העלות הממוצעת של חייל מילואים למשק: כ-53 אלף שקל בחודש
האומדן החדש גבוה בכ־10% מזה שפורסם ב־2024, לאחר שהאוצר עבר מחישוב שהתבסס על השכר הממוצע במשק לבחינה של מאפייני התעסוקה והשכר בפועל של משרתי המילואים. לפי המחקר, שכרם של מילואימניקים בגילי 25–44 גבוה ב־42% מזה של עובדים שלא נעדרו בשל מילואים
העלות המשקית הממוצעת של חייל מילואים עומדת על כ-53 אלף שקל בחודש, כך מפרסם היום (ג') הכלכלן הראשי במשרד האוצר. אומדן זה גבוה בכ-10% מהאומדן הקודם משנת 2024, שעמד על 48 אלף שקל בחודש. העדכון נובע מכך שבמחקר הנוכחי האוצר בדק את מאפייני התעסוקה של חיילי המילואים, ולא הסתפק בממוצע שכר כללי במשק. מנגד, המחקר גם מעדכן שעלות חיילת מילואים עומדת על 27 אלף שקל לחודש, לעומת 32 אלף שקל באומדן הקודם.
החישוב של האוצר ל"עלות המשקית" מורכב מארבעה רכיבים: הערכה לאובדן התועלת הכלכלית שהעובד היה מייצר אם לא היה במילואים, הערכה לאובדן הוותק והניסיון שהוא לא צובר בזמן המילואים, הפגיעה בפעילות הכלכלית של בן/בת הזוג וההפסד מדחיית לימודים אקדמיים.
כאמור, האומדן הנוכחי מבוסס על כך שבאוצר דייקו בצורה ברורה את המאפיינים הדמוגרפיים של משרתי המילואים המועסקים (המחקר לא עוסק במילואמניקים שאינם עובדים). הממצאים אינם מפתיעים אך מעגנים את מה שאנו יודעים באופן כללי: על אף שגברים יהודים לא-חרדים הם רק 36% מסך העובדים בישראל, חלקם מסך הנעדרים ממקום העבודה בגלל שירות מילואים הוא 83%. כלומר, רק 17% מסך הנעדרים מהעבודה בשל מילואים הם לא יהודים, חרדים או נשים. כמו כן, כ-75% מכלל המילואמניקים שלא הגיעו לעבודה הם בגילאי 25 עד 44. שיעור הסטודנטים בקרב המילואמניקים הוא 13% (לעומת 7% באוכלוסיה).
רק 8% מהנעדרים בשל שירות מילואים הם עצמאים, על אף ששיעורם במשק הוא 14%. זה עשוי ללמד על כך שעצמאים לא מגיעים לשירות מילואים בשל חוסר היכולת שלהם לעזוב את העסק, או לחלופין על כך שעצמאים מוצאים דרך להמשיך לתפעל את העסק גם במילואים. כמו כן, ל-70% מהמילואמניקים שלא הגיעו לעבודה יש ילדים בבית, לעומת 56% מהמועסקים שלא במילואים, ול-63% יש ילדנים קטנים, לעומת 51% מהמועסקים שלא במילואים.
השכר הממוצע של מילואימניק בגילאי 25-44 שנעדר מעבודתו עומד על 18,841 שקל - גבוה ב-42% מהשכר הממוצע של מי שלא נעדר, שעומד על 13,310. כתוצאה מכך, העלות המשקית של מילואמניק צעיר עודכנה לכ-39 אלף שקל בחודש (לעומת 33 אלף שקל באומדן הקודם) ושל מילואמניק מבוגר (39-31) ל-68 אלף שקל לחודש. מנגד, משרתות המילואים מרויחות בממוצע פחות מאשר מי שלא משרתת, ולכן העלות המשקית שלהם עודכנה כלפי מטה לכ-27 אלף שקל בגיל הצעיר, ולכ-37 אלף שקל בגיל המבוגר.
למחקרים הללו יש שתי משמעויות עיקריות. משמעות אחת היא קריאה לצה"ל להקטין את ימי המילואים. דווקא בהקשר זה, מראים באוצר כי מיד אחרי עימותים צבאיים פעילים, היקף חיילי המילואים יורד דרמטית לרמה של כ-20 אלף חיילים. עם זאת, חשוב להזכיר כי 20 אלף זו רמה גבוהה בהרבה ממה שהיה ערב המלחמה, וממה שהוערך בוועדת נגל לבחינת תקציב הביטחון (שם העריכו 7000 חילי מילואים בשנה). המשמעות השנייה היא שעל הפוליטיקאים למצוא דרך להגדיל את גיוס החרדים, שכן גיוס חרדים לסדיר עשוי לחסוך מילארדי שקלים בשנה.
המחקר עצמו נמנע מלדבר על גיוס חרדים, אבל את חישובי האצבע אפשר לעשות בקלות. אם נחליף 10,000 חיילי מילואים ב-10,000 חיילים סדירים (תרחיש שנראה כיום רחוק מאוד), העלות המשקית תרד מ-53 אלף שקל לחודש ל-26 אלף שקל בחודש. יש לציין כי העלות של חייל חרדי למשק כנראה נמוכה יותר, כי הכנסתו הממוצעת נמוכה משל חיילי הסדיר כיום, הן בשל ההכנסה הנמוכה, והן בשל שיעורי התעסוקה הנמוכים. אולם בתרחיש כזה, התועלת המשקית היא 27 אלף שקל בחודש לכל חייל, 270 מיליון לעשרת אלפים חיילים בחודש ו-2.7 מיליארד בתועלת שנתית.
