פרשנות
המרכז ביקנעם אחראי לכ-20% מההכנסות: כך הפכה ישראל לעמוד התווך של אנבידיה
ברבעון השני צמחו הכנסות פעילות הנטוורקינג של אנבידיה, שמרוכזת כמעט בלעדית במרכז המו"פ ביקנעם, ב-98% ל-7.25 מיליארד דולר. עם השלמת תוכנית ההתרחבות של החברה בישראל, לא יהיה מופרך לדמיין שהתרומה של ישראל תגיע למחצית מההכנסות של ענקית השבבים
הנתונים בדוח הרבעוני שפרסמה אמש (ד') אנבידיה סיפרו את הסיפור הצפויה על החברה: ענקית השבבים עדיין צומחת בקצב מהיר, גבוה מעט מהתחזיות שלה עצמה בדוח הרבעוני הקודם, וגם המכסים של טראמפ והקשיים בפעילות בסין לא היה בהם כדי לצנן את הביקוש לשבבים שלה, אם כי תחזית פושרת לרבעון הנוכחי שלחה את המניה למטה במסחר המאוחר. אבל אחד הנתונים המעניינים ביותר התחבא במעמקי הדוח, בשורה בעלת השם הגנרי Networking. והנתון הזה חושף עד כמה קריטי מרכז המו"פ של החברה בישראל לשורה התחתונה שלה, ועד כמה מעמדו בחברה צפוי לזנק עם השלמת הליך הרחבתו שנכנס להילוך גבוה.
בנתונים המרכזיים – הכנסות ורווח נקי – הציגה אנבידיה צמיחה משמעותית שהיתה גבוה מהתחזיות המוקדמות. ההכנסות גדלו ב-56% ל-46.74 מיליארד דולר, והרווח הנקי טיפס בקצב מהיר יותר של 59% ל-26.42 מיליארד דולר. מדובר אמנם בקצב צמיחה איטי יותר לעומת שנים קודמות, עת צמחה אנבידיה בשיעורים תלת-ספרתיים מרשימים עם התפוצצות מהפכת ה-AI והזינוק בביקוש לשבבי ה-AI שלה, אך עדיין מדובר בקצב צמיחה מרשים מאוד לאור הגודל של החברה. מבחינה אבסולוטית, היקף הגידול בהכנסות נשאר דומה.
עם זאת, מניית החברה הגיבה בירידה של 3% במסחר המאוחר על רקע שני נתונים שבעבור משקיעים היו סיבה לדאגה. ראשית, ההכנסות מקבוצת ה-Compute של אנבידיה (שתחתיה נרשמות ההכנסות ממכירות שבבי ה-AI שלה) היו נמוכות מתחזיות אנליסטים, אף שצמחו ב-50% ל-33.84 מיליארד דולר (אך באופן נדיר רשמו ירידה של 1% לעומת הרבעון הרציף). קבוצה זאת אחראית לכ-72.4% מהכנסות החברה, ולכן כל פספוס בה הוא משמעותי מבחינת משקיעים.
אחת הסיבות לביצועים הפחות ממדהימים של הפעילות היא המגבלה שהטיל ממשל טראמפ באביב על מכירת שבבי H20 (שמבוססים על פלטפורמת הדור הקודם של החברה, הופר) לסין. ביולי אמנם הסיר הממשל את המגבלה, אחרי שאנבידיה התחייבה לשלם לממשל 15% מהכנסותיה ממכירות בסין, אך הסיכום טרם הוסדר רשמית. בשבוע שעבר גם השהתה אנבידיה את ייצור שבבים אלו, אחרי שבייג'ינג דחקה בחברות להימנע מרכישתם.
ביולי לא מכרה החברה שום שבבי H20, שמיועדים רק לשוק הסיני, מה שעלה לה באובדן הכנסות בסך 4 מיליארד דולר. רק פתרון התסבוכת בסין יאפשר לחברה להחזיר את הפעילות למסלול הצמיחה המצופה ממנה, ויפוגג את חששות המשקיעים לגביה. בהקשר זה, ייתכן שהשבועות הקרובים יביאו בשורות משמעותיות, שכן מוקדם יותר החודש אמר טראמפ שהוא שוקל לאשר לאנבידיה למכור בסין שבבים שמבוססים על פלטפורמת הדור העדכני של החברה, בלקוול, בביצועים מופתחים של 30% עד 50%. אם תפתור החברה את התסבוכת, העריכה סמנכ"לית הכספים קולט קרס, היא תוסיף בין 2 מיליארד ל-5 מיליארד דולר בהכנסות ברבעון הנוכחי.
אבל הנתון המעניין ביותר הוא אולי זה שמופיע תחת סעיף Networking, ומדווח על הכנסות אנבידיה ממכירות שבבי התקשורת שלה. ברבעון השני, צמחו הכנסות פעילות זו ב-98% ל-7.25 מיליארד דולר, והן מהוות עתה 16.1% מכלל הכנסות אנבידיה. זאת, לעומת 11.3% ברבעון הראשון של 2025.
