דור הטיקטוק מצביע לראשונה: איך זה ישפיע על הבורסה?
יש משהו שונה בבחירות הקרובות. לא רק בגלל המפה הפוליטית, אלא גם בגלל האנשים שמגיעים לקלפי. צעירים שגדלו על טיקטוק, אינסטגרם וטלגרם, שמקבלים מידע בזמן אמת ומורגלים בתגובה מיידית, מגיעים לראשונה לבחירות כבוגרים בעלי זכות הצבעה. במקביל, זהו גם דור שכבר נכנס לשוק ההון.
זו אינה רק שאלה פוליטית. היא גם שאלה מעניינת עבור השוק.
בשנים האחרונות נרשם גידול חד בפתיחת חשבונות מסחר חדשים. בשנת 2025 לבדה נפתחו בישראל מאות אלפי חשבונות, ובמקביל הגיע מחזור המסחר היומי הממוצע במניות לשיא של כ-2.5 מיליארד שקל - זינוק של כ־69% לעומת 2024. משקיעי הריטייל הפכו לשחקן משמעותי יותר בשוק המקומי, והם גם פועלים אחרת מהמשקיע המסורתי. הם מקבלים מידע מהר יותר, מגיבים מהר יותר ולעיתים מושפעים יותר מסנטימנט וממומנטום.
התופעה אינה ייחודית לישראל. מאז הקורונה הצטרפו ברחבי העולם מיליוני משקיעים פרטיים לשוק ההון, כשהרשתות החברתיות הפכו לחלק בלתי נפרד מהאופן שבו משקיעים צעירים צורכים מידע ומקבלים החלטות. פרשת גיימסטופ בתחילת 2021 הייתה אחת הדוגמאות הבולטות לכך: משקיעי ריטייל שהתארגנו ברשת הצליחו לייצר בתוך זמן קצר לחץ משמעותי על מניות שבהן החזיקו קרנות גידור פוזיציות שורט.
אם גיימסטופ המחישה את הכוח של הריטייל, דרום קוריאה מספקת דוגמה קיצונית עוד יותר למעורבות הציבור בשווקים. לצד שיעור גבוה של מחזיקי קריפטו (יותר מ־20% מהאוכלוסייה) המדינה התאפיינה בשנים האחרונות בשימוש גובר במינוף בשוק המניות. ירידות חדות הובילו לא פעם לגלי דרישות להשלמת ביטחונות ולחיסול כפוי של חשבונות. לפי הערכות, בחודש שעבר 3% עד 3.4% מאוכלוסיית קוריאה קיבלו מרג'ין קול.
ישראל רחוקה מאוד מהמציאות הזו, אבל המקרה הקוריאני ממחיש את הצד המסוכן של העלייה במעורבות הציבור. כאשר השקעות הופכות נגישות, מהירות ומבוססות על מומנטום ומידע ברשתות, הן עלולות להגביר את התנודתיות. גם בישראל ראינו לאחרונה עד כמה מהר סנטימנט המשקיעים יכול להשתנות סביב אירועים ביטחוניים. הראלי הראשוני עם פרוץ המלחמה מול איראן התחלף בתנודות חדות ככל שהתמונה התפתחה והוודאות פחתה.
הבחירות הקרובות יהיו מבחן מעניין לדפוס ההתנהגות הזה.
אבל דווקא כאן טמונה המלכודת: קל לייחס לבחירות חשיבות גדולה יותר מזו שיש להן בפועל על השווקים. בעבר נהגו לדבר בישראל על "אפקט הבחירות", אלא שההיסטוריה מלמדת עד כמה קשה לבודד את השפעת הקלפי מהכוחות הגדולים שפועלים בשווקים. ב־1999, למשל, האופטימיות סביב בחירת אהוד ברק והתהליך המדיני לוותה בעליות חדות בבורסה בתל אביב. אלא שבאותה שנה גם הנאסד"ק זינק בכ־85% וה-S&P 500 בכ-20%. קשה לקבוע כמה מהעליות המקומיות נבעו מהאופטימיות הפוליטית וכמה מהגל העולמי.
גם בשנים 2019-2020 הבורסה המקומית עברה טלטלה חריפה, אבל מי שינסה להסביר אותה בעיקר באמצעות מערכות הבחירות יפספס את הגורמים המרכזיים: מגפת הקורונה, התנודות בוול סטריט ומדיניות ההרחבה המוניטרית של הבנקים המרכזיים.
וזה בדיוק הפרדוקס לקראת הבחירות הקרובות: ייתכן שהבחירות יהיו פחות חשובות לשוק ממה שהמשקיעים חושבים, אבל דווקא ייצרו יותר תנודתיות בטווח הקצר.
סקר, מדגם, כותרת או תוצאה בלתי צפויה יכולים להגיע בתוך דקות למסך של משקיע פרטי - ומשם לפקודת קנייה או מכירה. דור שצורך חדשות בזמן אמת ומורגל להגיב אליהן במהירות עשוי להביא את דפוס ההתנהגות הזה גם לשוק ההון.
אין משמעות הדבר שמשקיעי הריטייל יקבעו את כיוון הבורסה. שוק ההון מושפע הרבה יותר מהריבית, הצמיחה העולמית, הטכנולוגיה והבינה המלאכותית ואירועים גיאופוליטיים. אבל כאשר מאות אלפי משקיעים מגיבים לאותו אירוע באותו פרק זמן, הסנטימנט יכול להפוך מהר מאוד לתנודתיות.
לכן, ביום הבחירות כדאי יהיה להסתכל על שני מסכים: על הקלפיות ועל הבורסה.
הקלפי תספר לנו מי ניצח. הבורסה תספר לנו כיצד המשקיעים פירשו את הניצחון.
אבל עבור המשקיע לטווח ארוך, המבחן האמיתי יהיה דווקא היכולת להפריד בין השניים: להצביע לפי השקפת העולם שלך, אבל לא בהכרח להשקיע לפיה.
ינון ניר הוא מנהל חדר המסחר של בנק ירושלים
