הוועידה הכלכלית
"הדולר ימשיך לרדת לאורך זמן, המשק צריך להיערך"
מהרן פרוזנפר, הממונה על התקציבים במשרד האוצר, אמר את הדברים בוועידה הכלכלית לאומית. "אתגר נוסף זה שער הדולר. לדעתי לאורך זמן הוא ימשיך לרדת והיצואנים צריכים להתחיל להתארגן לתרחיש שלאורך זמן תהיה ירידה מתונה. הממשלה לא יכולה לתת פיתרון ארוך טווח לירידה בשערי מטבע"
"הכלכלה הישראלית חזקה עם תוצאות טובות בהרבה תחומים, אבל יש הרבה מגמות מדאיגות מתחת לפני השטח שצריכים להיות ערים להן", כך אמר מהרן פרוזנפר, הממונה על התקציבים במשרד האוצר, בשיחה עם שלמה טייטלבאום, כלכליסט, בוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט, בנק לאומי וכלל. "יש לנקוט בצעדים קשים וכואבים כדי שנשמור על המגמה".
מהם האתגרים?
"חלק מהאתגרים קשורים לתהליכים הגיאו אסטרטגיים המתרחשים באזור. תקציב הביטחון שצריך לתת מענה משמעותי ליכולות הביטחוניות של ישראל. כשאתה משקיע בביטחון תראה את התוצאות רק בעוד כמה שנים. יש לנו פערים גדולים גם בעולמות אחרים, יש גירעון אקטוארי משמעותי בביטוח הלאומי וזו פצצה מתקתקת".
ואיך אתה במשרד האוצר מתמודד עם זה?
"אנחנו בונים בחודשים האחרונים תוכנית שמסתכלת קדימה בראיה רב שנתית, לדעתי יש לנו חמישה אתגרים. הראשון, אתגר הצמיחה שהוא הכי משמעותי. השני יוקר המחייה שמצריך לעשות צעדים כדי שהצמיחה תאפשר בכבוד לכל האוכלוסייה. השלישי זה הון אנושי ופריון, והרביעי, אני מסתכל גם על השירות לאזרח ושוויון הזדמנויות. פירות הצמיחה צריכים להגיע לכל חלקי האוכלוסייה ולא רק למגזרים ספציפיים. אני מקווה שנבנה תכנית שתיתן מענה והממשלה החדשה שתקום תוכל לאמץ. יהיו בה גם צעדים קשים".
נתמקד באתגר הצמיחה. מה מונע מאיתנו לצמוח?
"פונקציית הייצור מורכבת מהון ועבודה. בעולם ההון אנחנו יחסית במצב טוב, אם כי צריך להשקיע בתשתיות ועוד. עשינו תוכנית עם התאחדות התעשיינים כדי לשפר את הפריון בתעשייה ואני מקווה שנעשה תכנית יותר מעמיקה. בעולם של כוח האדם אנחנו צריכים להגדיל משמעותית את ההשתתפות של כל חלקי האוכלוסייה בשוק העבודה. הבינה המלאכותית מייצרת לנו מצד אחד הזדמנות אדירה ומצד שני סיכון.
"אתגר נוסף זה שער הדולר. לדעתי לאורך זמן הוא ימשיך לרדת והיצואנים צריכים להתחיל להתארגן לתרחיש שלאורך זמן תהיה ירידה מתונה. הממשלה לא יכולה לתת פיתרון ארוך טווח לירידה בשערי מטבע וזה משהו שהמשק צריך להיערך אליו".
דיברת על אתגר שילוב אוכלוסיות. באיזה כלים אפשר לשלב את האוכלוסיה החרדית והערבית בשוק התעסוקה?
"אנחנו צריכים לייצר עולם שיש בו תמריצים כלכליים משמעותיים. לייצר את הכלים, לתת את האפשרויות ומצד שני צריכים לשים תג מחיר למי שלא משתתף בשוק התעסוקה. זה יביא לכך שנהיה משק עם שיעור השתתפות יחסית גבוה מכל חלקי האוכלוסייה. הבינה המלאכותית תאפשר לנו לקחת את האוכלוסייה שכרגע יותר קשה לה למצוא עבודה ולמצוא לה חלופות עם שכר ופריון גבוהים".
הזכרת רק תמריצים מה לגבי שיפור מערכת החינוך החרדית והערבית?
"בשנים האחרונות משקיעים בחינוך תקציבים משמעותיים שהולכים וגדלים ולצערי לא רואים שינוי בתוצאות. ההשקעה היום היא 100 מיליארד שקל בשנה וזה מחייב שינוי עמוק ויסודי בכל עולם החינוך. אי אפשר לשנות את זה על ידי צעדים מינוריים צריך לעשות מהפכה גדולה בחינוך בכל הרמות. צריך לעשות שינוי יסודי ועמוק במערכת החינוך וזה צריך לקבל גיבוי מראש הממשלה ושר החינוך. זה לא משהו שאפשר לעשות באגף תקציבים אבל זו נקודה חשובה ואנחנו מכינים כל מיני תוכניות שיגיעו לשולחן הממשלה".
מתנהל עימות מתוקשר בינך למשרד הביטחון שהגיע לפסים אישיים. שניכם לטובת המדינה. למה לא מגיעים להסכמות?
"אצלי אין שום מאבק אישי. בשנת 26 תקציב הביטחון סוכם שלוש פעמים. פעם ראשונה אושר בממשלה, פעם שנייה התקציב גדל בעקבות שאגת הארי, ופעם שלישית סיכמנו הסדר שפותר בעיה של 40 מיליארד שקל נוספים. את כל זה עשינו בלי לשנות את יעד הגירעון ובלי לפתוח את התקציב. אחריות פיסקלית (משמעת תקציבית) היא חשובה ביותר והיא מאפשרת בסוף את הביטחון. יש צרכים בהיקפים של מאות מיליארדים שצריך להשקיע בביטחון ואנחנו עובדים לראות איך עושים את זה בלי לגרום למשק לצעדים קשים. האיזון בין השקעות ענקיות בביטחון שהן נדרשות, למול היכולות של המשק".
בעבר בראיון לכלכליסט הקטנת את סוגיית הבקרה על תקציב הביטחון וראית בה דבר שולי. מה אתה חושב היום?
"חשבתי תמיד שההתמקדות של משרד האוצר בבקרה על תקציב הביטחון היא התעסקות שלא באמת מביאה את התוצאה. היום אנחנו מציעים סוג אחר של בקרה - להביא את ההתנהלות של תקציב הביטחון שתהיה דומה להתנהלות של משרדים אחרים, כדי שלא יהיה מצב שנופתע עם הוצאות לא מתוכננות. זה כל ההבדל".
נגיד בנק ישראל אמר שלדעתו אין מנוס מהעלאת מסים ב-2027, מה אתה חושב?
"אני מאוד רוצה שנהיה ביחס חוב תוצר יורד, אני מתנגד להעלות מיסים זה דבר לא טוב. יש פה דילמה איך מרבעים את המעגל וזה האתגר שלנו ואני מקווה שנעמוד בו ונציג תוכנית שגם מאפשרת למשק הישראלי לגדול ולצמוח ולהיות יותר חזק מהיום, גם ביחס חוב תוצר יורד, וגם בלי להעלות מיסים. זה קשה אבל זה לא נכון להעלות מיסים".
