ישראל בתחתית: רק 16% חשמל מאנרגיה נקייה, והפער מהעולם מעמיק
מלחמת איראן השנייה כמעט לא שינתה את תמהיל הדלקים בישראל; יעד ה-20% לשנת 2025 לא הושג, ותחנת הכוח הפחמית בחדרה תמשיך לפעול עד 2029 לפחות. בעוד אירופה מפיקה כמעט מחצית מהחשמל מאנרגיה נקייה, ישראל מתקשה אפילו לקבוע יעד של 35% לשנת 2035
דוח ביניים של רשות החשמל מעלה כי מלחמת איראן השנייה, שבמהלכה המדינה השביתה את אסדות הגז הטבעי כריש ולווייתן מחשש לפגיעה בהן, כמעט לא השפיעה על תמהיל הדלקים המשמשים לייצור חשמל, והוא נשאר דומה לזה של הרבעון הראשון של 2025. אחוז האנרגיה המתחדשת בתמהיל החשמל נותר נמוך מאוד בהשוואה עולמית, כשמרבית החשמל בישראל מתבסס על דלקים מזהמים. ישראל פספסה את היעד שהציבה ל-2025 והפיקה רק 16% מהחשמל מאנרגיה נקייה במקום 20%. ברבעון הראשון של השנה 71% ממשק החשמל התבסס על גז טבעי, כ-2% פחות מהרבעון המקביל.
חלקו של הפחם בתמהיל הדלקים לייצור חשמל היה 13% לעומת 14% ברבעון הראשון של 2025, וחלקן של האנרגיות המתחדשות היווה 14% לעומת 13% ברבעון המקביל אשתקד. לפי רשות החשמל, ב-2025 חלה ירידה של כ-80% בצריכת הפחם ביחידות הייצור של תחנת הכוח אורות רבין שבחדרה לעומת שנת 2024, וברבעון הראשון של 2026 השימוש בו ירד ב-10% לעומת התקופה המקבילה. למרות שברשות החשמל מצביעים על ירידה בשימוש בפחם, סגירת היחידות הפחמיות באורות רבין נדחית שוב ושוב, ותחול בפועל, במקרה הטוב, בעיכוב של שנים. "תום עידן הפחם", אותו הבטיחה הממשלה, לא יתרחש בשנת 2025, ומערכת החשמל תוכל להשתמש ביחידות עד 2029.
יחידות הייצור הפחמיות בחדרה, כך לפי נתוני הרשות, הופעלו ברבעון הראשון של השנה רק במהלך המלחמה עם איראן, ופרט לתקופה זו הן לא שימשו כלל לייצור חשמל, בהיותו דלק המשמש לייצור במצבי חירום בלבד. אולם למרות שהפחם מוגדר כדלק המשמש לייצור במצבי חירום בלבד, לחברה לניהול מערכת החשמל עומדת האפשרות להגדיר באופן נרחב מאוד את מצבי החירום המדוברים, והפעלת היחידות יכולה לחרוג גם ממסגרת של 350 שעות בשנה לכל יחידה. יו"ר רשות החשמל, אמיר שביט, הדגיש כי בשנים הקרובות ייתכנו מצבים חריגים של ביקוש גבוה מאוד לחשמל בגלל מזג אוויר קיצוני, שבהם יידרש להפעיל את היחידות הפחמיות 1 עד 4.
עוד עולה מהנתונים כי ב-2025 חלקן של האנרגיות המתחדשות במשק החשמל היווה 16.7%, כשב-2024 חלקן במשק היה 14.6%. הגידול היחסי הוסבר בתוספת של 1.3 ג'יגה-ואט לרשת החשמל שמקורם באנרגיות מתחדשות, וברשות התפארו בכך שמדובר ב"נתון הגבוה ביותר אי פעם". שם טענו עוד כי בחמש השנים שלפני כן התווספו בכל שנה ממוצעת 0.9 ג'יגה-ואט לרשת החשמל שמקורם באנרגיות מתחדשות.
אלא שביחס למדינות רבות בעולם מדובר בנתון זעום, וישראל מפגרת הרחק מאחוריהן בייצור חשמל שמקורו באנרגיות מתחדשות. הממוצע במדינות ה-OECD עומד על כ-35%, ולפי נתוני משרד האנרגיה ב-2025 ישראל הייתה במקום אחד בלבד לפני המקום האחרון ברשימת המדינות שבהן נבדק שיעור האנרגיות המתחדשות בייצור חשמל. לשם השוואה, בארה"ב, שבה נחשב הנשיא דונלד טראמפ למתנגד חריף לאנרגיה נקייה, כ-20% מהחשמל מופק מאנרגיה מתחדשת. בטורקיה מדובר על כמעט 40%, בפורטוגל יותר מ-70% ובקולומביה כ-60%.
הבשורות הטובות הן שקצב התקנת המערכות הסולאריות בישראל נמצא בעלייה משמעותית. בשנת 2025 נרשמה עלייה של כמעט 50% בקצב ההתקנות בהשוואה לממוצע בחמש השנים שקדמו לה. כלומר, ישראל יכולה להגדיל באופן דרמטי את היקף השימוש שלה באנרגיה נקייה, אולם נדרשת עבודה רגולטורית נרחבת כדי לאפשר זאת. למרות זאת, ברשות החשמל מתחבטים בסוגיית היעדים לאנרגיה מתחדשת לשנת 2035. בזמן שבמדינות אירופה בשנה שעברה עמד הממוצע על 49% חשמל שמופק מאנרגיה נקייה ובעולם מדובר בממוצע של 34% כבר היום, ברשות החשמל מתקשים אף לקבוע יעד צנוע ונמוך מאוד בהשוואה עולמית, 35% בשנת 2035.
כלומר, גם יעד שברשות החשמל טוענים ששאפתני יביא את ישראל בעוד עשור למצב שבו נמצא העולם כיום, והיא תיוותר בפער משמעותי מול מדינות העולם שלפי ההערכות של ארגון האנרגיה העולמי כבר יפיקו אז בממוצע 60% מהחשמל מאנרגיה מתחדשת. הסיבה העיקרית המאפשרת גידול באנרגיה מתחדשת היא פיתוח רשת החשמל, נושא המתקדם כיום, אם כי באיחור רב. עוד עולה מהנתונים כי בשלוש השנים האחרונות חל גידול של 70% בהיקף השקעותיה של חברת החשמל בפיתוח של מקטעי ההולכה והחלוקה של חשמל למשק. ב-2024 הסתכמו השקעותיה בתחום ב-5.3 מיליארד שקל, וב-2025 הן הסתכמו בכ-5.5 מיליארד שקל. לפי רשות החשמל, שבראשה עומד אמיר שביט, השקעות אלה שיפרו את אמינות רשת החשמל והובילו לירידה בדקות אי אספקת החשמל למשק במהלך השנתיים האחרונות.
