הוועידה הכלכלית
"תעופה זה לא מותרות - זה חוסן לאומי"
רויטל בן נתן, מנכ"לית קבוצת התיירות אופקים, אמרה בוועידה הכלכלית הלאומית: "ענף התיירות באופן עקרוני לא מגיב להסכם ספציפי כזה או אחר, אלא לנושא הוודאות"; לדבריה, מדינות כמו איחוד האמירויות, סינגפור וקטאר משקיעות מיליארדי דולרים בתעופה "כי הן מבינות שזהו מנוע הצמיחה הכלכלי"
"אנחנו יושבים על מאגר מידע מטורף. אנחנו רואים לאן אנשים נוסעים, איזה שווקים מתעוררים, איפה משקיעים, ואילו חברות או ענפים פעילים. אנחנו ממש כמו המכ"ם של הכלכלה; לפעמים אנחנו יודעים על תמורות במשק עוד לפני שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת את הנתונים הרשמיים שלה".
כך מתארת רויטל בן נתן, מנכ"לית קבוצת התיירות "אופקים", את היכולת הייחודית של ענף הנסיעות לקרוא את המפה הכלכלית בזמן אמת. הדברים נאמרו במסגרת האולפן המיוחד של הוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט, בנק לאומי וכלל, בהנחיית חגי גלבוע. בראיון התייחסה בן נתן להשפעת הוודאות הגיאופוליטית על שוק התעופה, למגמות המרתקות של הצרכן הישראלי, וגם למשמעות האסטרטגית של השמיים עבור מדינת ישראל – לא רק כענף פנאי, אלא כמנוע צמיחה חיוני לחוסן הלאומי.
"ענף התיירות באופן עקרוני לא מגיב להסכם ספציפי כזה או אחר, אלא לנושא הוודאות", הבהירה בן נתן בתשובה לשאלה על הסיכונים הגיאופוליטיים שהמציאות מציבה בפני הישראלים. "ככל שאנחנו נמצאים בתקופה של ודאות - ואם הסכם בין איראן לארה"ב, למשל, מוריד את הסיכוי להסלמה באזור - אנחנו מיד רואים את ההשפעה: חברות תעופה זרות יוצאות ונכנסות, ואנשי עסקים זרים מגיעים לכאן. בסופו של דבר, אנחנו פחות מתעסקים במחיר המיידי של כרטיס הטיסה ויותר ביציבות הכללית".
לדברי בן נתן, קבוצת אופקים פועלת למעלה מ-46 שנה ומעסיקה כמעט 300 סוכני נסיעות. הקבוצה כוללת מותגים מובילים כמו אופקים, הגיאוגרפית, רימון, פלייסט וסקיי ג'יני, ומשמשת כנציגה הבלעדית של ענקית התיירות הגלובלית FCM, דבר המעניק לה נגישות לטכנולוגיות מתקדמות וקשר הדוק עם המגזר העסקי הבינלאומי.
החברות הזרות בדרך לארץ בחזרה באמת?
"יש הרבה חברות שכבר נמצאות כאן, ויש כאלה שיש להן תאריכי יעד קרובים לחזרה. זה בדיוק העניין - ברגע שיש כאן ודאות, רואים איך כולם חוזרים, ממשיכים לפעול ולטפל בשוק הישראלי, וזה משפיע לטובה על כולנו".
"כשמדברים על כלכלה וצמיחה, כולם חושבים מיד על פרמטרים כמו ריבית, בורסה, אינפלציה או אבטלה. אבל כל הנתונים האלה מתפרסמים בדיעבד, אחרי שהמציאות כבר קרתה בשטח. בענף התיירות אנחנו יושבים על מאגר מידע עצום ורואים את התנועות בזמן אמת. אנחנו מזהים לאן אנשים נוסעים, אילו שווקים גלובליים מתעוררים, איפה משקיעים כסף, ואילו חברות וענפים מגבירים פעילות. אנחנו מתפקדים כמכ"ם הכלכלי של המשק".
הוועידה היום עוסקת בין היתר בחוסן חברתי, ותיירות נשמעת לעיתים כמו מותרות.
"בעבר ענף התיירות והתעופה נתפס בעיקר כענף של חופשות ומותרות. אבל אם מסתכלים על שלוש השנים האחרונות, ובפרט על תקופת המלחמה, המציאות השתנתה. למרות שהיינו בתקופה מאתגרת ביותר, הפעילות הכלכלית הגלובלית הייתה חייבת להימשך. אנשי עסקים היו חייבים לצאת, וכך גם סטודנטים וחוקרים.
"בנוסף, גם ברמה האישית - אנשים נדרשו לטוס לאירועים משפחתיים, ללימודים, או להבדיל ללוויות. ידענו לשמור על הרצף הזה לאורך כל הדרך. החוסן הלאומי והאזרחי בא לידי ביטוי ביכולת של הציבור לנהל שגרה - הן עסקית והן אישית - גם בתוך כאוס גדול.
"לחברות התעופה הישראליות, שהמשיכו לטוס לאורך כל שלוש השנים האלו ללא הפסקה - מגיע קרדיט אמיתי. מי שרצה לצאת יצא, ומי שרצה לחזור חזר. היכולת לשמור על השמיים פתוחים ולנהל שגרה תחת אש היא חוסן לאומי ממשי".
איך צפוי להיראות הקיץ הנוכחי שלנו?
"אנחנו מזהים כרגע מגמה מעניינת מאוד של הזמנות מראש, גם לקיץ וגם לחגים, שמושפעת ישירות ממועד הבחירות – אנשים ממש מתכננים את מועדי הטיסות שלהם כדי להבטיח שהם יהיו בארץ ביום הבחירות.
"בענף התיירות שמנו לב לשתי מגמות מרכזיות חדשות יחסית. הראשונה היא שאנשים הפסיקו 'לסמן וי' על יעדים. כיום הרבה יותר חשוב להם התוכן של הטיול, מה המהות שלו וממה הם באמת נהנים.
"המגמה השנייה, שתלך ותתחזק בעתיד, היא החזרה לחשיבות של גורם אנושי מקצועי ובעל גב חזק. אנשים רוצים לדעת שיש מישהו שמטפל בהם מאחורי הקלעים. אם פתאום טיסות מתבטלות או השמיים משתנים, הם צריכים סוכן שייתן גיבוי מלא ויבצע שינויים בזמן אמת".
לאן הולכת תעשיית התיירות בשנים הקרובות, לקראת 2027, וכיצד זה ישפיע על הכלכלה?
"הטכנולוגיה והבינה המלאכותית (AI) ייכנסו לענף בצורה מאסיבית ויהפכו לסטנדרט. ה-AI ייקח על עצמו את כל התפעול והעולמות הטכניים, ודווקא זה ירים את הרף ויפנה מקום למגע האנושי ולטיפול האישי, שיהפכו לחשובים מאי פעם.
"בנוסף, הקישוריות האווירית תהפוך למפתח עולמי. תסתכל על מדינות כמו איחוד האמירויות, קטאר או סינגפור - הן משקיעות מיליארדי דולרים בתשתיות תעופה ותיירות. הן לא עושות את זה רק כמרכז רווח עצמאי, אלא כי הן מבינות שזהו מנוע הצמיחה הכלכלי שמביא איתו כנסים, מרכזי פיתוח, משקיעים ותיירים. זו תפיסה אסטרטגית שגם מדינת ישראל חייבת לאמץ".
