כנס האנרגיה
יגאל לנדאו: בלי מתווה הגז - לא היו שלושה מאגרים שמאפשרים ייצוא
בפאנל בכנס האנרגיה של כלכליסט ודיסקונט דנו בכירים בענף בעתיד משק האנרגיה; מנכ"ל רציו לנדאו הדגיש כי ייצוא הגז הוא תנאי הכרחי להשקעות נוספות ולהרחבת יתירות משק האנרגיה; מנכ"ל משרד האנרגיה לשעבר אודי אדירי קרא לפשט רגולציה, שמעכבת את השוק
בפאנל שעסק באתגרים ובמגמות של משק האנרגיה הישראלי, שהתקיים בכנס האנרגיה של כלכליסט ודיסקונט, השתתפו מנכ"ל רציו יגאל לנדאו, מנכ"ל אשטרום אנרגיה איציק מרמלשטיין, מנכ"ל קבוצת בליליוס ומנכ"ל משרד האנרגיה לשעבר אודי אדירי, בהנחיית אלמוג עזר מכלכליסט.
בראייה לאחור, מתווה הגז הוא הצלחה?
לנדאו:"כיום יש שלושה מאגרי גז עצמאיים שמאפשרים ייצוא גז. בלי מתווה הגז שנתן יציבות כל זה לא היה קורה. אני אזכיר את התקופה הארוכה - שבע שנים של עיכוב של מאגר לווייתן, שהסתיים רק ב-2020. אזכיר גם את הנזק שגרם הממונה על ההגבלים אז, שראה רק תחרות, אבל הנציח את המונופול של תמר לשבע שנים, במקום לאפשר לחברות להשקיע.
"אזכיר שהמדינה לא השקיעה בחיפוש גז, הושקע בחיפושים רק הון פרטי של חברות מסחריות וההכנסות למדינה מוכיחות. בל נשכח - ייצוא גז הכרחי להשקעות במשק הגז, אנו מדינה קטנה עם צריכה מוגבלת. כדי שחברות ישקיעו במאגרים נוספים ובהרחבת התשתית, מה שקריטי ליתירות משק האנרגיה, יצוא הוא הכרח. היו וועדות בנושא - צמח, דיין, ואנו פועלים לפני מסקנותיהן".
המלחמה הייתה קשה, העורף סבל - כיצד זה השפיע על החשיבה וההתנהלות שלכם?
מרמלשטיין: "אחד השברים שאנחנו הבנו זה שאנרגיה מתחדשת לא מספיקה לצורכי המשק, לכן נכסנו לתחום תחנות הכוח. אנו מתכננים תחנת כוח באזור בית שמש וזה נובע מבחינת צרכיה של מדינת ישראל. אנו חושבים על שרידות המערכת ומתוך מחשבה על ביטחון אנרגטי החלטנו להיכנס לתחום זה. תחנת הכוח העתידית בבית שמש שאנו מתכננים היא תחנה של 850 מגה. לדעתנו היא תספק 6% מצרכי המשק, זו אספקה מאוד משמעותית לירושלים וזה מוסיף בטחון אנרגטי".
יהיו עוד תחנות?
מרמלשטיין: "שותפינו הם מגה אור ומשפחת וייל, אנו פועלים מתוך הבנה של לראות היכן צווארי הבקבוק והחוסרים ושם ליזום ולקדם תחנות כוח".
אודי אדירי, לך יש היסטוריה ברגולציה. מה ההבדל בין יזם לרגולטור?
אדירי:"סיימתי לפני ארבע שנים במשרד האנרגיה, אני רואה את הדברים אותו דבר ואני שמח על כך. ההבדל הוא בתהליך. ראשית, בסקטור הפרטי מימד הזמן שונה. קח למשל את זה שמשרד האנרגיה לקח 2,000 מגה וואט לשוק האגירה, זה לקח שנתיים שבהן היה מחסור בחשמל. והדבר השני הוא הרגולציה, בממשלה מדמיינים מה יקרה ומכוונים את הרגולציה לשם, אבל החיים לא מתנהלים כך והשוק לא מגיב כך.
"הלקח שלי הוא לשמור הכל פשוט, מנגנונים פשוטים. קיפ איט סימפל. אנחנו בחברת בליליוס אנרגיה פועלים בתחום האגירה ומסתכלים על מתח גבוה. הרשות אמרה לשמור את הכל פשוט. מתח עליון אמרו לנו שצריך קביעת ערך תעודות זמינות, בסוף אני אומר שהמתקנים האלה בנתיים לא קמים כי כולם מתעסקים ברגולציה".
יש במדינה יעד של 30% אנרגיה חלופית עד ל-2030. לא נראה שאנו שם - מה יש לעשות?
אדירי: "היעדים האלה נקבעו ב-2019. משק האנרגיה צריך להתמקד במחיר תחרותי, ביטחון אנרגטי והשפעה סביבתית נמוכה. השיח הציבורי לא מסתכל על שלושתם ביחד. כשהייתי מנכ"ל הכל עסק באקלים, היום התותחים רועמים ואף אחד לא מתעניין באקלים.
"היעד שקבענו היה בשעתו ריאלי ושאפתני, היום הוא רק ריאלי ואין בעיה להגיע לשם. עם התפתחות התחום הסולארי, הטכנולוגיה אמינה, ו-30% הם רף תחתון.
"אחרי שבע שנים הגיע הזמן לקבוע יעדים ל-2035 וגם ל-2040. עדיין נצטרך הרבה מאוד גז טבעי. העולם עובר חישמול - הרכב החשמלי, הבינה המלאכותית, לדעתי המדינה צריכה לשאוף לכמה שיותר אנרגיה מתחדשת והיתר גז טבעי".
מרמלשטיין: "אנו עובדים בארה"ב ויש לנו שם פרויקטים שמוקמים מאוד מהר. אני מכיר את משק האנרגיה בישראל, בארה"ב אני לא מכיר ושם יש היקפים משמעותיים. בטקסס, לדוגמה, שבה אנו עובדים - אין יעדים, יש רגולציה מאפשרת, הכלכלה מדברת והיא מנצחת.
"גם בעולמו של טראמפ בארה"ב השוק פרטי והכלכלה מנצחים, אני לא עובד מול חברת החשמל של טקסס. צריך לשחרר את העולם הזה של יעדים, לשחרר את השוק. כיום החסם בישראל הוא הקרקע והעולם הזה של המדינה שצריכה לשחרר. זה מה שיביא לכאן תחרות, אנרגיה מתחדשת היא תחרותית והמדינה צריכה להחליט שהיא לא תחנך את השוק אלא תאפשר.
מדינת ישראל פועלת מול אויביה וזה נותן תחושה שקרנה של המדינה ירדה
לנדאו: "ישראל היא יצואנית אנרגיה וגז. אנו ספק לירדנים, למצרים, זה תורם ליציבות אזורית ולמערכת היחסים שלנו עם שכנינו . אין צורך לתאר את שיתוף הפעולה עם ירדן לגבי הטילים ממזרח, מצרים היא שותפה חשובה, זה בונוס שנותן משק הגז וייצוא הגז, שלא לדבר על מיליארדי שקלים שנכנסים לקופת המדינה.
"ולגבי קרן העושר, הצטברו בה כשני מיליארד דולר. זה עדיין מצב בו המדינה מקבלת כעשרה מיליארד שקל בשנה מתמלוגים ומיסי חברות שמייצרים מאגרי הגז. כשתמר וליווייתן יורחבו זה יגדל מאוד . גם כאן אני מבטיח שיהיה רווח גדול מאוד לציבור".
