מנתניה עד מגדל העמק, כולל אריאל: העיריות שמתחרות על הקמפוס החדש של אנבידיה
עיריות ברחבי הארץ נאבקות על הקמת המטה של ענקית השבבים, שצפויה להפוך תוך כמה שנים למעסיקה הגדולה בישראל. בין ההצעות: קרקעות חינם לעובדים, שטחים לחוות שרתים והטבות מהמדינה. חלק מהמציעות לא עומדות בתנאים שהציבה אנבידיה, כמו אריאל שמעבר לקו הירוק
ההכרזה של אנבידיה לפני כשבועיים על כך שהיא מחפשת קרקע ענקית שתאכלס את המטה שלה בישראל הכניסה את כל אזור הצפון, ואפילו חלק מאזור השרון, למתח גבוה. בסוף השבוע האחרון הסתיימו השבועיים בהם ניתן היה להגיש הצעות ובאנבידיה הופתעו לגלות כי בין העשרות הרבות של הצעות שהתקבלו, היו ערים שכלל לא עונות על דרישות הרדיוס שנקבעו על ידי החברה. הרשימה החלקית שנאספה על ידי כלכליסט חושפת כי העיריות הבאות הגישו הצעות קרקע לאנבידיה: מגדל העמק, צפת, חיפה, נשר, חריש, אריאל ונתניה. את כל ההצעות מרכזת חברת קוליירס לייעוץ נדל"ן וההערכה כי בחינת ההצעות תיארך מספר חודשים.
ענקית שבבי הבינה המלאכותית, שנסחרת היום לפי שווי של 4 טריליון דולר שהופך אותה לחברה הגדולה בעולם, הכריזה במהלך מתוקשר כי היא מחפשת שטח בגודל של 70 עד 120 דונם עם זכויות בנייה רציפה של 80 עד 180 אלף מ"ר. על פי דרישת אנבידיה, השטח צריך להיות לא רחוק מהמטה הנוכחי שלה ביקנעם, כאשר החברה לא פוסלת התקשורת עם קיבוצים ומושבים שיוכלו להציע לה שטח בגודל המתאים. על פי הדרישה של אנבידיה, הקו הדרומי ביותר לקרקע הוא זכרון יעקב והגבול הצפוני הוא אזור הקריות.
אך דרישות אנבידיה לחוד והמציאות לחוד. אחרי הכל, כל עירייה רואה לנגד עיניה את הפריחה של יקנעם, קריית טבעון, זכרון יעקב ובנימינה, ורוצה שזה יקרה גם לה. הסברה בעיריות היא שלמרות שאנבידיה מחפשת שטח קרוב ככל הניתן ליקנעם, באזור הזה כבר לא נותרו כמעט שטחים בסדר גודל משמעותי ולכן החברה תהיה מוכנה להרחיק מעט מהרדיוס שקבעה. "החשודות" המיידיות הן כמובן חיפה ואזור התעשייה מבוא כרמל, שם אנבידיה כבר מקימה את חוות השרתים שלה. אלא שאם פארק המדע במבוא כרמל היה עונה על כל הדרישות, אנבידיה כנראה לא היתה מפרסמת את ה־RFI.
על כן, נפתחה באחרונה מלחמה של ממש בין העיריות השונות על אנבידיה, שאכן יכולה להיות "גיים צ'יינג'ר" בעיקר עבור הערים הקטנות והחלשות יותר. אנבידיה מעסיקה כבר היום 5,000 עובדים והקמפוס החדש אמור לתמוך בהתרחבות המשמעותית שלה בישראל, שצפויה להפוך אותה בתוך שנים ספורות למעסיקה הגדולה בישראל עם כ־10,000 עובדים. אף שאנבידיה תשמור גם על משרדיה בתל אביב, שם היא תחלוש בקרוב על חצי ממגדל תאומי רובינשטיין, משמעות הקמפוס החדש היא הרבה יותר מ"רק" 10,000 עובדים עתידיים, אלא גם משפחותיהם וגם עובדים במעגלי התעסוקה הנוספים כגון הסעדה, אדמיניסטרציה, ביטחון או תחבורה.
לצד העיריות, המדינה מנסה להפעיל את כובד משקלה כדי למשוך את אנבידיה לאזורי העימות בצפון או בדרום, אך ההערכה היא שהחברה תעדיף לוותר על הטבות המס כדי לא להתרחק ממוקדי התעסוקה המרכזיים. אף שבשנה האחרונה אנבידיה גייסה לשורותיה 1,000 עובדים חדשים, כפי שעשתה גם בשנה שלפני כן, יש לה עדיין משרות פתוחות רבות שהיא מתקשה לאייש.
איך מפתים חברת ענק?
מה מציעות העיריות השונות לאנבידיה? כל אחת משווקת את מרכולתה ככל יכולתה. כך למשל, מועצה אזורית מבואות החרמון יחד עם מועצה אזורית חצור הגלילית, מציעות להקים "כפר למוחות שיגיעו" ומדברות גם על קרקעות חינם לעובדים, במידה ותסכים להצפין.
