הפעם ההייטק הוגדר "משק חיוני" - מה זה אומר, חייבים להגיע לעבודה?
מה קורה עם עובד שנסע לחופשה בתאילנד ונתקע בגלל ביטולי טיסות, האם מי שמפחד להגיע לעבודה יקבל שכר והאם מותר לפטר עובד שנעדר מהעבודה בגלל המצב, כלכליסט עושה סדר
בניגוד לסבבי לחימה קודמים, הפעם בעקבות המתקפה המשולבת של ארה"ב וישראל על איראן, שהובילה להכרזה על מצב מיוחד בעורף, הגדירו את ההייטק כ'משק חיוני' לצד תעשיות כמו אנרגיה ודלק, תקשורת, מזון וחקלאות, ובריאות. המשמעות העיקרית היא שכעת משרדי חברות הייטק יכולים לאפשר לעובדים להגיע לעבודה במידה ויש במשרדים מרחב מוגן תקני ושהם עומדים במגבלות ההתקהלות.
"בפעם הקודמת, במסגרת מבצע עם כלביא, אחת השאלות שלא היו ברורות היו איך אפשר לדעת אם מקום העבודה נכלל תחת ההגדרה של 'משק חיוני' והאם ניתן לאפשר לעובדים להגיע לעבודה. זאת במידה ולא מדובר במפעל חיוני או מפעל למתן שירותים קיומיים", מסבירות הדס רקח-דביר ראשת מחלקת דיני עבודה בשבולת, ודורית רחמים, שותפה במחלקה.
"הפעם, נערכו מראש ויצא פרסום של רשות החירום הלאומית שמבהיר מי שייך ומי לא שייך להגדרה 'משק חיוני'. במבצע הזה, ההייטק נכנס לרשימה ובתוכו גם כתבו באופן מפורש שזה כולל הרבה מאוד סקטורים לרבות מחקר ופיתוח, סייבר ועוד".
המצב כעת הוא שבהתאם להנחיות פיקוד העורף, מכיוון שלא ניתן לקיים פעילות במקומות העבודה בכל הארץ, מותר לעובדים לא להגיע לעבודה אלא אם הם עובדים במפעל חיוני או שירות חיוני שהוגדרו בחוק.
מי שמוגדר כמשק חיוני, בניגוד ל'מפעל חיוני' לא יכול להכריח את העובדים להגיע לעבודה, אבל כן יכול לאפשר זאת. לכן, חברות ההייטק יכולות הפעם לאפשר לעובדים להגיע למשרדים מבלי לרדוף אחר אישורים מיוחדים, במידה והן עומדות בכמה מגבלות. ניתן לאפשר לעובדים ולעובדות להגיע כל עוד מדובר במינימום ההכרחי, בכפוף לכך שיש מרחב מוגן תקני ובכפוף למגבלות ההתקהלות.
בעבר, למשל ב'עם כלביא' השאלה אם עסק הוא 'משק חיוני' הייתה נתונה לפרשנות אישית ועל כן היה ספק אם מעסיקים נהנו מכיסוי ביטוחי במידה ויאפשרו לעובדים להגיע. בנוסף, בפועל, מה שקרה הוא שמעסיקים פנו למשרדי הממשלה הרלוונטיים אליהם הם קשורים כדי להוציא אישורים שמקום העבודה שלהם נותן שירות למפעל חיוני או למפעל למתן שירותים קיומיים, על מנת שיכולו להמשיך לפעול. "הפעם בניגוד למקרים קודמים, ענף ההייטק נכנס באופן ספציפי להגדרה של משק חיוני בגלל שהוא מהווה ערך כלכלי משמעותי".
מה ההבדל בין מפעל חיוני, מפעל למתן שירותים קיומיים ומשק חיוני
למפעל חיוני ומפעל למתן שירותים קיומיים יש תעודה שמגדירה אותם ככאלה. יש רשימה של עובדים שנחשבים חיוניים ואז במקרה של מצב חירום במשק אפשר לכפות על האנשים להגיע לעבודה. עובד במפעל חיוני שהוצא לו צו קריאה לשירות עבודה חייב להתייצב בין אם פיזית או בעבודה מרחוק לפי בחירת המעסיק. אי התייצבות לעבודה במפעל חיוני יכולה להיות אפילו עבירה פלילית. מדובר בדרך כלל בתחנות דלק, סופרים, בתי חולים וכדומה.
