הסחורה החמה של הקיץ ב-AI: לפחות 3 חברות ישראליות צעירות במו"מ לרכישה
הביקוש לבינה מלאכותית מכניס את ענקיות הסייבר האמריקאיות לסחרור. ב-2024 ההכנסות מפתרונות סייבר ל־AI הגיעו ל־24 מיליארד דולר
מדובר על תופעה שהיא בין הייפ קיצי למרוץ חימוש של ממש. זה הוויכוח שמתנהל בתעשיית הסייבר על ההגדרה של המתרחש היום בקטגוריה הצעירה ביותר בתחום שהיא, איך לא, ה־AI. לא פחות מ־30 סטארט־אפים בתת־הנישה הזו הוקמו בשלוש השנים האחרונות בלבד, חלק גדול מהם באופן לא מפתיע - בישראל.
פריצת ה־AI טלטלה גם את עולם הסייבר, כאשר היא משנה אותו כמעט בכל מישור: גם התוקפים לומדים להשתמש בבינה המלאכותית ויכולים לתקוף אפילו באמצעות פרומפט רעיל (יצירת הנחיה המוזנת למודל ה־AI). עובדים בארגונים שמשתמשים יותר ויותר ב־ChatGPT ודומותיה חושפים להאקרים מידע רב ערך ללא מודעות לכך וכמובן בצד המגן, אפשר להיעזר בבינה מלאכותית כדי להאיץ את בניית הפתרונות.
באפריל האחרון, לאחר שבועות ארוכים של באזז במי תבחר, ירתה פאלו אלטו את יריית הפתיחה ורכשה את פרוטקט (Protect AI) תמורת כ־700 מיליון דולר. מאז ביצת הסייבר הישראלית כמרקחה, עוד יותר מאשר קודם. במאי הספיקה טנאבל האמריקאית לשים את היד על אפקס הישראלית ברכישה קטנה יחסית של 100 מיליון דולר וכך חיממה עוד את המגרש, לאחר שאת הרכישה הראשונה עשתה בכלל סיסקו לפני שנה עם רכישת רובאסט הישראלית בחצי מיליארד דולר.
לכלכליסט נודע כי בשבועות האחרונים הונחו על השולחנות בשרונה והסביבה הצעות רכישה מזיסקיילר ו־F5, ענקיות הסייבר האמריקאיות שנסחרות בוול סטריט בשווי של 45 מיליארד דולר ו־17 מיליארד דולר בהתאמה. גם צ'ק פוינט, שנסחרת סביב שיא של 23 מיליארד דולר, לא טומנת את ידה בצלחת ומשתתפת במרוץ, אם כי על פי עדויות, אם האמריקאים מוכנים לשלם 200 ואפילו 300 מיליון דולר, ההצעות של צ'ק פוינט היו סביב ה־100 מיליון דולר בלבד. גם ורוניס הישראלית, שנסחרת ב־6 מיליארד דולר, חיזרה אחרי אפקס שבחרה בסוף בטנאבל, אבל זה לא אומר שהיא ירדה מהרעיון לקנות לעצמה צעצוע AI.
חברה שלא תימכר תצא לסבב גיוס
"השוק בוער, יש אווירה של סופרמרקט, פנו אלינו גם זיסקיילר, גם F5, אנחנו לא למכירה, אבל מניח שיהיו רכישות של המתחרים שלנו בעתיד הקרוב", אומר לכלכליסט יזם של אחד הסטארט־אפים בתחום. "העסקה של פרוטקט עשתה אקסלרציה לכל הקטגוריה, גם מצד הרוכשים, אבל בעיקר מצד המשקיעים", מוסיף יזם אחר ומשקיע הון סיכון מחזק: "הסטארט־אפים במצב של לבחור בין המשקיעים, לגבי גודל הסיבוב וגם מי הקונה אם מסכימים למסלול הזה".
היזמים של כל הסטארט־אפים כמובן מתעקשים שהם לא למכירה, אלא רוצים לגדול עצמאית ולהפוך ל־WIZ או לסייארה הבאות. כל אחד ממהר להצביע על המתחרה ככזה שבטוח יימכר "כי לו הולך פחות טוב ולכן מכירה עכשיו היא הזדמנות, אבל אנחנו מצליחים ורצים קדימה". בקרנות הון סיכון דווקא לא ממהרים לדחות את ההצעות, וההערכה היא שבחודשים הקרובים נראה לפחות שלושה אקזיטים ישראליים בתחום. המועמדות המחוזרות ביותר לרכישה הן פרומפט סקיוריטי, לאסו, AIM ופילאר. מי שלא יימכר, ייצא לסבב גיוס משמעותי, כאשר השיח הוא על סכומים של 50 ואפילו 100 מיליון דולר כבר בסבב שהמגעים להשלמתו מתנהלים בימים אלה ממש.
