חרם שקט? צניחה של 70% בזכיות של מדענים ישראלים מתחילים במענקי מו"פ באיחוד האירופי
לפי נתונים לא רשמיים, ישראל הגישה השנה כ-100 בקשות במסגרת תוכנית הורייזן, מהן אושרו 9; לעומת זאת ב-2024 הוגשו 109 בקשות - ואושרו 29. יו"ר האקדמיה הצעירה למדעים לשעבר, פרופ' אבי צדוק: "מדובר במפולת חמורה, וזה נורא ואיום"
מספר הזכיות של מדענים ישראלים במענקים לחוקרים מתחילים במסגרת תוכנית הורייזן של האיחוד האירופי צנח בכ-70%. לפי נתונים לא רשמיים שמופצים בין בכירי האקדמיה הצעירה, ישראל הגישה השנה כ-100 בקשות, מהן אושרו 9; לעומת זאת ב-2024 הוגשו 109 בקשות - ואושרו 29. המשמעות היא שאחוזי ההצלחה של המדענים הישראלים צנחו מ-27% (לעומת ממוצע אירופי של 12%) ל-9% בלבד. יצוין כי לאחרונה היתה יוזמה להשעיה של ישראל מתוכנית הורייזן.
זכייה במענק ERC (מועצת המחקר האירופית) זהה מבחינת היוקרה לזכייה בפרס בינלאומי חשוב, והנפילה של ישראל היא פגיעה אנושה באקדמיה. עם זאת כל הגורמים באקדמיה נזהרים מקביעה לפיה מדובר ב"חרם שקט", וממתינים לנתונים הרשמיים. את התמונה מסבכת עוד יותר העובדה שב-2025 זכו 12 חוקרים ישראל במענקים לחוקרים מתקדמים - מספר דומה ל-2024 וכפול מבשנים קודמות.
פרופ' אבי צדוק מהטכניון, לשעבר יו"ר האקדמיה הצעירה למדעים, שזכה בעצמו במענק ERC פעמיים, אמר: "מדובר במפולת חמורה, וזה נורא ואיום". לדבריו, "אין לי ידע מלא מה הגורם ואין מידע מוסמך כמה הגשות היו. כך או כך, אם הסיבה היא שמחרימים אותנו באופן שקט זה מאוד חמור ומסוכן. גם אם ישראלים לא הצליחו להתפנות להגיש בגלל המלחמה, זה חמור לא פחות כי זה אומר שלא מצליחים לקיים כאן מחקר".
הורייזן, במסגרתה מחולקים מענקי ה-ERC, היא תוכנית המו"פ הגדולה בעולם לשיתוף פעולה מדעי ותעשייתי, והיוקרתית ביותר. לתוכנית הורייזן הנוכחית תקציב כולל של כ־95.5 מיליארד יורו לשבע שנים. ישראל משתתפת בתוכניות המו"פ האירופיות (Horizon Europe) מזה 25 שנה כחלק מההסכמים לשיתוף פעולה עם האיחוד ("הסכמי אסוציאציה"). השותפות של ישראל מאפשרת לחוקרים שלה להתחרות בתנאים שווים לחוקרים האירופאים, והם מוליכים בזכיות בה.
שלוש המדינות שהוליכו בזכיות במהלך השנים היו בריטניה, שוויץ וישראל. ואולם שתי הראשונות פרשו והותירו את ישראל בבדידות מזהירה. עם זאת השנה שווייץ חזרה, דבר שיכול להסביר חלק קטן מהנפילה הישראלית.