אף שבדוח הרבעוני כתוב Networking, באותה מידה היה יכול להיות כתוב שם Israel, כי פעילות שבבי התקשורת של אנבידיה מרוכזת באופן כמעט בלעדי במרכז המו"פ של החברה ביקנעם, ומבוססת על רכישת מלאנוקס (אגב, הרכישה של מלאנוקס נסגרה באפריל 2020 לפי שווי של 6.9 מיליארד דולר. כלומר, רק ברבעון שחלף מרכז המו"פ שהוקם על בסיס רכישת מלאנוקס יצר בעבור אנבידיה הכנסות גדולות יותר מעלות הרכישה עצמה).
למעשה, התרומה של מרכז המו"פ בישראל לשורת ההכנסות של אנבידיה כנראה גבוהה בצורה מובהקת מ-16.1%, וייתכן שהמרכז אחראי לכחמישית מהכנסות אנבידיה. זאת, מכיוון שחוץ מפתרונות תקשורת שמהווים את עיקר הפעילות, מפותחים בישראל גם מעבדים מרכזיים לדאטה-סנטרים (CPUs), מערכות על שבב (SoC) לתחום הרובוטיקה והרכב, אלגוריתמיקה לרכב אוטונומי, מתבצע מחקר AI מתקדם, ומתבצעת עוד פעילות מגוונת של קבוצות יותר קטנות שעוסקות בתחומים אחרים. כן פועלות מהמרכז בישראל קבוצות חדשות שעוסקות בצד התוכנה של AI ומפתחות מודלי שפה, ומבוססות על הרכישות של Deci ו-Run:ai. לאלו אין נתונים נפרדים בדוח הרבעוני, אך סביר שהם דוחפים את חלקו של המרכז ביקנעם לקרוב לחמישית.
החשיבות של הפעילות בישראל גם זכתה להבלטה בשיחה עם אנליסטים לאחר פרסום הדוח. סמנכ"לית הכספים קרס הזכירה את ספקטורם-X, פיתרון האינטרה-נט שמפותח בישראל על בסיס טכנולוגיה של מלאנוקס, וחשפה: "ספקטרום-X סיפק צמיחה רבעונית דו-ספרתית עם קצב הכנסות שנתי של יותר מ-10 מיליארד דולר".
המייסד והמנכ"ל, ג'נסן הואנג, דיבר בהרחבה על שלל פתרונות התקשורת של אנבידיה, כולל פריצת הדרך העדכנית מיקנעם שתאפשר לדאטה-סנטרים שנמצאים במיקומים פיזיים מרוחקים זה מזה לפעול כאילו היו במקום אחד, והחשיבות שלהם לשיפור היעילות והביצועים של שבבי החברה. "זו הסיבה שרכשנו את מלאנוקס לפני 5.5 שנים. ספקטרום-X הוא עכשיו עסק די רציני, והוא רק בן שנה וחצי. ספקטרום-X זה הום ראן".
מוצר אחר שמפותח בישראל הובלט בציטוט של הואנג שצורף לדוח הרבעוני. "טכנולוגיית NVIDIA NVLink ברמת ארון השרתים מהפכנית ומגיעה בדיוק בזמן", הוא אמר, כשהוא מתייחס לטכנולוגיה שמפותחת בישראל להאצת התקשורת בין שבבי AI באותו ארון שרתים לבין עצמם.
הפעילות בישראל משולבת עמוק בדנ"א של אנבידיה העולמית, הן מבחינת ההכנסות שהיא מייצרת, אבל חשוב מכך במרכזיות שלה בפורטפוליו המוצרים של החברה. שבבי ה-AI העצמתיים של אנבידיה לא היו שווים כל כך הרבה ללא פתרונות התקשורת שמאפשרים למקסם את עוצמת המחשוב האדירה שלהם.
החשיבות הזו עוד תזנק בעתיד הלא רחוק. אנבידיה נמצאת בשלבים האחרונים של בחירת אתר להרחבת משמעותית של פעילות המו"פ שלה בישראל. האתר החדש, שייבנה על שטח בהיקף של עד 120 דונם עם זכויות בנייה רציפה של עד 180 אלף מ"ר, יגדיל בכמה סדרי גודל את היקף פעילות החברה בישראל, ועתיד להפוך אותה עד סוף העשור למעסיקה הפרטית הגדולה במדינה. במקביל, הוא יקשור את אנבידיה לישראל בקשר גורדי וייצר תלות משמעותית של ענקית השבבים בפעילות המקומית. כיום, ישראל אחראית לכחמישית מהכנסות החברה. בעוד חצי עשור, לא יהיה מופרך לדמיין תרומה שמתקרבת לאזור המחצית.