מדובר במספרים חריגים, משום שכמעט לכל החברות יש מכנה משותף אחד - הן מאוד צעירות ומאוד קטנות, המתקדמות שבהן השלימו סבבי סיד ו־A בלבד עד היום. פרט לזניטי, כולן הוקמו ב־2023, לאחר פריצתה הגדולה של הבינה המלאכותית הג'נרטיבית. כולן מעיסקות עשרות בודדות של עובדים והמכירות שלהן התחלתיות ואף אחת לא עוברת את הרף של 10 מיליון דולר. כולן גייסו עד היום מעט כסף בסבב אחד או שניים לכל היותר. בגזרת הגיוסים ההערכות הן ש־NOMA קרובה לסגירת סבב גדול וגם לפרומפט יש סבב כמעט סגור במקביל למכתבי כוונות לרכישה. בכל החברות מכחישים, כאמור, שיש משהו סגור.
אם זה היה תלוי ברוכשות, כבר היינו שומעים על שורה של אקזיטים, אלא שבימים אלה מתנהלים ויכוחים מרים בין היזמים שרוצים להישאר עצמאיים לבין המשקיעים שלהם שמזהים בוננזה מהירה. לאור ריבוי הסטארט־אפים שקמו בו־זמנית, לקרנות הון סיכון ברור שלא כולם יהפכו למנצחים.
מחפשים את הטאלנט ולא את המוצר
המרדף אחרי חברות ה־AI בסייבר בישראל הוא מעין גרסה מקומית בזעיר אנפין של חיזורי הענקיות בסיליקון ואלי אחרי צוותי בינה מלאכותית. ההערכה היא שהרוכשים מחפשים פחות את המוצר, שברוב הסטארט־אפים הוא עדיין מאוד בוסרי ולא תמיד בשל, אלא יותר את הטאלנט ואת הבסיס הטכנולוגי. ״יותר קל לקנות 30 אנשים ב־200 מיליון דולר בחברה קטנה שלא מוכרת כלום מלרכוש 30 אנשים בפחות כסף ולהגיד להם לפתח פתרון״, אומר בכיר בחברת סייבר בוגרת.
כך, למשל, סביב עסקת פאלו אלטו ופרוטקט יש תמימות דעים שמדובר למעשה באקווי־הייר ענק - כלומר רכישת צוות שכבר התנסה בפיתוח כלי AI. במעמד האקזיט היה לפרוטקט קצב הכנסות שנתי של 5 מיליון דולר בלבד, פרומיל בים ההכנסות של כ־12 מיליארד דולר בפאלו, ובתעשייה מעידים כי מאז הרכישה לא רואים שהחברה שהוקמה על ידי ניר צוק החלה לשווק את המוצר שרכשה או אפילו להציע אותו בחינם כחלק מהפלטפורמה, כפי שעשתה למשל לאחר רכישת טאלון הישראלית.
"מיד לאחר הרכישה היה חשש בתעשייה שפאלו אלטו תחלק חינם את הפתרון של פרוטקט, אבל זה לא קורה והיום התחושה היא שפאלו אלטו פשוט היתה צריכה מקבץ של אנשי AI בחוף המערבי", אומר אחד היזמים. ההערכה היא שגם צ'ק פוינט, שהכריזה השנה על הקמת מרכז AI ועל גיוס מסיבי של 500 עובדים, מחפשת קיצור דרך בתחום כוח האדם.
מה שמתרחש היום בקטגוריית ה־AI בסייבר כבר קרה בנישות אחרות בתחום, אבל כמו כל דבר שקשור לבינה מלאכותית האירוע הוא על סטרואידים. הביצה המקומית עסוקה בעיקר במתחרים הישראלים, שרובם מכירים את כולם עוד מ־8200, אך במקביל צומחים גם בארה"ב כמה סטארט־אפים מעניינים בתחום. אלה אולי יהיו מעט יקרים יותר, אבל מצד שני אין סכנה שמישהו יגייס את עובדיהם למילואים.
הקטגוריה החדשה אכן בוערת, וב־2024 ההכנסות ממכירת פתרונות סייבר ל־AI כבר הגיעו ל־24 מיליארד דולר - רובן כמובן זרמו לשחקניות הגדולות בשוק. אבל התחזית של חברות המחקר היא שהנישה הזאת תהיה אחת הצומחות ביותר בסייבר, ועם קצב צמיחה שנתי חזוי של כ־25%, היא תגיע ל־100 מיליארד דולר עוד לפני 2030. הקונצנזוס היום הוא שעד סוף השנה יושלם הסבב הראשון של משחק הכיסאות המוזיקליים ומי שלא יתפוס לעצמו מקום, יצטרך לעבוד קשה ולהתחרות בכל הענקיות בתחום כדי להגשים את החלום להפוך ל־WIZ הבאה.
