10% מהסטארט־אפים בעולם שהוקמו בידי יזמים סדרתיים מגיעים מישראל
ישראל גם נמצאת במקום הראשון בעולם ביחס שבין סטארט־אפים שמוקמים על ידי יזמים מנוסים לעומת צעירים. ריכוז גבוה של יזמים סדרתיים יכול להסביר את העמידות היחסית של ההייטק הישראלי בתקופת המלחמה בשנתיים האחרונות
“יזם סדרתי" הוא ביטוי שגור בשפת ההייטק הישראלית, אבל מה המשמעות וההשלכות של הקמת סטארט־אפ אחרי סטארט־אפ על התעשייה כולה? בקרן הון סיכון באטרי בדקו את הנושא לעומק כדי להבין האם בכלל יש לריבוי היזמים המנוסים בישראל השפעה על צמיחת הסטארט־אפים כאן. הדו"ח, שהוכן יחד עם בנק HSBC וחברת המחקר דיליג'נס, חושף את עומק התופעה בישראל. כמעט 10% מהסטארט־אפים החדשים בעולם שהוקמו על ידי יזמים סדרתיים נמצאים בישראל. מי שעוקפת את ישראל היא רק ארה"ב ומדינות כגון בריטניה, צרפת וגרמניה נמצאות מאחור למרות שהאוכלוסיה שלהן גדולה בהרבה מזו של ישראל.
ישראל נמצאת במקום הראשון בעולם ביחס בין סטארט־אפים שמוקמים על ידי יזמים מנוסים לעומת צעירים: אחת מכל 22 חברות חדשות שקמות מובלת לפחות על ידי מייסד מנוסה אחד. בארה"ב היחס הוא אחד ל־38, בצרפת אחד ל־62 וגרמניה ובריטניה נמצאות עוד יותר מאחור. יתרה מכך, חברות שהוקמו בישראל על ידי יזמים מנוסים רשמו אקזיטים בסכום מצטבר של 75 מיליארד דולר בחמש השנים האחרונות, וזאת כאשר בספירה נכנסו רק מכירות של חברות ביותר ממיליארד דולר. גם במרבית האקזיטים הגדולים של השנה האחרונה מעורבים מייסדים שכבר מכרו חברות משמעותיות ובהן וויז שמייסדיה מכרו את אדאלום למיקרוסופט ב־320 מיליון דולר ב-2015, נקסט שמייסדיה מכרו את צ'ק ל־INTUIT ב־350 מיליון דולר ב־2014 וגם סייברארק ומליו.
"גיוס מהיר יותר"
מדוע הנתונים הללו חשובים? על פי נתונים שפורסמו באחרונה בחברת המידע פיצ'בוק בארה"ב, לקרנות הון סיכון יש נטיה ברורה להעדיף השקעה בסטארט־אפים שהוקמו על ידי יזמים מנוסים. הסטטיסטיקה מדברת בעד עצמה באופן רציף ומתמשך, כאשר לאורך זמן קיים פער גדול בין סכום שניתן בעיקר בסבבי הגיוס הראשונים לסטארט־אפים של יזמים סדרתיים לעומת יזמים טריים. הפער עומד בשנים האחרונות על סדרי גודל של פי ארבעה ופי חמישה, כך שאם יזם מנוסה קיבל השנה 12 מיליון דולר, יזם מתחיל קיבל באותו סבב בממוצע 3 מיליון דולר בלבד.
גם השווי שלפיו מתבצע הגיוס, גבוה פי שניים עד שלושה במקרה שמאחורי החברה עומד יזם מנוסה. הפערים מתחדדים עוד יותר בתקופות של משבר, שכן אז הקרנות רוצות לקחת פחות סיכונים ומשקיעות יותר במי שכבר יש לו עבר של הצלחה.
