ועידת התחזיות
"כיפת הברזל של המשק הישראלי - הליכי קבלת החלטות איכותיים"
יעל אלמוג, משנה למנכ"ל הפועלים והיועצת המשפטית של הבנק, אמרה בוועידת התחזיות של כלכליסט בשיתוף בנק הפועלים והפניקס: "חשוב לחזק ולבסס את מעמדם של מוסדות המדינה ולהגדיל את אמון הציבור בהם". לדבריה, "הממשלה רשאית לשנות מדיניות תוך כדי תנועה, אבל חשוב שהשיח שקדם להחלטות יהיה ענייני והוגן"
"כיפת ברזל אושרה לפיתוח בשנת 2006. היא הפכה למבצעית רק ב-2012. למי שזוכר, בתחילת הדרך הפרויקט היה שנוי במחלוקת. גם בגלל עלויות גבוהות, וגם כי איום הטילים והרקטות דאז על העורף הישראלי היה עוד בראשיתו ולא היה מוחשי מאוד כמו שהוא עכשיו" - כך אמרה יעל אלמוג, משנה למנכ"ל הפועלים והיועצת המשפטית של הבנק, בוועידת התחזיות של כלכליסט בשיתוף בנק הפועלים והפניקס.
לדבריה, "שר הביטחון עמיר פרץ החליט בכל זאת לאשר את הפרויקט חרף ההתנגדויות ואף שהיה ברור שיושלם שנים רבות לאחר סוף כהונתו. ועל סוג קבלת החלטות זה אדבר, על כך שגם הכלכלה הישראלית זקוקה לכיפת ברזל - ומהם כללי המשחק אשר יבטיחו לנו מגן לכלכלה הישראלית".
אלמוג הוסיפה: "נתחיל מהסקטור שאני באה ממנו - הבנקאות: במהלך שנתיים של מלחמה הבנקים המשיכו לממן את צרכי המשק. הם תרמו להפחתת ההשפעות השליליות של המלחמה, ולספיגת הזעזועים שחוו חלק מהלקוחות שלנו – בין אם מדובר בלקוחות פרטיים, או בחברות הגדולות ביותר במשק. עמידות זו אינה מס, היא פרי תכנון ארוך טווח, התנהגות זו היא פריתכנון לטווח ארוך. זו התנהלות אחראית ומקצועית של בנק ישראל ושל הבנקים עצמם: שיפור וחיזוק מבנה ההון, תהליכי התייעלות והתחדשות מתמידים, תכנון פיננסי וגמישות עסקית וכן אי אפשר ללאניהול סיכונים מוקפד. אז כן, לא הצלחנו רק בגלל הריבית".
לדבריה, "יציבות המערכת איננה עניין של מה בכך והיא אינה מובנת מאליה – קשה לדמיין מה היה קורה אילו המדינה היתה צריכה להתמודד, בנוסף למלחמה – גם עם משבר פיננסי. וכעת, עם הפנים ל-2026, הבנקים ימלאו תפקיד משמעותי מאוד בשיקום ובהתאוששות של המשק מהמלחמה ואיתם שחקנים פיננסיים נוספים ומסקטורים נוספים. כולנו מקווים שהמשק לא רק יתאושש אלא יזנק.
"אז – במבט רחב - מה צריך לקרות כדי להביא לזינוק משמעותי קדימה? מה הם התנאים שיאפשרו ייזום פרויקטים חדשים? מה ייצר חזרה של שחקנים בינלאומיים לישראל? חזרה של משקיעים זרים? מה יאפשר את צמיחת המשק, הפחתת יחס חוב לתוצר וחזרה לדירוגים בינלאומיים ברמות שקדמו למלחמה?"
התשובה, לדברי אלמוג טמונה ברגולטור: "ראשית,כדי למצות את הפוטנציאל של הכלכלה והמשק ולא להסתמך על ניסים והפתעות, צריך לחזק את מקבלי ההחלטות בהנהגת המדינה, במשרדי הממשלה ובכנסת.
"כפי שחווינו בזמן מלחמה - מהר מאד העקרונות האלה נדחקים הצידה – ואכן טבעי והגיוני שהמדינה תשים בצד כל מה שאיננו התמודדות עם צרכים מיידיים.
"אלא שזה עדיין לא נגמר: המצב הביטחוני עדיין מורכב ונפיץ ויכול להתלקח בפתאומיות ולהפוך את סדר היום וסדרי העדיפויות. שנית, - 2026 היא שנת בחירות, תקופה שמניסיון העבר עלולה להתאפיין בקבלת החלטות קצרות טווח ובכלכלת בחירות ובכך לייצר חוסר ודאות במשק ופגיעה באמון. שלישית, נדרשת ראיה ארוכת טווח: העולם ממשיך לרוץ קדימה ולא מחכה שהמשק הישראלי יתאושש מהמלחמה. צריך לסגור במהירות פערים".
עוד ציינה אלמוג: "אם ניקח לדוגמה פרויקטים בתחום התשתיות והתחבורה – אלו פרויקטים שדורשים תכנון מקצועי לשנים ארוכות, ועבודה משותפת ממושכת ביותר בין הממשלה לבין היזמים, הבנקים המממנים ושחקנים בינלאומיים. החשיפה של הבנקים ושל כלל השותפים היא ארוכה והסיכון הכלכלי משמעותי. התחום מחייב ראייה מקצועית עקבית וארוכת טווח ולא גזירת סרטים מיידית - כלומר ההבנה שאין קרדיט מיידי.
"נדרשת גם ודאות, כלומר ברור שתפקיד הממשלה לקבוע מדיניות ומותר לה גם לשנות מדיניות תוך כדי תנועה. המגזר העסקי מחויב כמובן לקיים כל החלטה חוקית, גם אם זו החלטה שפוגעת בו. כך לדוגמה, המערכת הבנקאית מורגלת בהתמודדות עם עשרות ולעיתים מאות הוראות רגולטוריות חדשות בשנה, גם אם היא לא בהכרח מסכימה עימן. אני מקדישה זמן רב לעבודה מול הרגולטור, אבל חשוב שהשיח שקדם להחלטות יהיה ענייני והוגן, שיתקיים דיאלוג מקצועי המבוסס על נתונים אובייקטיבים ושרואים את המהות - לוודא שהמערכת הבנקאית תמשיך למלא את תפקידה בהבטחת החוסן והצמיחה של המשק. זה נכון כמובן ביחס לסקטורים נוספים במגזר העסקי. צריך לטפח ולשמר את שדירת אנשי המקצוע והמומחים, לעודד אותם לבטא את עמדתם המקצועית, וכמובן להתחשב בדעתם בתהליך קבלת ההחלטות".
אלמוג סיכמה: "נדרש אמון במוסדות. חשוב לחזק ולבסס את מעמדם של מוסדות המדינה ולהגדיל את אמון הציבור בהם. ולא להיפך. אמון במוסדות הוא תנאי בסיסי ליציבות, לחזרתם של המשקיעים הזרים, להשתתפות רחבה של שחקנים בינלאומיים, לעידוד יזמים ישראלים להקים חברות חדשות בישראל שסומכות על המערכת. ישראל מלאה כישרון, יזמים, יצירתיות ורעיונות. סטארט-אפ ניישן אמיתית. אבל זה לא מספיק! כדי לממש את הפוטנציאל הזה חייבים לחזק את תהליכי קבלת ההחלטות, לחזק את המוסדות ולפעול למען כללי משחק ברורים. רק ככה נגיע למיצוי מקסימום היכולת שלנו. ורק כך נייצר את כיפת הברזל של הכלכלה הישראלית.
