פרשנות
סאפיינס הזכירה לענף ההייטק את הצד האפל של חגיגת האקזיטים
גל הפיטורים בחברה הוותיקה יכה בעובדים, שלא זכו להרוויח מהאקזיט כמו עמיתיהם בחברות החדשות יותר, שנהנים ממדיניות תגמול הונית נדיבה יותר. מה שיישאר בסוף מהפעילות של החברה יהיה עוד מרכז פיתוח של קרן זרה
"סאפיינס הייתה לאורך כל השנים חברה מאוד משפחתית ונעימה, המנכ"ל רוני על־דור היה בן אדם של אנשים. העובדים הלכו איתו באש ובמים, ולכן כולם כל כך מופתעים עכשיו וממש פגועים. הוא וסמנכ"ל הכספים הלכו, כל ההנהלה הישראלית הוחלפה, גם אם יש מנהלים ישראלים שנשארו, הם שונמכו בפועל והסמכויות שלהם הופקעו. כולם מדווחים למנהלים שהגיעו מטעם הקרן. כבר בהדלקת נרות חנוכה רמזו לנו שהחברה הולכת לתקופה מאתגרת, אבל לא הבנו שהולכים להתייעלות מאוד קיצונית. כל מי שלא קיבל הנחיה להכין רשימת מפוטרים, משמעות הדבר היא שהוא או היא כנראה מפוטרים בעצמם. אם לפחות העובדים היו מתוגמלים על האקזיט זה היה מרגיע אותם קצת, אבל אחרי שעל־דור והמנהלים הבכירים הלכו, העובדים הבינו שהם לקחו את כל הבונוסים מהעסקה לעצמם ואילו לעובדים, גם בדרגי ניהול בכירים יחסית, לא נשאר כלום".
התיאור הזה, מפי עובדים בסאפיינס, מתמצת היטב את הלך הרוח בחברה בחודשים האחרונים, וביתר שאת ביומיים האחרונים מאז שנחשפה בכלכליסט הטלטלה הדרמטית שעוד צפויה לעובדיה.
פורמולה, בהובלת גיא ברנשטיין, בעלת השליטה בסאפיינס, חתמה באוגוסט על אקזיט מרשים למכירת החברה ב־2.5 מיליארד דולר במזומן לקרן ההשקעות האמריקאית אדוונט. העסקה הושלמה לפני פחות משבועיים, אך הגרזן שהונף כבר מורגש היטב. 5,400 עובדי סאפיינס בעולם וכ־800 מתוכם בישראל, מגלים כעת את הצד האפל של האקזיטים הזוהרים. אלא שהמקרה של סאפיינס הוא קיצוני יותר, כי מדובר בפועל בחברת "לואו־טק", שהפרמיה של 60% ששולמה עבור השליטה בה והסכום המפולפל גרמו לעובדיה לחשוב שהם בהייטק. כעת מתברר כי החברה ניצבת בפני קיצוץ בכוח אדם של 15% לפחות, שהם כ־800 עובדים. ההנהלה, כאמור, הוחלפה כולה באנשי קרן אדוונט וגם המטה, שהיה מאז ומעולם בישראל, כבר עבר ללונדון, שם מתקבלות מעתה ההחלטות. מאז ההכרזה על הרכישה באוגוסט 2025, עבדה אדוונט יחד עם חברת ייעוץ על תוכנית 100 ימים עבור סאפיינס ומיד עם השלמת העסקה, ללא תקופת חסד, היא החלה לפעול.
גורמים שמכירים מקרוב את העסקה אומרים כי ברנשטיין, שהוביל את המשא ומתן מול אדוונט, הצליח למקסם את התשואה לבעלי המניות ולקבל פרמיה נדיבה של 60%, מה שמייצר עכשיו לחץ גדול במיוחד בקרן להחזיר את ההשקעה. העסקה בוצעה על ידי הזרוע האירופית של הקרן ובהובלת שותף צעיר יחסית שברזומה שלו עדיין אין הרבה הישגים, כך שהלחץ מוכפל אף יותר.
לכך יש להוסיף את היותה של סאפיינס מעין "חברת הייטק הסתדרותית", כפי שמתארים זאת העובדים עצמם: היה שם קצב עבודה רגוע יחסית, שונה לגמרי מסצנת הסטארט־אפ של תל אביב. המחיר של האווירה הרגועה היה גם תגמול נמוך בהשוואה למקובל בתעשיית ההייטק, בעיקר בכל הנוגע לתגמול מנייתי. עכשיו העובדים מבינים את המשמעות של זה. בחברות הסטארט־אפ וההייטק שקמו בעשור האחרון מקובל לחלק 10%–15% מהחברה באופציות לעובדים, ולאחר הפיכת החברות לציבוריות גם במניות (RSU - מניות שניתנות למימוש אחת לתקופה בהתאם לוותק בחברה). כך למשל, במאנדיי העובדים מחזיקים בדילול מלא בכ־10% מהמניות. בחברות ותיקות יותר, כמו נייס, אופציות ומניות לעובדים מהוות כ־5%. בסאפיינס מניות ואופציות מהוות פחות מ־3% מהחברה.
מעבר לכך, בסאפיינס לעובדים מן השורה אין אופציות כלל וגם לא לדרגי ביניים ואפילו מנהלים בדרגים גבוהים יחסית לא קיבלו תגמול כזה. כעת מבינים העובדים כי ברנשטיין, על־דור וסמנכ"ל הכספים רוני גלעדי נהנו בעצמם מרוב התגמול ההוני, יחד עם קומץ מנהלים שמקורבים אליהם.
לפי דיווחים אחרונים שהוגשו על ידי סאפיינס, כשעוד הייתה חברה ציבורית, קל לראות כי ברנשטיין ועל-דור הם המרוויחים הגדולים מהעסקה. על־דור החזיק ערב המכירה ב־420 אלף מניות החברה. בנוסף לכך, הוא החזיק ב־480 אלף אופציות שהבשילו עם המכירה והיו למעשה הרוב המכריע של האופציות שהונפקו על ידי החברה. בסך כל, גילם האקזיט רווח של 38 מיליון דולר לעל־דור. ברנשטיין הוא אחד השכירים הבודדים שהפכו למיליארדרים, הן בזכות התגמול הנדיב בפורמולה והן בזכות האקזיט. מאז ההכרזה על מכירת סאפיינס באוגוסט, זינקה מניית פורמולה בכ־30%.
יש להודות כי סאפיינס היא גם חברה מנופחת מאוד בכוח אדם - 5,400 עובדים על קצב הכנסות שנתי של חצי מיליארד דולר. לשם השוואה צ'ק פוינט, שמוכרת ביותר מ־2.5 מיליארד דולר בשנה, מעסיקה 7,000 עובדים.
בסופו של דבר אדוונט רוצה להפחית את כמות המוצרים של סאפיינס, גם במחיר של ירידה בהכנסות, ולהתמקד במוצרים צומחים ורווחיים. חלק מקווי המוצרים ייסגרו וחלק מהפעילויות עשויות להימכר בהמשך. הפיטורים לא יתמקדו בפעילות בישראל. כאן מרוכז הפיתוח של שני קווי מוצרים מרכזיים: עידית, תוכנה לניהול ביטוחים אלמנטריים וחטיבת ה־IPELS, תוכנה לניהול ביטוחי חיים ופנסיות.
גם אם בסופו של דבר יפוטרו פחות עובדים בישראל, זה לא ישנה את העובדה שהפעילות של חברה שקיימת כבר ארבעה עשורים, הופכת לעוד מרכז פיתוח של קרן בינלאומית.
