הוועידה הכלכלית
"האיראנים נערכו במשך קרוב ל-40 שנה לקרב הזה ובעצם באו וקיבלו חמש אפס בדרבי"
כך אמר ניצן סדן, האיש שמאחורי מדור הקברניט, בראיון ראשון בוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט ובנק לאומי. על החות'ים אמר: "כדי להיפטר מהבעיה החות'ית צריך להעסיק אותם אצלם בבית". על האפשרות שהעלו חברי קונגרס לתת לישראל אפשרות שימוש ב-2-B השיב: "זה לא יקרה"
"האיראנים נערכו במשך קרוב ל-40 שנה לקרב הזה ובעצם באו וקיבלו חמש אפס בדרבי", כך אמר בוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט ובנק לאומי ניצן סדן, האיש שמאחורי מדור הקברניט הפופולרי בכלכליסט, בראיון ראשון מחוץ למדור. ההצהרה הזו הגיעה כמענה לשאלה על מצבה של איראן לאחר התקיפה הישראלית והנזקים שנגרמו ליכולותיה הצבאיות והגרעיניות.
סדן, סא"ל (במיל') בחיל האוויר וחוקר היסטוריה של התעופה, הסביר מדוע חיל האוויר האיראני לא הופיע במהלך התקיפה הישראלית: "אף אחד מחוץ למטה האיראני לא יודע בדיוק מה תכנן האויב ולמה הוא התנהג בשטח כמו שהוא התנהג. אבל יש כמה הערכות".
לדבריו, "הערכה הראשונה מדברת על כך שברגע שהם ראו שהם נמצאים בנחיתות טכנולוגית ומספרית אדירה הם העדיפו שלא להעביר מטוסים שהם יכלו לאבד ברגע אחד ושיהיה להם קשה ויקר להשלים אותם. הערכה אחרת מדברת על מצב מכני ירוד מאוד של המטוסים בגלל הזנחה ממושכת של שנים".
אולם, סדן הציג הערכה משלו: "חיל האוויר האיראני בנוי אחרת מחיל האוויר הישראלי. הגישה שלו היא כולה הגנתית. מי שתופס את רוב הנפח של המשימה של הגנת שמי המדינה באיראן זה מערך נ"מ מאוד גדול, המון סוללות טילים, ומטוסי הקרב שלהם הם בעצם מערך שתומך באיתור מטרות".
על המצב הנוכחי של איראן אמר: "איראן נמצאת כרגע בשלב של למידה. הם לא הולכים למהר לחזור ללחימה, משום שמה שקרה להם במשך שלושה ימים זה כמעט טראומטי. תחשוב על זה, הם נערכו במשך קרוב ל-40 שנה לקרב הזה ובעצם באו וקיבלו חמש אפס בדרבי".
הוא פירט את הנזקים: "לפי צה"ל, הם איבדו 80% ממערך הנ"מ שלהם ויותר מחצי מהמשגרים של הטילים הבליסטיים. אבל צריך לספור גם גיאוגרפית. לא כל טיל מתאים לכל משגר. יש טילים שאפשר לשגר רק ממערב איראן כדי שיגיעו אלינו".
בנוגע לתוכנית הגרעין האיראנית ציין סדן: "לפי הערכות באמת היו נזקים משמעותיים ליכולת ייצור האורניום שלהם. מצד שני, יש אורניום שכבר יוצר וכבר נמצא במצב שיכול להתאים למערכות נשק, ואנחנו לא יודעים איפה. אבל האורניום הזה ככל הנראה יתפוס מקום מאוד משמעותי בכל הסכם גרעין שהאמריקאים יכפו על האיראנים".
כשעבר לדון בחות'ים, הסביר סדן את הקושי המיוחד שהם מציבים: "החות'ים זה סיפור אחר לגמרי, זו אופרה אחרת. ההנהגה שלהם היא מאוד מסודרת, אבל הכוחות עצמם הם שבטים לוחמים שמאורגנים בצורה לא מאורגנת. הם פועלים בצורה שהיא בלתי צפויה בעליל, ויכול להיות מצב שבו המפקד של איזשהו אזור רב עם המפקד שלו, יוצא החוצה ויורה לו בטויוטה".
הוא הוסיף: "קשה מאוד ללמוד שגרה של מסגרת שאין לה בדיוק שגרה ושהיא בעצמה לא יודעת מי המפקד בעוד חודש. לעומת זאת, דווקא הכוחות שמפעילים את הטילים, שמתחזקים אותם ומשגרים אותם, אלו יחידות קטנות מאוד וממושמעות מאוד, שקשה לעבוד עם החתימות המודיעיניות שלהן שהן מאוד קטנות".
לשאלה איך אפשר לנצח את החות'ים, הציע סדן אסטרטגיה שונה: "כדי להיפטר מהבעיה החות'ית צריך להעסיק אותם אצלם בבית. ממשלת תימן הסונית, שיושבת בדרום ומזרח המדינה, מתה 'לעלות על החות'ים' ולשחרר את השטחים שהם כבשו ממנה. הממשלה תצטרך עזרה צבאית דרך קואליציה סעודית-אמריקאית-אמירתית".
הוא הסביר את ההיגיון: "במקרה כזה מתקפה של החות'ים אצלם בבית תשפיע על החות'ים גם ברמה התרבותית, בגלל שהשבטים הלוחמים, היכולת שלהם לתפוס ולהחזיק שטח, היא קובעת גם את המעמד החברתי שלהם בקהילה".
לדברי סדן, "המלחמה האחרונה היא מלחמה של טילים, של נשק ארוך טווח. רוב החות'ים בכלל לא משתתפים במלחמה. אם תהיה להם הזדמנות להילחם פנים אל פנים, כמו שהם מכירים, סביר להניח שכל המשאבים החות'ים יופנו ללחימה הזו".
לסיום, כשנשאל על האפשרות שהעלו חברי קונגרס אמריקאים לתת לישראל אפשרות שימוש במפציץ ה-B2, היה סדן חד וברור: "במילה אחת - לא. מדובר במערכת נשק שהיא מאוד יקרה, רגישה ומסווגת. מערכות התקשורת שלו, למשל, מאפשרות לתקשר ישירות עם הבית הלבן ועם איירפורס 1. וזה נשק שהאמריקאים מאוד שמחים שרק להם יש אותו. זה מכפיל כוח ומנוף פוליטי בידיים שלהם, והם לא ייתנו את זה לאף בן ברית. בנוסף, לנו אין צורך במערכת אש כזאת בהתחשב במשימות ובצרכים שלנו".
