הוועידה הכלכלית
יו"ר לאומי: "הפופוליזם נגד הבנקים משפיע לרעה על כל המשק"
לדברי אורי אלון בוועידה הכלכלית הלאומית: "מי שבאמת מבקש להבטיח צמיחה ושגשוג וליצור תחרות ראויה, חייב גם לשמור על החוסן של המערכת הבנקאית, ולא לפגוע בו"
"אנחנו מתכנסים כאן היום בתקופה מורכבת ומרובת אתגרים. אבל זו גם תקופה שממחישה יותר מכל את עוצמתה של הכלכלה הישראלית". כך פתח יו"ר בנק לאומי אורי אלון את הוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט, בנק לאומי וכלל. "גם אחרי המלחמה הארוכה ביותר בתולדות המדינה, המשק הישראלי ממשיך להפגין חוסן מרשים, ומציג מדדים איכותיים חסרי תקדים בהשוואה לעולם. ואכן השווקים הפיננסים שיקפו את התמונה הזו".
לדבריו, "למרות שנלחמנו בשבע חזיתות, מדד ת"א 125 רשם עלייה חדה, ועקף מדדים מובילים בעולם. זהו מסר ברור: הכלכלה הישראלית נתפסת כעמידה ובעלת פוטנציאל צמיחה.
"כצפוי עם פרוץ המלחמה הייתה ירידה בפעילות הכלכלית, אבל בהמשך המשק התאושש בהדרגה ובצורה מואצת, בניגוד לכל התחזיות. גם האינפלציה, שזינקה והרימה ראש בתחילת המלחמה, נרגעה וכיום נמצאת סביב היעד – כ-2%. שילוב של שקל חזק והשפעה מוגבלת יחסית של עליות מחירי האנרגיה בעולם, סייעו לייצב אותה, והצפי שזה יימשך גם בשנה הקרובה.
"חשוב לציין את ההחלטות החכמות של הנגיד פרופ' אמיר ירון. כדי לתמוך בהמשך פעילות תקינה של המשק, הנגיד הפחית את הריבית בתחילת המלחמה. לאחר מכן שמר על יציבות בתקופות של אי-ודאות, ושוב חזר להפחתות מתונות, למרות לחצים כבדים שהופעלו עליו מכל הכיוונים. כיום הריבית עומדת על 3.5% עם צפי להמשך ירידה בשנה הקרובה, דבר שמאוד יקל על משקי הבית והעסקים.
"ניהול מדיניות מוניטרית מושכלת, היא אחת הסיבות הבולטות לחוסן שהפגינה הכלכלה הישראלית בשנים האחרונות. מדיניות זו גם תתרום להתאוששות של המשק אחרי המלחמה".
אלון סיפר שבתחילת השנה השתתף בכנס הכלכלי בדאבוס והמדיניות המוניטרית של בנק ישראל והכלכלה הישראלית זכו שם להערכה רבה. "בנק ישראל, בראשות הנגיד והמפקח על הבנקים, הם מגדלור של מקצוענות נטולת פשרות – במיוחד בתקופה סוערת כזו. הם לא עושים לנו חיים קלים, אבל הם תמיד מקצועיים ומנומקים ורואים את טובת הציבור והמדינה.
"כחלק מההתאוששות של המשק, בעשור הקרוב יושקעו בישראל יותר מחצי טריליון שקל במאות פרויקטים של תשתיות: תחבורה, נדל"ן, אנרגיה מתחדשת, דאטה סנטרס ועוד. מדובר בהיקפים חסרי תקדים, בכל קנה מידה. השקעה בתשתיות היא קריטית לשיקום של ישראל אחרי המלחמה, והיא תניע את המשק ותייצר אלפי מקומות עבודה לאזרחי המדינה.
"לצד זאת ענף ההייטק ממשיך להיות עמוד התווך המרכזי של המשק. במחצית הראשונה של השנה, גיוסי ההון להייטק עלו ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.
"דוח מצב ההייטק של לאומי-טק ו-IVC שפורסם לאחרונה, הראה שהיקף גיוסי ההון במחצית הראשונה של 2026 עמד על 7.6 מיליארד דולר, לעומת כ-5 מיליארד דולר בלבד במחצית הראשונה של 2025. זה גידול של יותר מ-50% . אין עדות חזקה מזו לחוסן של הטק הישראלי.
"ההייטק הוא הקטר של המשק, במלוא מובן המילה. כשליש מהכנסות המדינה ממס הכנסה של שכירים, מקורו בעובדי ההייטק, וכ-50% מצמיחת התוצר העסקי בשנים האחרונות שייך לסקטור הזה. לכן, אין ספק שההייטק הוא אחד היתרונות הגדולים שיש למדינת ישראל להציע לעולם. חשוב מאוד לשמור עליו, בייחוד לנוכח האתגרים הגדולים שניצבים בפניו, כמו מהפכת ה-AI, התנודות בשער הדולר ועוד.
"ההייטק הוא הקטר של המשק, אבל הגורם שמאפשר את כלל הפעילות של המשק, בכל הסגמנטים, הוא המערכת הבנקאית. בייחוד בתקופות של אי-ודאות, המערכת הבנקאית היא עוגן של יציבות.
"במהלך המלחמה, הבנקים המשיכו לפעול באופן מלא: מערכות תפקדו, סניפים נפתחו, ואשראי ניתן למשקי הבית ולעסקים בצורה מושכלת ואחראית. בכך נשמרה הרציפות הכלכלית והתחזק אמון הציבור. המערכת הבנקאית, בהובלת בנק ישראל, יזמה צעדי סיוע רחבים לציבור: למפונים, למשרתי המילואים, לעסקים קטנים ולאוכלוסיות שנפגעו. זהו ביטוי לתפיסה הרואה בבנק לא רק גוף עסקי, אלא חלק מהמרקם הכלכלי-חברתי של המדינה.
"בלאומי יזמנו מאז שבעה באוקטובר מגוון רחב של מיזמים חברתיים למען אוכלוסיות מגוונות בחברה הישראלית. בימים אלה אלפי בני נוער מקו העימות בצפון נמצאים במחנות קיץ של רשת קימאמה שמימנו עבורם במסגרת פרויקט "נותנים קיץ של תקווה". גם הפרויקט ששיכן בני 80 בבתי מלון כיוון שלא היה להם ממ"ד זכה לתגובות חמות.
"היציבות של המערכת הבנקאית היא נכס לאומי שצריך לשמר. נכס שצמח לאורך שנים של פיקוח מקצועי, רגולציה מושכלת ואחראית, ודיאלוג פורה בין בנק ישראל לבין המערכת הבנקאית. לכן חשוב להיזהר משיח ציבורי שעלול לפגוע ביציבות הזו.
"יוזמות פופוליסטיות נגד המערכת הבנקאית פוגעות בה ומשפיעות לרעה על כלל המשק. מדיניות כלכלית נדרשת להיות שקולה, אחראית וארוכת טווח. זהו אינטרס ציבורי ראשון במעלה. מי שבאמת מבקש להבטיח צמיחה ושגשוג וליצור תחרות ראויה, חייב גם לשמור על החוסן של המערכת הבנקאית, ולא לפגוע בו.
"הכלכלה הישראלית הוכיחה חוסן, גמישות ויכולת התאוששות מרשימה. עם מנועי צמיחה חזקים, השקעה בתשתיות, הובלה טכנולוגית ומהפכת ה-AI שנמצאת בעיצומה, יש לנו הזדמנות אמיתית להאיץ את הצמיחה ולבסס עתיד כלכלי משגשג. בואו נדאג יחד שכך יהיה".
