ניתוח
הדולר שובר שיאים: הפיחות משנה את הכלכלה באיראן
בתוך שנה איבד המטבע האיראני יותר ממחצית מערכו והדולר מתקרב ל־200 אלף תומן בשוק החופשי, והופך לעוגן התמחור של יותר ויותר מוצרים ושירותים. הכלכלנים מזהירים: זו לא קריסה מיידית אלא "הסתגלות" שמגיעה עם פחות צריכה, השקעות ורמת חיים
שער הדולר באיראן נע הבוקר סביב 199.6 אלף תומן, כלומר קרוב מאוד לשני מיליון ריאל לדולר, לאחר שאתמול כבר נרשם שיא של יותר מ-200 אלף תומן. בתוך שנה איבד הריאל יותר ממחצית מערכו מול המטבע האמריקני. הבעיה מבחינת הכלכלה האיראנית היא הרבה מעבר להיחלשות הריאל וערכו בשוק החופשי שכן הדולר משפיע יותר ויותר על קביעת המחירים במשק האיראני, בעוד שהשכר וההכנסות של רוב הציבור ממשיכים להיקבע בריאל.
הוויכוח הזה מתנהל כעת בגלוי גם בתוך איראן. היומון הוותיק "אטלאעאת" פרסם הבוקר ביקורת חריגה על מה שהוא מכנה "משוואת הדולר-ריאל". לפי המאמר, מחירים של חלק גדל והולך מהמוצרים והשירותים במשק מחושבים בפועל לפי הדולר - מחומרי גלם, פלדה ופטרוכימיה ועד רכב, תעופה, אנרגיה ושירותים - בעוד שהשכר והכנסות רוב משקי הבית ממשיכים להיקבע בריאל. "ההוצאות הן בדולרים וההכנסות בריאל", הדגיש העיתון.
מדובר בשינוי עמוק יותר מפיחות רגיל. כאשר חברה איראנית מתמחרת מוצר לפי עלות ההחלפה שלו בדולרים, גם אם חלק ניכר מהוצאות הייצור שלה משולם בריאל, ירידת המטבע עוברת במהירות למחירים. מנגד, השכר מתעדכן בדרך כלל פעם בשנה ובפיגור. התוצאה היא שפיחות נוסף בריאל מתגלגל במהירות ליוקר המחיה, בעוד שהכנסות משקי הבית אינן מדביקות את קצב עליית המחירים.
גם מערכת שערי החליפין עצמה מעמיקה את העיוות. בסוף השבוע נמכר הדולר להעברות מסחריות במרכז החליפין הרשמי (משמש בעיקר יבואנים ועסקים להעברת תשלומים לחו"ל ולא בדולר מזומן שנקנה ברחוב) ב-156.7 אלף תומן, בזמן שהשער בשוק החופשי כבר התקרב ל-200 אלף. פער של יותר מ-40 אלף תומן לדולר בין השער הרשמי לשער בשוק החופשי יוצר יתרון גדול ליבואנים ולעסקים שמקבלים גישה למט"ח במחיר המפוקח, בעוד אחרים נאלצים לרכוש דולרים בשער יקר בהרבה ולגלגל את העלות למחירים.
הלחץ על הריאל מגיע במקביל לבעיה נוספת שפחות בולטת בכותרות: הצטמצמות הסחר. לפי נתוני המכס האיראני שפורסמו בימים האחרונים, היצוא הלא-נפטי בחמשת החודשים הראשונים של השנה האיראנית ירד ב-28.2% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, לכ-15 מיליארד דולר. היבוא ירד ב-26.1% לכ-17 מיליארד דולר. כל דולר שאינו נכנס מיצוא וכל קושי להחזיר את תמורות היצוא למערכת הפיננסית מצמצמים את היצע המט"ח בדיוק בזמן שהביקוש אליו עולה.
הכלכלן האיראני מוחמד-מהדי בהקיש מזהיר כי הסנקציות המשניות וההגבלות על הסחר הימי כבר מקשות אפילו על יצואנים שמצליחים למכור סחורה להחזיר את הכסף לאיראן. לדבריו, החלופות היבשתיות אינן מסוגלות להחליף את הנמלים הדרומיים בהיקף הנדרש. אם המצב יימשך עוד חודשיים-שלושה, הוא מעריך שגם מלאים של מוצרים חיוניים יתחילו להישחק.
מכאן גם החשיבות של רף 200 אלף התומן. הוא אינו בהכרח "נקודת שבירה" של המשטר או של הכלכלה. הכלכלה האיראנית הוכיחה יכולת להמשיך לפעול גם תחת פיחותים חדים. פדראם סולטאני, לשעבר סגן נשיא לשכת המסחר של איראן, הגדיר השבוע את המצב בצורה מדויקת יותר: זו אינה עמידות כלכלית אלא הסתגלות - חברות ומשקי בית ממשיכים לפעול, אבל עושים זאת תוך צמצום השקעות, צריכה ורמת החיים.
לפיכך, רף שני מיליון ריאל לדולר חשוב בעיקר משום שזה ממחיש עד כמה נשחק מעמדו של הריאל בתוך איראן עצמה. המטבע הלאומי עדיין משמש לתשלום משכורות ולניהול החשבונות, אבל יותר ויותר החלטות כלכליות מתקבלות לפי הדולר. ככל שהתהליך הזה מעמיק, לבנק המרכזי יהיה קשה הרבה יותר להחזיר את הריאל לתפקידו כעוגן של המשק גם אם יצליח מדי פעם להוריד את שער הדולר בכמה אלפי תומן.
