Re:Israel
"צבא גדול וטכנולוגיה לא יספיקו אם אין גם לכידות חברתית"
ד"ר איל חולתא, לשעבר ראש המל"ל, התארח בפודקאסט Re:Israel והסביר מדוע תפיסת הביטחון של ישראל חייבת להשתנות - מהצורך בהגדלת הסד"כ וגיוס רחב יותר, דרך המאבק באיום הרחפנים, ועד לשיקום תחושת הביטחון ביישובי הספר. בעיניו, ביטחון לאומי אינו רק צבא וטכנולוגיה: הוא נשען גם על לכידות חברתית, חוסן אזרחי ואינטגרציה אזורית
ד"ר איל חולתא, לשעבר היועץ לביטחון לאומי וראש המטה לביטחון לאומי, ובכיר לשעבר במוסד, התארח בפודקאסט Re:Israel מבית אוניברסיטת רייכמן וכלכליסט. בשיחה עם ד"ר יוסי מערבי, דיקן בית הספר אדלסון ליזמות, והסטודנטית מעין שניר, הציג חולתא תמונה מפוכחת של האתגרים הביטחוניים החדשים של ישראל - והדגיש כי חלק מהפתרונות נמצאים דווקא מחוץ למערכת הביטחון.
לצד הקריירה הביטחונית, חולתא מנגן כבר שנים בחצוצרה. "להגיד שאני נגן חצוצרה זה קצת מוגזם", הוא אומר, "אני חובב". לדבריו, רגע לפני מינויו לראש המל"ל ניגן בשלושה הרכבים במקביל - ג'אז, רוק ומוזיקה ישראלית.
הלכידות החברתית היא חלק מהביטחון
אחד המסרים המרכזיים של חולתא הוא שהחוסן החברתי אינו סוגיה "רכה", אלא מרכיב ממשי בביטחון הלאומי.
"כשהלכידות החברתית שלנו נמוכה, אויבינו רואים את זה", אמר. לדבריו, השסע והקיטוב בישראל בראשית 2023 היו אחד הגורמים שנקלטו גם אצל אויביה של ישראל בדרך לשבעה באוקטובר.
מנגד, דווקא לאחר המתקפה התגלתה עוצמתה של החברה האזרחית - חיילים שחזרו מחו"ל, מערכי מתנדבים שקמו בתוך שעות וארגונים אזרחיים שסייעו למפונים ולנפגעים. חולתא מזהיר כי חזרה לשיח של שנאה וקיטוב מחלישה שוב את אותה שכבת הגנה חברתית.
מטרות המלחמה: בין הסיסמאות להחלטות
לדברי ד"ר חולתא, אחת הבעיות המרכזיות בניהול מלחמה בישראל היא היעדר הגדרה מסודרת ובהירה של מטרות אסטרטגיות. הוא מצביע על פער בין רטוריקה ציבורית כמו "ניצחון מוחלט" לבין הניסוח בפועל של החלטות הקבינט.
"האחריות הגדולה ביותר של הדרג המדיני היא להיות מאוד ברור במשימות שאליהן הוא שולח את הצבא - וגם באלו שלא", אמר. לדבריו, השמדת איום כמו חמאס אינה משימה צבאית בלבד, אלא יעד אסטרטגי המחייב שילוב של מהלכים צבאיים, מדיניים ואזוריים.
הגדר לבדה לא תגן על ישראל
אחרי השבעה באוקטובר, איל חולתא מציב במרכז שאלה פשוטה: איך מגנים טוב יותר על הגבולות ועל היישובים, ואיך מחזירים לתושבים את תחושת הביטחון?
לדבריו, הסתמכות על מכשולים פיזיים בלבד היא אשליה. המכשול התת-קרקעי בעזה אמנם מנע חדירה באמצעות מנהרות, אך המכשול העילי נפרץ. ישראל, שלה גבולות ארוכים מאוד, אינה יכולה לבנות בכל מקום מערכות הגנה יקרות ולצפות שהן יספיקו.
לכך מצטרפת בעיית כוח האדם. "אין מספיק חיילים. זה ברור לגמרי", אמר חולתא. בעיניו, הגדלת הסד"כ וגיוס רחב יותר של כלל חלקי האוכלוסייה הם הכרחיים - אבל גם הם לא יאפשרו להציב חייל ליד כל יישוב וכל קטע גבול.
הרחפנים משנים את שדה הקרב
אחד האיומים הצומחים במהירות הוא הרחפנים. הם חוצים גבולות, משמשים להברחות ולעיתים קשים מאוד לזיהוי, במיוחד כשהם טסים נמוך ואינם פולטים חתימה אלקטרומגנטית משמעותית.
ד"ר חולתא מזהיר כי האתגר הבא יהיה התמודדות לא רק עם רחפן בודד, אלא עם נחילים של רחפנים. הוא קורא ליזמי ההייטק הישראלים להיכנס לזירה ולפתח פתרונות זיהוי, הגנה ויירוט.
לדבריו, האלתורים של חיילים בשטח - מרשתות ועד סככות מאולתרות מעל כלים - מעידים על תושייה, אך המדינה זקוקה לפתרונות מערכתיים שמתעדכנים בקצב שבו האויב לומד ומשתכלל.
החזית השמינית: הקרב על התודעה
מבחינת איל חולתא, ביטחון לאומי כולל גם את זירת הרשתות החברתיות. שחקנים עוינים משקיעים בקמפיינים שמעמיקים את הקרעים בתוך ישראל ופוגעים במעמדה בעולם, במיוחד בקרב צעירים.
"הזירה הזו - זירת דעת הקהל העולמית והפנימית - היא זירה שלא סופרים אותה מספיק", אמר. כחלק מההתמודדות מוקמת באוניברסיטת רייכמן מעבדה לביטחון תודעתי, שמטרתה לחקור ולפתח כלים להתמודדות עם מידע ארסי וקמפיינים מניפולטיביים ברשת.
לא רק טכנולוגיה - גם חינוך וחוסן
בשיחות עם ראשי רשויות בעוטף, מספר חולתא, מתברר שחלק מהשאלות הקשות ביותר אינן צבאיות אלא חינוכיות: איך מגדלים ילדים שחוו טראומה? איך מחזירים למשפחות תחושת בית וביטחון?
כאן הוא רואה מקום ליזמות חברתית - תוכניות לימוד, חינוך בלתי פורמלי וכלים לחיזוק החוסן הנפשי. "יזמות" מבחינתו אינה רק קוד וחומרה, אלא גם בניית פתרונות חברתיים שיאפשרו לקהילות הספר לצמוח מחדש.
העתיד עובר גם דרך האזור
ברמה האסטרטגית, איל רואה באינטגרציה האזורית עוגן חשוב לעתידה של ישראל. הוא מצביע על הסכמי אברהם ועל מסדרון IMEC, שאמור לחבר בין הודו לאירופה דרך מדינות המפרץ, ירדן וישראל, כתשתיות שיכולות ליצור אינטרסים כלכליים משותפים ולחזק יציבות אזורית.
את האופטימיות הוא שואב בעיקר מהדור הצעיר. "הרצון להיות חלק מעתיד המדינה, לקבוע מה קורה ולהיות יזם שעושה הבדל - אלו הדברים שעושים אותי אופטימי", סיכם. "מפה נשאר רק שכולנו נצליח יחד".
