אומת ההייטק צריכה להפוך למעצמת ביוטק
חרף כל הקשיים בעת הנוכחית, חברות הביוטק הישראליות ממשיכות לפתח פתרונות ופורצי דרך לאתגרים מהמורכבים שבעולם הרפואה. האויבים שלנו יודעים שזוהי אחת החוזקות של ישראל; הגיע הזמן שגם אנחנו נכיר בזה ונדע למנף את העוצמה הזו
בתקופה של מציאות סוערת, ענף הביוטק המקומי ממשיך לייצר חדשות טובות ולבסס את מקומה של ישראל כמעצמה מדעית-טכנולוגית. יזמים וחברות ביוטק ישראליות שפועלים בסביבה מורכבת מתמיד ממשיכים לפתח כאן מדע וקליניקה פורצי דרך.
גם כשברשתות החברתיות בחו"ל רצים סרטונים של אנשים שזורקים לפח תרופות תוצרת ישראל חשוב לזכור: אנחנו מדינה של 10 מליון איש שייצרה יותר המצאות רפואיות מצילות חיים לנפש מאשר כמעט כל מדינה אחרת בעולם. אחת מכל 8 תרופות שנמצאת בשימוש בבריטניה למשל, מקורה בחברה ישראלית.
ההישגים המדעיים האלה מתאפשרים הודות לשילוב בין מספר גורמים: ידע מעמיק, טאלנטים וחוקרים מצוינים שיש לנו בארץ, רעיונות מבריקים, אומץ יוצא דופן שלא חושש מלהיכשל, והצלחות מוכחות. זאת, בנוסף לתחושת השליחות ועשיית הטוב שמאפיינת את מי שמעדיפים להשתלב בתעשיית הביוטק הנותנת מענה לאתגרים עולמיים של האנושות כולה, מעין תיקון עולם.
לצד המצאות שהפכו להצלחות מסחריות גדולות כמו קופקסון של טבע, או PillCam של GivenImaging, חברות ביוטק צעירות מפתחות פתרונות מפתיעים ומבטיחים לאתגרים מהמורכבים ביותר בעולם הרפואה: טיפולים חדשניים במחלות ופציעות שנחשבו בעבר חשוכות מרפא. כמו למשל, חידוש תאי עצב במערכת העצבים המרכזית (להחזרת תפקודים במקרי שיתוק או עיוורון), גידול רקמות מוח אנושי מתאי שתן וחיבורן לצ'יפ כדי לפתח תרופות חדשניות לאוטיזם ואפילפסיה, ייצור מסכות ביולוגיות שמונעות כניסת וירוסים ואלרגניים לגופנו, ועוד המצאות חדשניות רבות.
האויבים שלנו יודעים שזוהי אחת החוזקות של ישראל (לא בכדי מכון ויצמן היה אחת המטרות של האיראנים במהלך המלחמה). הגיע הזמן שגם אנחנו נכיר בזה ונדע למנף את העוצמה הזו. ישראל צריכה לאמץ לה חזון להפוך לאומת ביוטק מובילה, ויש לה כל מה שצריך כדי להיות כזו.
אז איך עושים את זה?
הכול מתחיל מחזון. המדינה צריכה לקבל החלטה שהיא רוצה לשחזר את התהליך שנעשה כאן בעבר עם הצמחת תעשיית ההייטק, ולהשקיע באופן אינטנסיבי במיזמי ביוטק מתוך מטרה להפוך את ישראל למרכז ביוטק מוביל עולמי. זה כבר מעבר להצלחה כלכלית – כל המצאה ישראלית שעושה את העולם טוב יותר ומצילה חיים תתרום ישירות לתדמית החבוטה של המדינה. ואולי גם תוכל לסייע בשיקום מעמדה הבינלאומי שנפגע בשנה האחרונה, ולמשוך לכאן חזרה את המשקיעים. בסוף, כולם רוצים לחבור להצלחה.
דרך מקורית אחרת שהממשלה יכולה לסייע בה, וכבר ראינו התחלה כזו בתקופת חיסוני הקורונה, היא להפוך את ישראל ליעד אטרקטיבי לניסויים קליניים מתקדמים. אנחנו משמשים כמעבדת חדשנות עולמית לחברות גלובליות וישראליות רבות בתחומים אחרים כמו אוטו-טק, סייבר, ועוד. אפשר בהחלט ללכת בכיוון הזה גם בתחום הניסויים הקליניים ולקדם רגולציה תומכת, מה שיציב אותנו בחוד החנית של תעשיית הביוטק והפארמה העולמית.
במקביל, יש להשקיע בהון האנושי המצוין שיש לנו כאן ולהכשיר דור חדש של יזמי ביוטק, כאלה שמצטיינים לא רק במדע אלא גם יודעים להקים סטארטאפים ולנהל אותם באופן יעיל. יזמים רבים, בהם חוקרים ורופאים עם רעיונות נהדרים עוברים תהליך ארוך ויקר של ניסוי וטעייה, אבל אפשר בהחלט לעזור להם וללמד אותם מניסיונם המצטבר של אחרים.
ולבסוף - רוב חברות הביוטק בישראל אינן פונות להנפקה או צמיחה כחברות ציבוריות, אלא שומרות על פרופיל נמוך, לעיתים לאורך עשור ויותר. בעת הנוכחית כדאי לחשוב מחוץ לקופסא ולעיתים זה אומר לצאת באומץ לשוק הציבורי, ולא להסתמך רק על משקיעי הון סיכון. אם יש מוצר טוב ומבטיח, ציבור המשקיעים יכול להביא את ההון הנדרש להמשך הפיתוח.
לסיכום, לישראל יש את כל הפוטנציאל להפוך למעצמת ביוטק עם שילוב ייחודי של מחקר רפואי, יכולות חזקות באקדמיה, ורקע יזמי הייטקיסטי מבוסס שיודע להתמודד עם אתגרים. אני מאמין שזה חזון שיכול בהחלט להפוך למציאות.
ד"ר ליאור שאלתיאל הוא מנכ"ל חברת הביוטק נוראקסון (NurExone), מנהל אקדמי של תוכנית ה-BioMed-MBA באוניברסיטה העברית, ויו״ר משותף של איגוד ה-MedTech בלשכת המהנדסים
