יחסוך כמיליארד וחצי שקל בשנה לעסקים הקטנים? ועדת הכלכלה אישרה את הקמת מאגר האשראי העסקי
על אף פיצול הרפורמה מחוק ההסדרים והחשש מעיכוב ממושך, הקמת מאגר האשראי העסקי - "הרפורמה הפיננסית המשמעותית ביותר למשק" לפי בנק ישראל - אושרה לקריאה שנייה ושלישית. המאגר צפוי לקום תוך כשנתיים וחצי
ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה היום (א') לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק של משרד האוצר, בנק ישראל ומשרד המשפטים להקמת מאגר נתוני אשראי לעסקים. המהלך, שנועד להגביר את התחרות בשוק האשראי העסקי, צפוי להביא לחיסכון של לפחות 1.5 מיליארד שקל בשנה לעסקים הקטנים והבינוניים, ובכך לתרום להורדת יוקר המחיה.
הקמת המאגר נועדה לטפל בכשל מבני ממושך בשוק האשראי העסקי, המתבטא בתלות גבוהה של העסקים הקטנים במערכת הבנקאית. נכון להיום, העסקים הקטנים והבינוניים מהווים כ-55% מהתוצר העסקי וכ-60% מהתעסוקה בישראל, אך חלקם בעוגת האשראי הכוללת עומד על 27% בלבד. 92.3% מהעסקים הללו נוטלים אשראי מהבנקים, ו-83% עושים זאת מהבנק הספציפי שבו מתנהל חשבון העובר ושב שלהם - נתון המגדיר אותם כ"לקוחות שבויים". יתרון המידע הבלעדי של הבנק המנהל את החשבון מייצר פער בריבית (פרמיית לקוח שבוי), שמתורגם לעלויות מימון גבוהות ועודפות עבור העסקים, בשל היעדר אלטרנטיבות תחרותיות בשוק.
הקמת מאגר האשראי העסקי קודמה על רקע הצלחת מאגר האשראי למשקי הבית ב-2019, שצמצמה עבור משקי הבית את פרמיית הלקוח השבוי. מחקר חדש של חטיבת המחקר בבנק ישראל, שפורסם מוקדם יותר החודש, סיפק תוקף אמפירי ליעילותם של מאגרי מידע מסוג זה. המחקר בחן את השפעת מאגר נתוני האשראי למשקי בית על שוק הלוואות הרכב החוץ-בנקאי - שוק שבו למעלה מ-80% מהפעילות מבוצעת על ידי גופים חוץ-בנקאיים. על פי הממצאים, הנגשת המידע באמצעות המאגר הובילה לירידה במרווחי הריבית שגבו נותני אשראי חוץ-בנקאיים, שהגיעה ליותר מנקודת אחוז שלמה בסוף התקופה הנבחנת, ולממוצע של כ-0.3 נקודות אחוז לאורך התקופה כולה. עוד נמצא כי שיתוף המידע ביטל את הסבסוד הצולב בין לווים ברמות סיכון שונות (מצב שבו לווים 'טובים' משלמים ריבית גבוהה כדי לקזז את הסיכון של לווים 'מסוכנים') והוביל לירידה בשיעורי הפיגור בהלוואות של הגופים שהשתמשו במאגר.
המאגר החדש יהיה רחב ממאגר משקי הבית הקיים, ויציג היסטוריית אשראי של 10 שנים אחורה לצד מידע מהביטוח הלאומי ומרשות התאגידים. משום שבעסקים קטנים הכיס הפרטי והעסקי לרוב שזורים זה בזה, החוק כולל מנגנון "בעלי זיקה" המאפשר לבנקים לבדוק בדוח אחד גם את נתוני העסק וגם את נתוני בעלי השליטה או הערבים. עם זאת, כדי להגן על הפרטיות, הבנק יחויב להודיע לבעל השליטה מיד אם משך עליו נתונים. בנוסף, חברת החשמל נמחקה מרשימת מקורות המידע לאחר שנתוניה נמצאו לא מהימנים, ונקבע כי לגופים מלווים אסור לשלוט בלשכות האשראי.
לצד זאת, החוק כולל שורת הגנות צרכניות: תקופת הרישום של נתונים שליליים (כמו אי-פירעון חובות) תקוצר משלוש שנים לשנה אחת בלבד, כדי לאפשר לעסקים להתאושש מהר יותר, ולממונה תהיה סמכות להחריג נתונים אלו במצבי חירום. כמו כן, נאסר על הבנקים "לסחוט" מהלקוח דוחות שקיבל מגופים אחרים. כדי לא למוטט חנויות או עוסקים קטנים המציעים אשראי רק אגב מכירת מוצר או שירות, החוק מגדיר אותם כגופים בסיכון נמוך וקובע להם קנס מופחת של 5,000 שקל על הפרות, לעומת קנס של 100,000 שקל לגופים הפיננסיים הגדולים.
הצעת החוק הוגשה במקור במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2026, אך בעקבות הגשתו המאוחרת של התקציב, המליצה היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, לפצל סעיפים רבים מהמסלול המהיר - ובכלל זה את הקמת מאגר האשראי. בעקבות המלצת הפיצול, הפעיל בנק ישראל לחץ מקצועי חריג והתריע מפני דחיית הקמת המאגר למשך שנים בוועדות, כפי שקרה לרפורמות מבניות בעבר, לנוכח תועלתו המשקית הגבוהה. החוק צפוי להיכנס לתוקף כשישה חודשים מיום פרסומו. באוצר ובבנק ישראל מבהירים כי הקמת התשתית הטכנולוגית המורכבת של מאגר נתוני האשראי לתאגידים תימשך זמן, וההערכות הרשמיות ולוחות הזמנים להגשת הכללים לוועדה עומדים על עד 30 חודשים מיום הפרסום.
הקמת המאגר היא אחת מתוך שלוש רפורמות פיננסיות מרכזיות שקודמו במסגרת התקציב הנוכחי, במטרה להקל על פקק האשראי של המגזר העסקי. הרפורמה השנייה, שאושרה במסלול המהיר של התקציב, היא פתיחת שוק הערבויות הממשלתיות; מהלך זה מחליף באופן רוחבי ב-21 חוקים את המונח "ערבות בנקאית" ב"ערבות פיננסית", ומאפשר לראשונה לגופים חוץ-בנקאיים להנפיק ערבויות למכרזים ולשחרר נזילות של מיליארדי שקלים שמרותקים כיום בבנקים כבטוחות. הרפורמה השלישית היא מתווה הרישוי המדורג לבנקים קטנים; רפורמה זו נועדה לאפשר לחברות כרטיסי אשראי ולגופים פיננסיים זרים לגייס פיקדונות מהציבור ולפעול כבנקים לכל דבר במסלול רגולטורי מקל.
