושמאלנים, חרדים, דתיים וחילונים, רק הפעם הוא לא בהכרח משנה את האנשים, את התרבות שלהם. להפך - הוא מכיל את כולם, אבל מחבר אנשים מכל ישראל שרוצים לעבוד ביחד".
הוא הציג את פעילות מיזם "אנו באנו", שהוקם לפני כשנה במטרה להפוך את העשייה החברתית לחלק מה-DNA של ההייטק הישראלי, באמצעות חיבור של אלפי אנשי הייטק ומאות חברות לפתרון אתגרים חברתיים. טנדלר תיאר כיצד מתנדבי המיזם פועלים בשטח ומסייעים להחזרת מילואימניקים ופצועי נפש לשוק העבודה, ומלווים עשרות ראשי ערים ומנהלי בתי ספר בצפון ובדרום. הוא הזכיר שיתופי פעולה עם חברות כמו אנבידיה, המייצרות משרות בגליל ומסייעות להחזרת משפחות צעירות ליישובים כמו חצור הגלילית, מטולה ומעלות, וציין כי הענף משלב חרדים בהייטק בלי לפגוע באורח החיים שלהם, וכי העבודה המשותפת מאפשרת לאנשים מקוטבים פוליטית ללמוד לחיות יחד.
טנדלר הדגיש את חשיבותה של טכנולוגיית הבינה המלאכותית ככלי מרכזי לצמצום פערים גיאוגרפיים וחברתיים. לדבריו, "הבינה המלאכותית היא לא איום על החברה הישראלית, היא שוברת השוויון הגדולה ביותר. אם נביא את המהפכה הזאת לכל מקום בישראל, נוריד את החומות". הוא הסביר כי הנגשת ה-AI לרשויות בדרום, לעסקים בצפון ולבני נוער בפריפריה מעניקה להם כרטיס כניסה מהיר לשוק העבודה, פעילות המבוצעת כיום בשטח על ידי למעלה מ-3,000 מתנדבים מהתעשייה.
עם זאת, הוא מתח ביקורת חריפה על חוסר המעורבות הממשלתית בתחום: "בארבע השנים האחרונות, הממשלה כמעט לא עסקה בהייטק. בתקציב המדינה האחרון אין כמעט עיסוק בהייטק". לדבריו, "בשבוע האחרון יש בליץ חקיקה - ההייטק כמעט לא שם. אין אף חוק שנותן הטבות ליזמים בצפון, או מקדם לימודי אנגלית ופיזיקה בדרום. למה? אסור לנו לקחת את התעשייה הזו כמובנת מאליה".
לקראת מערכת הבחירות, קרא טנדלר לכל המפלגות להציג תוכניות לחיזוק התעשייה ולמינופה ליצירת הזדמנויות, וחתם בפנייה לאנשי הענף: "זה לא רק היעד העסקי שלנו, זו המשמרת שלנו. זו האחריות הלאומית שלנו".