בעיריית אריאל, שחורגת לא רק גיאוגרפית, אלא גם עקרונית כמי שנמצאת מעבר לקו הירוק, בונים על ההצבעה שהתקיימה בשבוע שעבר על החלת הריבונות על יהודה ושומרון. העירייה הגישה הצעה עם שטח עצום של 315 דונם באזור התעשייה המערבי, שקיימת עבורו תב"ע מאושרת, וזאת כדי למצב את עצמה "כבירת חדשנות לאומית".
בחריש, שנמצאת גם היא דרומית מקו הגבול ששורטט על ידי אנבידיה אך במרחק של 15 קילומטר בלבד, בונים על נגישות גבוהה לכביש 6 ותחבורה ציבורית כולל תחנת רכבת שאמורה לקום בעתיד, כמו גם מיקום קרוב יותר למרכז מאשר יקנעם. חריש הצטיידה לשם ההשתתפות בתהליך של אנבידיה במכתב הסכמה מרשות מקרקעי ישראל שמאפשר לה להציע שטח של 130 דונם, חלקו בבעלות העירייה וחלקו של רמ"י.
גם עיריית נתניה, שכבר היום מאכלסת חברות הייטק רבות, הפתיעה עם הגשת הצעה לאנבידיה שכוללת אפילו הדמיה של המטה העתידי. גם נתניה רוצה שאנבידיה תהפוך אותה ל"מוקד טכנולוגי עולמי עם חיבור לאקדמיה, קהילה וחווית מגורים מודרנית". גם בנתניה מציינים את הנגישות הגבוהה לכל הכבישים המרכזיים, תוך השמטת הפקקים הרבים שסובבים את האזור, ומוסיפים גם את תחנת הרכבת "המכללות" שאושרה לתכנון.
לרשות נתניה תוכנית נת/1000, שאושרה בינואר 2024, ותאפשר הקמת של 2 מיליון מ"ר שטחי תעסוקה ומסחר. נתניה מחזקת את מועמדותה גם בחוות שרתים שתשתרע על שטח של 35 אלף מ"ר בהספק של 42 מגה וואט, נתון שיכול דווקא לשחק תפקיד עבור אנבידיה שזקוקה לחוות שרתים חזקה לצורך פעילותה. מצד שני, עלות הקרקע בנתניה היא כמובן גבוהה משמעותית מאשר באזורי הצפון, ולראיה עסקת איקאה שנחתמה באחרונה בה תרכוש הקמעונאית השוודית את המתחם ששכרה תמורת חצי מיליארד שקל.
אנבידיה לא תשתף פעולה עם המדינה
מציעה נוספת היא מגדל העמק, שכבר מזמן חולמת על תואר "בירת השבבים של ישראל" עם מספר מפעלים ובראשם טאואר, שכמעט ונמכרה לאינטל ב־6 מיליארד דולר - עסקה שלא יצאה לפעול בגלל פסילה רגולטורית. מגדל העמק מוגדרת גם כאזור עדיפות לאומית א' שמקנה הטבות ומענקים, אך מצד שני ישים את אנבידיה תחת פיקוח של המדינה שמחייבת לתעסוקה מינימלית ותנאים נוספים בתמורה לחבילת התמריצים.
מגדל העמק אכן קרובה יחסית למשרדיה הקיימים של אנבידיה, כ־20 קילומטר מהם. ראש עיריית מגדל העמק כבר פנה לאנבידיה והציע לבכירים לקיים סיור בעיר. היתרון של מגדל העמק הוא בקירבה יחסית למוסדות אקדמיים ובראשם הטכניון ואוניברסיטת חיפה, וגם שורה של מכללות, אך חיפה ונשר קרובות יותר.
חלק מראשי הערים, כמו ראש עיריית צפת לדוגמה, כבר פנו לממשלה כדי שזו תסייע להן למשוך את אנבידיה צפונה הרבה יותר מהמתוכנן, אלא שנראה כי אנבידיה, בניגוד לאינטל, לא מתכוונת לשתף פעולה עם המדינה. הממשלה הופתעה בעקבות פרסום הבקשה להגשת הצעות, כמי שכלל לא היתה מודעת לתוכניות ההתרחבות הגרנדיוזיות של החברה ומאז החלה עלייה לרגל אל בכירי אנבידיה בישראל.
גם בוועדת המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל נזעקו לקיים דיון מיוחד וקראו לממשלה לגבש סל הטבות, אבל משרד האוצר ומשרד הכלכלה עסוקים בדברים אחרים. "הופתענו מהמהלך הזה והיכולת שלנו להיערך היא מוגבלת", אמר בדיוק נציג האוצר, עשהאל צור, והוסיף כי יש שני צוותים שעובדים על גיבוש תוכנית ו"כימות תועלת". באותו דיון אמרה מיכל פינק, נציגת משרד הכלכלה: "יצרנו קשר עם החברה והם כמובן עושים את השיקולים שלהם".
גם נציגי מחוז הצפון ברשות מקרקעי ישראל כבר הגיעו לכמה פגישות עם אנבידיה והציגו להם שורה של קרקעות זמינות, כולל אזור התעשייה בבית שאן.
