הוועידה הכלכלית
יו"ר רשות החדשנות: "זינוק של מעל 50% בבקשות יזמים לתמיכה"
ד"ר אלון סטופל אמר בוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט כי "ההייטק מהווה כ-18% מהתוצר הלאומי ו-58% מהייצוא"; לדבריו, למרות ירידה עולמית במספר הסטארט-אפים החדשים, "בשנת 2024-2025 אנו מזהים מהפך" בביקוש לתמיכת הרשות
"ההייטק הישראלי הוא המנוע המרכזי שמניע את הכלכלה שלנו קדימה. אנחנו מדברים על 11.3% מהעובדים בישראל שעובדים במגזר ההייטק, המייצרים בין 25% ל-30% מהכנסות המדינה ממס הכנסה, מהווים כ-18% מהתוצר הלאומי ויותר מ-50% מהייצוא (כמעט 58%). ההייטק הוא גורם משמעותי ביותר ביכולת של המדינה להתקדם ולייצר הכנסות ותנאי חיים סבירים", כך אמר ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות בוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט, בנק לאומי וכלל.
"כשמסתכלים על השנה האחרונה, התמונה חיובית. רשמנו שנת שיא באקזיטים (כמו עסקאות הסייבר של פאלו אלטו וסייברארק), ואנחנו ממוקמים במקום הרביעי בעולם במספר חברות היוניקורן (חברות בשווי של מעל מיליארד דולר – א"י). נוסף על כך, 35 חברות רב-לאומיות בחרו לפתוח השנה מרכזי מחקר ופיתוח בישראל. עם זאת, בדומה למגמה העולמית, בשנים האחרונות אנחנו חווים ירידה במספר הסטארט-אפים החדשים שנפתחים. זו אינה מגמה ייחודית לישראל. זו תופעה עולמית, והיא נובעת מהתמזגות טכנולוגיות ודרישה לכוח אדם מיומן יותר", אמר.
למרות זאת, ברשות החדשנות מזהים בימים אלו היפוך מגמה. "לשמחתנו, בשנת 2024-2025 אנו מזהים מהפך. כיום אנו רואים זינוק של מעל 50% בבקשות של יזמים לקבלת תמיכה מרשות החדשנות", אמר סטופל.
סטופל דיבר על שלושה כוחות טכנולוגים שמשנים את פני השוק: מהפכת הבינה המלאכותית - מתוך כ-9,000 חברות בישראל, למעלה מ-25% מצהירות שבינה מלאכותית היא טכנולוגיית הליבה שלהן; מהפכת הדיפטק (DeepTech) - מעבר לטכנולוגיות עמוקות מבוססות פטנטים. ישראל היא המדינה השנייה בעולם כמרכז דיפ-טק (אחרי ארה"ב), עם 1,500 חברות ו-36% מסך ההון שגויס לאחרונה שהושקע בתחום זה; והמרוץ הגיאו-פוליטי - מדינות משקיעות מיליארדים בתשתיות כמו שבבים (יפן) ומחשוב קוונטי (ארה"ב, קנדה, גרמניה ואוסטרליה). אלו טכנולוגיות שדורשות מעורבות ממשלתית.
סטופל ציין, כי רשות החדשנות פועלת בשלושה צירים מרכזיים כדי לספק מענה לכוחות הללו. "תפקיד רשות החדשנות הוא לייצר צמיחה כלכלית דרך טכנולוגיה, ואנו עושים זאת בשלושה ערוצים: יצירת מיזמים (Venture Creation) , בניית תשתיות טכנולוגיות ומדעיות למחקר יישומי והתאמת הרגולציה והמיסוי. החדשנות היא אינטרס לאומי וביטחוני. כדי להתמודד עם האתגרים הללו – ביניהם גם השלכות שער הדולר – הזרמנו 1.6 מיליארד שקל לשוק".
לבסוף, דיבר סטופל גם על החזון החברתי: הרחבת ההייטק לפריפריה. "אי אפשר פשוט לשלוח סטארט-אפים לצפון או לדרום ולקוות שזה יחזיק מעמד. כדי לייצר השפעה חברתית ותעסוקתית אמיתית בפריפריה, אנחנו חייבים להביא לשם שחקנים חזקים – חברות ענק כמו אינטל או אנבידיה, שיבנו שם תשתיות ויקימו פעילות תעשייתית טכנולוגית רחבה." סטופל הדגיש כי נדרש להקים תשתיות מחוץ לגוש דן וטען כי רק כך ניתן יהיה להבטיח שההייטק הישראלי ימשיך להוביל את הכלכלה, תוך צמצום פערים חברתיים.
