עידן התחרות החדש
"סוכני AI יסגרו במקומנו עסקאות"
שלומית ווגמן־רטנר, מומחית פינטק ו–AI, נתנה שישה טיפים לגופים פיננסיים כדי להתקדם לעידן המסחר ב־AI
"מה זה Agentic Commerce? סוכנים שעושים את הפעילות הפיננסית עבורנו, שיתחילו לעבוד מעל הראש שלנו, לתקשר בלעדינו ולסגור עסקאות פיננסיות ללא מגע יד אדם", כך הסבירה שלומית ווגמן־רטנר, מומחית פינטק ו־AI, לשעבר ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון, במסגרת משדר בנושא ״עידן התחרות החדש״ של כלכליסט בשיתוף ONE ZERO.
היא הרחיבה על סחר באמצעות סוכנים בהקשר העולמות הפיננסיים: "בעולם הבנקאות אפשר לחלק את זה לשלוש תקופות: הראשונה, כשאנחנו נעזרים בג'נרטיב AI כדי לבצע פעולות, כמו לכתוב מייל לבנק. השנייה, שמכניסים אוטומציה, למשל לשלם את חשבון החשמל שלי כל 15 לחודש. השלישית, שסוכן AI עושה עבורי את כל המהלך של הדברים. אני נותנת לו פרומפט, הוא מוצא, מקבל החלטה, מבצע אנליזה ומשלים את התשלום".
ווגמן־רטנר הסבירה ש"כדי שהדבר הזה יקרה, בו AI עושה את כל המהלך ולא רק את החיפוש, אנחנו עוברים למקום שבו המרקט פלייס שלנו הוא כבר לא רק אונליין, אפליקציה או סושיאל מדיה, אלא מסחר בין סוכן לסוכן שמתקשרים בחוזים חכמים. גם ערוצי התשלום הופכים ליותר מתוחכמים, מהירים ומגוונים. למשל עסקאות שמבוצעות באמצעות Stablecoin וחוזים חכמים, ולא רק באמצעים הרגילים של כרטיסי אשראי והעברות בנקאיות. זה העולם הדיגיטלי של העתיד ולשם הבנקים והפינטקים חייבים להתאים את עצמם".
היא הוסיפה ש"עסק שאין לו חלון של ממשק AI לא יוכל להיות להתגלות על ידי סוכנים. אנחנו עוברים למציאות שבה לא בהכרח נזדקק לפלטפורמות שמתווכות לנו מוצרים, כי הסוכן שלי והסוכן של הסוחרים יוכלו לדבר ביניהם ותיווצר תעשייה חדשה שמותאמת לעידן הסוכנים. גם בתוך הבנקים הלקוחות יצפו לתת הוראות מקצה לקצה ולבצע פעולות: לחדש פוליסות ביטוח, לקנות ולמכור מניות, לקבל תקציב ולפעול בתוכו, והכל דרך האפליקציות".
"אנחנו נמצאים בעולם שבו כולנו צריכים לעצב מחדש את מוסכמות היסוד שלנו, איך לנהל את עולם הבנקאות בעידן ה־AI", אמרה ווגמן־רטנר ומנתה חמישה עקרונות שעל הגופים לעצב את המערכות לפיהם: הראשון הוא זהות – "מי הלקוח? מתי אנחנו מדברים על סוכן ומתי על סוחר? מתי זה הבנק או הפלטפורמה?", הסבירה. השני הוא "מה המנדט שיש לבנק לבצע עבורי, מה המגבלות ואיך נוודא שהוא לא חורג מהן?". עקרון נוסף הוא הכוונה של הלקוח, לפי ווגמן־רטנר: "איך מגדירים ותוחמים אותה". העקרון הרביעי הוא אחריות – "מי אחראי ומה קורה כשדברים מתפקששים". והעיקרון החמישי הוא הגנת AI, לדברי ווגמן־רטנר "בייחוד מפני הונאה ושימוש לא ראוי, כאשר מנסים לתקוף או לשבש את הפרומפט או ליצור אקו־סיסטם שעושה הטעיה".
היא נתנה לבנקים ולפינטקים שישה טיפים לעיצוב נכון של הזירה העתידית: "על הגופים הפיננסיים לבצע במהירות מיפוי של Use cases, איך להתחיל לתקשר עם סוכן, להבדיל מאדם. בנוסף, יש לבנות agent risk framework – מסגרת לניהול סיכונים לסוכנים. עליכם גם ליצור auditability by design, שהכל יהיה מוטמע על ידי העיצוב של המערכת. הגופים הפיננסיים זקוקים ל־Design agent permission models מאוד מדויקים ולדעת להתחקות אחריהם. בנוסף יש לשדרג את מודל העבודה מבחינת סיכוני פשיעה כלכלית ותקיפות. והטיפ השישי – לעשות כמה שיותר פיילוטים כדי לוודא שאתם על קרקע בטוחה".
ווגמן־רטנר אמרה לסיכום כי "זה לא רק שינוי באפליקציות זה שינוי מהותי ודרמטי של כל היסודות, ורק מי שיקדים מספיק ויבין איך לשנות את ההתנהלות ולהטמיע, יצליח לשגשג בעידן בו הסוכנים גם מנהלים לנו את הפיננסים".