למרות זאת, החובה להתייצב לעבודה לא חלה על שוטרים, חיילים וחיילי מילואים, נשים בהריון או בשנה שלאחר הלידה, מי שטרם מלאו לו 16 או מי שעבר את גיל הפרישה. כמו כן, יש חובת התחשבות באישה שהיא אם לילדים הנתונים לטיפולה. בנוסף, מקום עבודה שמוגדר כמפעל חיוני או מפעל למתן שירותים קיומיים חייב לעמוד במגבלות בטיחות כך שחייבים להיות אמצעי הרתעה, המיגון חייב להיות תקין וצריכים להיות אמצעים למתן מידע.
אי אפשר להגיע לעבודה, האם מותר לפטר?
אסור לפטר עובד שלא הגיע לעבודה או לא ביצע את עבודתו בגלל הוראות פיקוד העורף בזמן שהוכרז מצב מיוחד בעורף. בנוסף, אסור לפטר הורה לילדים עד גיל 14 שנעדר לצורך השגחה על הילדים כשמסגרת החינוך סגורה במידה והוא בחזקתו הבלעדית של העובד או שהוא הורה עצמאי ובן או בת זוגו לא יכלו להשגיח על הילד.
למרות זאת, אם מקום העבודה מציע סידור נאות להשגחה על הילד - אין הגנה מפיטורים במידה והעובד או העובדת יבחרו להיעדר מהעבודה.
נעדרתי בגלל המצב - האם עדיין אהיה זכאי לשכר?
אם ניתן ללמוד מסבבי לחימה קודמים, הרי שככל הנראה גם הפעם, יוסדרו בדיעבד זכויות לתשלום שכר. בעבר זה נעשה בהסכמים קיבוציים שהורחבו בצווי הרחבה ולעתים לצד מנגנוני פיצוי למעסיקים.
עובדים שנעדרו לא בגלל הנחיות פיקוד העורף, למשל כאלה שחששו להגיע לעבודה, לא יהיו זכאים לשכר.
עם זאת, עובד שהראה אישור מחלה, גם אם ניתן בשל חרדה, יהיה זכאי לדמי מחלה.
מה לגבי עובדים שנתקעו בחו"ל?
המפתח הוא סיבת השהייה בחו"ל. האם מדובר בנסיעת עבודה או לחופשה פרטית. במקרה של נסיעת עבודה למעסיק יש מחויבות כלפי העובד והעובד זכאי לשכר. הוא צריך לעבוד באותם הימים עבור המעסיק במידה והוא אכן מסוגל לבצע את העבודה מרחוק. במקרה כזה הוא ממשיך לעבוד כרגיל ולקבל שכר ואף לצבור את הזכויות.
אבל, אם העובד יצא למשל לחופשה בתאילנד, ונתקע שם, אז המעסיק לא מחויב לאפשר לו לעבוד מרחוק. עורכות הדין מציעות כן לאפשר עבודה מרחוק במידה והעובד באמת מסוגל לעבוד.
הן גם מבהירות שאין חובת תשלום שכר למי שלא מבצע עבודה כרגע. גם ב'עם כלביא' לא יצא צו הרחבה שמחייב לשלם שכר והפיתרון היחיד שנתנו למעסיקים הוא חל"ת או להוציא אנשים לחופשה אם הייתה להם חופשה צבורה.
האם חייבים לאפשר לכל עובד לעבוד מהבית?
לא כל עובד בהכרח יכול לעבוד מהבית ולא כל מעסיק צריך לאפשר זאת. העצה של עורכות הדין למעסיקים היא לפעול בתום לב ובשקיפות עם העובדים, לדבר איתם ולראות איך אפשר להגיע להסדרים שטובים גם לעובדים וגם למעסיק בכל הנוגע לאפשרות לעבוד מהבית.
אם עובד לא מגיע לעבודה וגם לא מתאפשר לו לעבוד מהבית - הוא לא יהיה זכאי לשכר. ב'עם כלביא' ההסדר היחיד שניתן למגזר הפרטי היה לתת לאנשים חופש על חשבון החופשה או הוצאה לחל"ת תוך הקלת הפרמטרים לזכאות לדמי חל"ת.
מה מעסיקים יכולים לעשות כדי להתמודד עם מצב החירום?
לאפשר עבודה מרחוק מלאה או חלקית: המלצת משרד העבודה היא לאפשר עבודה מהבית ככל שניתן. למעסיק יש את הזכות להחליט האם הוא מאפשר עבודה מהבית, וזאת בהחלטה בתום לב ותוך התחשבות בעובד אל מול צרכי המעסיק.
הוצאת עובדים לחופשה: ניתן להוציא לחופשה כפויה ללא הודעה מראש של עד 7 ימים קלנדריים במידה ולעובד יש ימים צבורים. בהסכמה ניתן להוציא לחופשה ארוכה יותר או להכניס לייתרת חופשות שלילית.
