2026 בסימן הגברת הרגולציה על שחקני הקריפטו והאשראי החוץ בנקאי
רשות שוק ההון פרסמה בסוף השנה את תכנית האסדרה לשנת 2026, אשר חלק נרחב ממנה עוסק בפעילות חטיבת השירותים הפיננסיים המוסדרים, המפקחת, בין היתר, על שחקני האשראי החוץ-בנקאי (לרבות P2P ו-BNPL), על נותני שירותים במטבעות קריפטו, ובכללם מנפיקי סטייבלקוינס.
התכנית מלמדת על התקדמות אבולוציונית משמעותית בדרישות הציות מהגופים האלו, בדגש על הגנות צרכניות והיבטי ממשל תאגידי אצל הגופים המפוקחים. חלק מהנושאים עוסקים בסוגיות שעלו בתלונות ובתביעות אזרחיות נגד גופים אלו, ולצידם צעדים שמטרתם המשך שכלול השווקים ופתיחתם לתחרות, לשם הגברת הנגישות לשירותים פיננסיים.
הקלות רישוי לשחקנים בינלאומיים בתחום הקריפטו והאשראי
אחד הצעדים הבולטים בתכנית הוא קידום תיקון 17 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, שנועד להסיר חסם מרכזי בכניסתם של שחקנים זרים לפעילות בישראל, בדומה לעולמות רישוי חברות התשלומים. בתחום הקריפטו, התיקון עשוי להוביל להגברת התחרות, ולאפשר מתן שירותים לישראלים באמצעות בורסות קריפטו זרות תחת פיקוח ומעטפת רגולטורית בישראל - מה שלא התאפשר עד כה.
כיום, תאגיד זר המבקש רישיון בישראל נדרש להתאגד בישראל- חסם מהותי מכניסת שחקנים זרים לפעילות בישראל. התיקון המוצע נועד לאפשר מתן רישיונות מותאמים לתאגידים זרים שלא התאגדו בישראל, בכפוף לכך שהם מפוקחים בדין זר, לשיקול דעת המפקח ולתנאים שייקבעו. לא מדובר ב"פספורטינג" מלא בסגנון אירופי (הכרה מיידית ברישיון ממדינה זרה), אלא ברישוי אד הוק - כלומר, הדרישות יוכלו להיות מותאמות לכל שחקן זר, לרבות תנאי פעילות, דיווח, הון, ממשל תאגידי או מגבלות מוצר, תוך מתן שיקול דעת רחב לרגולטור.
חוק למנפיק מטבע דיגיטלי יציב (Stablecoin) - עוגן רגולטורי חדש
הרשות מתכננת לקדם תזכיר חוק שייתן סמכויות רישוי, פיקוח ואכיפה על גופים המנפיקים מטבעות דיגיטליים יציבים. מהלך זה, בהשראת חקיקת ה-GENIUS ACT בארה"ב, אשר מכוחה גופים פרטיים רשאים להנפיק אמצעי תשלום מסוג "מטבע יציב" השווה בערכו לדולר/שקל, עשוי להוות חלק מהותי ממהפך התשתיות הטכנולוגיות בעולם התשלומים ובתחום הפיננסים בכלל. בעוד שבארה"ב נקבעה מסגרת רגולטורית ברורה לדרישות הגיבוי והניהול של מטבע מסוג זה, בישראל מבנה השוק הריכוזי מעלה שאלות עקרוניות לגבי זהות הגופים שיורשו להנפיק מטבע יציב כאמור, וגורר שאלות משנה מאתגרות באשר למבנה המערכת הפיננסית הישראלית ותפקידי הגופים בה.
אסדרת המשמורת של מטבעות קריפטו - נדבך הכרחי להבטחת יציבות המערכת
במקביל, חוזר שמירת נכס פיננסי, שמונח זה מספר שנים כטיוטה, צפוי להתקדם השנה לפי תכנית העבודה. החוזר עוסק בלב הסיכון בפרקטיקה של מטבעות קריפטו: סוגיית המשמורת. האסדרה אמורה לקבוע מי רשאי לשמור נכסים, אילו אמצעי הגנה נדרשים, וחובה להפריד את נכסי הלקוחות מנכסי החברה (בנאמנות עבור הלקוחות), לצד דרישות להון עצמי נוסף.
בארה"ב חלו תמורות משמעותיות באסדרה זו בשנים האחרונות, וכיום הכללים - הן ברמה המדינתית והן ברמה הפדרלית - מציבים דרישות נרחבות להון, ביטוח, סייבר וניהול סיכונים, הנגזרות מחובות מקובלות בעולם הבנקאות. לצד זאת, חלוף הזמן מאז פרסום טיוטת החוזר אפשר למידה מיטבית של מבני השוק המתעצבים ושל הסיכונים הנובעים מהם, כגון סיכוני הסתמכות על צדדים שלישיים, מפוקחים ושאינם מפוקחים.
חיזוק ההגנות הצרכניות בתחום האשראי הצרכני, וההלוואות לדיור
כחלק ממגמת התבגרות שוק האשראי ומהתאמת רמת ההגנות הצרכניות בו לזו הנהוגה במוצרים פיננסיים מקבילים, הרשות צפויה לדרוש מגופי אשראי להקים "אזור אישי" באתריהם עבור לקוחותיהם. בנוסף, היא עתידה לקבוע מסגרת ממשל תאגידי ועבודת דירקטוריון מותאמת למפוקחים. אסדרות אלו מלמדות על ציפייה לסטנדרט פעולה ושירות ללקוח התואמים את המקובל במערכת הפיננסית המסורתית.
לצד זאת, הרשות מודיעה על כוונה לאסדר מקטעים מוצריים מסוימים בשוק האשראי, שבהם נצפו כשלים בשנים האחרונות: תחום הלוואות לדיור, שבעניינן פורסמה לאחרונה דרישת מידע, ובמסגרת תכנית העבודה צפוי להתפרסם חוזר צרכני בעניין זה; וכן אסדרה מוצרית בעולם ה-BNPL - "קנה עכשיו, שלם אחר כך".
טל הפלינג היא שותפה בתחום שוק ההון ורגולציה במשרד שבלת ושות', לשעבר חברת הנהלה ברשות שוק ההון
