הוועידה הכלכלית
"המושג פריפריה צריך להיעלם מהחיים שלנו"
כך אמר יוחנן מאלי, מנכ"ל משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, בוועידה הכלכלית הלאומית. לדבריו, "כשאתה במרחק נסיעה מהמרכז, אתה לא פריפריה"; נדיר יזרעאל, מייסד משותף ו־CTO בארמיס, אמר כי "AI הוא הדמוקרטיזציה של ההייטק"; ומיכל שריג כדורי, מנהלת קשרי הממשל ב־Wix, הוסיפה: "AI הוא רק תשתית – מי שמייצר הזדמנויות הוא מנהיגות".
"המושג פריפריה צריך להיעלם מהחיים שלנו. הוא לא גזירת גורל שאנחנו צריכים להנציח", כך אמר יוחנן מאלי, מנכ"ל משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, בוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט, בנק לאומי וכלל. בפאנל שעסק בתפקידו של ההייטק בצמצום פערים חברתיים ובשילוב הבינה המלאכותית ברשויות המקומיות ובתעשייה המסורתית, אמרו המשתתפים כי הטכנולוגיה יכולה להיות מנוע לצמיחה בפריפריה – אך רק אם המדינה, הרשויות המקומיות והתעשייה יאמצו אותה באופן אקטיבי. את הפאנל הנחה מאיר אורבך, כתב כלכליסט.
למה אתה חושב שהמושג "פריפריה" כבר לא רלוונטי?
יוחנן מאלי: "המושג פריפריה הוא פרברים בארצות הברית. הוא לא גזירת גורל שאנחנו צריכים להנציח. הרוב כבר נעשה, והמונח הזה צריך להיעלם מחיינו. כשאתה במרחק נסיעה מהמרכז, אתה לא פריפריה. אנחנו עדיין רחוקים מאיפה שאנחנו רוצים להיות ויש עוד הרבה אתגרים, אבל יש גם פער בין המציאות לבין התפיסה. מערכת החינוך בדימונה, למשל, היא מהמצטיינות בארץ, ועדיין יש מי שחושב שמלמדים שם רכיבה על גמלים."
אבל עדיין לא מרגישים את ההייטק במטולה, בקריית שמונה, בירוחם או בשדרות.
יוחנן מאלי: "המדינה צריכה להיכנס למקומות שבהם הסיכון אינו מידתי. להיכנס היום לקריית שמונה זה סיכון, ולכן המדינה צריכה להיות שם. זה לא רק כסף או שכר, אלא גם דרך חשיבה. אנשי ההייטק עובדים בחזית העולמית, אבל מקבלים שירותים של שנות ה־80 וה־90. אם רשויות מקומיות יאמצו AI, הן יוכלו להשתנות עוד לפני שחברות ההייטק יעברו אליהן. ההייטק יכול להקפיץ את הרשויות קדימה."
איך הופכים את ההייטק גם למנוע חברתי?
דנה ניסל, מנכ"לית ארגון אנו באנו: "החזון שלנו הוא שההייטק הוא לא רק קטר כלכלי, אלא גם קטר חברתי. הוא יכול לייצר עתיד חברתי טוב יותר. כדי לצמצם פערים הוא חייב לעבוד יחד עם הרשויות המקומיות ועם התעשייה. גם AI יכול להפוך לגשר בין ההייטק לתעשייה וליצור ערך אמיתי."
עד כמה הזדמנויות אישיות משנות חיים?
נדיר יזרעאל, מייסד משותף ו-CTO בארמיס: "אני רואה את עצמי כהצלחה של מוביליות חברתית. גדלתי בקריית אתא, למדתי בישיבה תיכונית וגדלתי עם אמא נכה וכמעט עיוורת. למרות זאת קיבלתי הזדמנויות בזמן הנכון – שירתי ב־8200, למדתי בטכניון, עבדתי בגוגל ולפני עשור הקמנו את ארמיס. לא קיבלתי טובה, אלא הזדמנות. מאחורי כל סיפור הצלחה עומדת מערכת שיודעת לתת לאנשים הזדמנויות."
יש תחושה שההייטק מתרחק מהחברה הישראלית.
מיכל שריג כדורי, מנהלת קשרי ממשל ב-WIX : "אנחנו בעיצומו של תהליך שבו ההייטק משפיע על החברה הישראלית. למרות שהענף עצמו נמצא בסערה עסקית ומתמודד עם אתגרים משלו, הוא לא נעלם מהזירה החברתית. אנחנו צריכים להפסיק לחשוב על התרומה של ההייטק רק במונחי ESG. הוא לא רוצה להיות מוגבל רק לאחריות חברתית, ויש לו פוטנציאל רחב הרבה יותר."
איך AI יכול לסייע לרשויות המקומיות ולתעשייה המסורתית?
יוחנן מאלי: "בדרך לכאן דיברתי עם יזם שמפתח פתרונות AI לרשויות המקומיות. אם אני רואה מפעל פלדה בצפון שלא יודע להטמיע AI, אולי דווקא הג'וניורים שלא הצליחו להשתלב בהייטק יכולים לעשות את זה. לא כל ג'וניור חייב לעבוד בחברת הייטק. אפשר להביא את ההייטק לעסקים היומיומיים. למגזר הציבורי יש גם אחריות, כי הוא מחזיק ברוב הדאטה."
מיכל שריג כדורי: "אנחנו מדברים על AI כעל ישות, אבל מי שמייצר הזדמנויות הוא מנהיגות. AI הוא רק תשתית. אם לא נשתמש בו נכון, לא ייווצרו הזדמנויות. הוא אמנם מקצר תהליכים ונגיש לכולם, אבל כדי לייצר שינוי אמיתי צריך יוזמה ופרואקטיביות."
נדיר יזרעאל: "AI הוא הדמוקרטיזציה של ההייטק. היום כל בעל מפעל בקריית שמונה יכול לפתוח Claude ולהתחיל לנהל טוב יותר את העסק שלו. AI לא מחליף אנשים – אנשים שמשתמשים ב־AI מחליפים אנשים שלא משתמשים בו."