ברק שוסטר, יוזם המחקר ושותף בקרן באטרי, שכבר עשה אקזיט בעבר, מסביר כי קצב הגיוסים וההיקפים שלהם כמעט ולא משתנים בקרב היזמים הסדרתיים בכל אקלים של השקעות בעוד שבקרב המייסדים החדשים המצב הרבה יותר תנודתי. מכיוון שכך, ריכוז גבוה של יזמים סדרתיים יכול להסביר, בין היתר, את העמידות היחסית של ההייטק הישראלי בתקופת המלחמה בשנתיים האחרונות.
לקרנות הון סיכון נטייה ברורה להעדיף השקעה בסטארט־אפים שהוקמו ע"י יזמים מנוסים. יש פער גדול לטובת הסכום שניתן לסטארט־אפים של סדרתיים לעומת צעירים
למה הקרנות מעדיפות דווקא את היזמים המנוסים שלכאורה דעתניים יותר ועשויים להיות פחות נוחים לשותפים בקרנות? הנימוקים מתחילים החל ביכולת לספר טוב יותר את הסיפור של החברה ועד היכולת לגייס מהר יותר את קבוצת העובדים הראשונה בזכות קשרים והיכרויות. לקבוצת עובדים ראשונים איכותית יש חשיבות עליונה בבניית סטארט־אפ והגעה מהירה אל מוצר. ואולם, אחד הנימוקים המרכזיים בעד היזמים המנוסים נעוץ במשהו אחר - ביכולת שלהם "להתאפק" לא למהר למכור את החברה, וכך לייצר תשואה גבוהה יותר לקרנות שהשקיעו בהם.
"לעתים קרובות יזמים מקבלים די מוקדם הצעות שקשה לסרב להן ומוכרים מוקדם מדי, רואים את זה מצויין בתעשיית הסייבר הישראלית. חברה כמו DOME 9 למשל שקמה כמעט במקביל לוויז ופיתחה מוצר דומה, נמכרה לצ'ק פוינט ב־2018 ב־175 מיליון דולר וזה היה מוקדם מדי", אומר שוסטר, "היום רואים שהאקזיטים הגדולים ביותר מתרחשים בחברות של יזמים סדרתיים כי הם דחו הרבה הצעות לאורך השנים".
מי מוגדר יזם סדרתי לצורך המחקר? יזמים או יזמיות שהקימו לפחות שתי חברות שנמכרו או גייסו מעל 8 מיליון דולר. אף שהחשיבות של ניסיון קודם של היזמים יורדת ככל שהסטארט־אפ מתבגר, ישראל שומרת על הובלה על פני מדינות אירופה ושנייה רק לארה"ב גם בסטארט־אפ בוגרים יותר בשלבים צמיחה שמובלים על ידי יזמים מנוסים.
"פתיחות גדולה גם להיכשל"
המחקר מנסה לענות גם על השאלה מדוע יש בישראל ריכוז גבוה כל כך של יזמים חוזרים ומה גורם להם להקים חברות נוספות אחרי שכבר עשו אקזיט והם לכאורה "מסודרים". "גם במדינות אחרות יש הרבה אנשים מוכשרים עם מוטיבציה גבוהה, אבל בישראל יש פתיחות תרבותית יותר גדולה מצד אחד לטעות ולהיכשל, אבל גם יותר לשתף במידע, בידע, הפניות לעובדים ואפילו ברכילות", מציע שוסטר הסבר. המחקר מציין גם כי ריבוי אקזיטים מייצר כל הזמן תנועה של עובדים ושל מייסדים, אך בתקופה האחרונה יש עוד גורם שדוחף יזמים לצאת לסיבוב נוסף וזה ה־AI. המחקר מצטט נתונים שחשפה באחרונה חברת אנתרופיק שעומדת מאחורי מנוע קלוד לבינה מלאכותית ולפיהם ישראל ניצבת במקום הראשון בשימוש בקלוד (במושגים של שימוש לנפש). הישראלים משתמשים בקלוד פי 7 לעומת מה שניתן היה לגזור מגודל האוכלוסיה. שימוש ביישומי AI מקל היום על סטארט־אפים בבחינת חלופות למוצר שלהם, מאפשר לגייס פחות עובדים בשלב הראשון ומקצר תהליכי פיתוח.
