ההיסטוריה חוזרת: האם בועת הבינה המלאכותית כבר כאן?
כמו יאהו וסיסקו אז, כך OpenAI ואנבידיה היום: גאות טכנולוגית, אופטימיות חסרת גבולות ותחושת היסטוריה בהתהוות. התשובה לשאלה האם יש בועה היא: ברור שכן, אבל היא יכולה להתנפח עוד. השאלה הגדולה יותר: האם הכוכבות של היום ישרדו כחברות ה־AI המובילות
עד שנת 2005 לערך, יהיה ברור שהשפעת המצאת האינטרנט על הכלכלה אינה גדולה יותר מאשר המצאת הפקס. את הנבואה הזאת כתב ב־1998 הכלכלן הנודע וזוכה פרס נובל פול קרוגמן. גם אז התנהל בעולם, אם כי לא ברשתות החברתיות שלא היו קיימות, דיון סוער האם מהפכת האינטרנט יצרה בועת ענק. בשוק המניות זה לקח עוד שנתיים — הבועה אכן התפוצצה, אבל כל השוואה בין אינטרנט לפקס נעה היום בין משעשעת למופרכת. שניהם יודעים להעביר מידע במהירות, אבל זה, בגדול, הכול.
ובכל זאת, היום, שלושים שנה מאז תחילת התנפחות בועת האינטרנט, קשה לחמוק מקווי הדמיון בינה לבין בועת ה־AI. הדמיון אכן רב, אבל השאלה שמעסיקה את כולם היא "באיזו שנה אנחנו נמצאים היום". ייתכן שאנחנו רק ב־1996, אז חגגו המשקיעים את הנפקות כוכבות האינטרנט הגדולות נטסקייפ ויאהו. היום הקוראים הצעירים יצטרכו לבדוק בוויקיפדיה מיהן.
בסוף אותה שנה כבר הזהיר אלן גרינספאן, יו"ר הפד הנערץ, בהתבטאות המפורסמת מפני "התרוממות רוח בלתי רציונלית". אולי אנחנו ב־1998, שיאה של ריצת המניות, אחרי הנפקת אמזון ב־1997. מניית מה שהיה אז חנות ספרים אינטרנטית הונפקה במחיר של 18 דולר, וכעבור כשנה וקצת היא כבר נסחרה ב־250 דולר. בסוף 1998 פרסם הנרי בלודג'ט, אנליסט האינטרנט המפורסם ביותר באותה תקופה שנהנה ממעמד של כוכב רוק בוול סטריט, סקירה שבה העריך שמניית אמזון תגיע למחיר של 400 דולר בתוך שנה. היא הגיעה לשם עוד לפני ש־1998 הסתיימה, ונתנה את הדלק לריצת המניות המטורפת לאורך כל 1999. אבל ייתכן שאנחנו כבר ב־2000, שבתחילתה הגיע מדד נאסד"ק לשיא של 5,048 נקודות, שממנו צלל לשפל של 1,114 באוקטובר 2002.
הפיצוץ יגיע כשאף אחד לא יחכה לו
החדשות הטובות הן שאנחנו כנראה עדיין רחוקים מ־2000. רוב הסיכויים שמהפכת ה־AI וזינוקי המניות שמלווים את ההתלהבות ממנה עדיין נמצאים בשלבים התחלתיים יותר, כנראה אי־שם בין 1996 ל־1998 — מה שלא אומר שלא יהיו גיהוקים בדרך. גם עצם ההתפתחות הטכנולוגית תומכת בתזה זו, ואפילו מכפילי הרווח, שנדמים כגבוהים וחריגים, עדיין נמוכים מהמכפילים התלת־ספרתיים שאליהם הגיעו כוכבות האינטרנט הגדולות בשיא. המכפיל של מדד S&P 500 אמנם גבוה למדי היסטורית, אבל מצד שני, אחרי שרוב החברות במדד כבר פרסמו את הדו"חות הכספיים, התוצאות לרוב טובות והרווחיות עולה.
החדשות הרעות הן שהפיצוץ כמובן יגיע, כרגיל, דווקא כשאף אחד לא יצפה לו — כשאחרון הסקפטיים ישתכנע שאין בועה וייכנס לשוק. כולם התרגשו בשבוע החולף מחשיפת פוזיציית השורט של מיליארד דולר נגד אנבידיה ופלנטיר של המשקיע המפורסם מייקל בארי. בארי התפרסם לאחר שהימר נגד בועת הנדל"ן ערב משבר הסאב־פריים ויצא כמרוויח והמנצח הגדול, שאפילו תועד בסרט מכונת הכסף. הפרט השולי שנוטים לשכוח היום הוא שבארי פתח את פוזיציית השורט הגדולה ב־2005, ובמשך שלוש שנים, עד 2008, ספג עליה הפסדים בהמתנה להתפוצצות בועת המשכנתאות.
קלוד של אנתרופיק מזנב ב־OpenAI
השאלה המעניינת והחשובה יותר, אם כן, היא לא מתי בדיוק תתפוצץ הבועה. אין טעם לחפש תשובה לכך, גם משום שלאורך זמן המדדים יתקנו את עצמם. אמנם לנאסד"ק לקח 15 שנה לחזור לרמת הנקודות שבה נגע בשיא של 2000, אבל במדדים אחרים ההתאוששות הייתה מהירה יותר, ומספר השנים עם תשואה חיובית בשוק המניות האמריקאי עדיין גדול לאין שיעור משנות התיקון.
השאלה היא האם חברות כמו OpenAI, אנבידיה, גוגל ושאר החברות שמובילות את העליות ימשיכו לשלוט במהפכה. כמו במקרה של יאהו ונטסקייפ, גם כדי להיזכר מיהי AOL או נורטל צריך לפנות היום לזיכרון האינטרנטי.
מי שמשקיע באנבידיה או יסתער על הנפקת OpenAI, שחותרת לשווי של טריליון דולר לפי פרסומים אחרונים, צריך לקחת בחשבון שסיסקו הייתה "האנבידיה" של בועת האינטרנט — ספקית התשתית הפיזית לחלום הגדול — ויאהו הייתה OpenAI. גוגל הוקמה רק ב־1998 והונפקה ב־2004, בשיא השפל בנאסד"ק. סיסקו אמנם קיימת היום, אך כחברה שלא מלהיטה את דמיון המשקיעים ורחוקה מאוד ממועדון טריליון הדולר במונחי שווי שוק. נורטל ו־AOL כבר מזמן בתהום הנשייה. כבר היום, אגב, מבלי לעשות הרבה רעש, קלוד של אנתרופיק מזנב ב־OpenAI, שמושכת אליה את רוב העניין, אבל גם את רוב האש.
לפי תחזית עדכנית שאנתרופיק פרסמה, היא צפויה לעבור לרווחיות בעוד שלוש שנים — כלומר, מוקדם יותר מ־OpenAI — עם רווח של 17 מיליארד דולר על הכנסות של 70 מיליארד דולר ב־2028. נתונים שפורסמו לפני חודש חושפים שקלוד מוביל על פני ChatGPT בשימושים בשוק הארגוני, בעוד האחרון חביב בעיקר על משתמשים ביתיים. מיקרוסופט, אמזון ואפל המציאו את עצמן מחדש, ובעיקר ובמידה רבה גם את המודלים העסקיים שאיפשרו לאינטרנט להפוך לדבר אמיתי שמשנה את כל העולם הארגוני. אילו היו נותרים רק בגדר אמצעי לתקשר עם חברים או לרכוש מזון לחיות המחמד, הנבואה של קרוגמן כנראה הייתה נכונה.
