פשרה בין דייסון לעובדים שטענו לעבדות מודרנית במפעל במלזיה
24 עובדים מנפאל ומבנגלדש תבעו את החברה בבריטניה בטענה להתעללות, החרמת דרכונים ועבודה בכפייה; ההסדר אינו כולל הודאה באחריות, אך יוצר תקדים שלפיו ניתן לדון באנגליה במעשים של קבלני משנה מעבר לים. פרטי ההסכם חסויים
יצרנית מוצרי החשמל הבריטית דייסון (Dyson) הסכימה להגיע להסדר בתביעה שהוגשה נגדה על-ידי 24 עובדים מהגרים, שטענו כי הועסקו בתנאי כפייה והתעללות במפעל במלזיה שייצר חלקים עבור החברה. לפי הדיווח ב-BBC, העובדים, שמוצאם בנפאל ובבנגלדש, הגישו את התביעה בשנת 2022 ותיארו תנאים שלדבריהם השתוו לעבדות מודרנית. דייסון הכחישה כל אחריות, וכאשר הוגשה התביעה מסרה שלא הייתה מודעת קודם לכן להתעללויות הנטענות, וכי הספק המקומי הוא שצריך לשאת באחריות.
התיק נחשב משמעותי במיוחד משום שהוא קובע תקדים שלפיו ניתן לדון בבית משפט באנגליה בטענות נגד חברות זרות המספקות מוצרים ליצרנים בריטיים. העובדים תיארו כי אוימו והוכו, כי דרכוניהם הוחרמו וכי אולצו לעבוד שעות ארוכות בתנאים לא סניטריים. לטענת עורכי דינם ממשרד Leigh Day, נמנעה מהם האפשרות לצאת להפסקות לשירותים והם אולצו לעבוד "למעלה מ-12 שעות ברציפות מבלי להתפנות".
על פי תנאי ההסדר, פרטי הפיצוי לעובדים לא פורסמו. בהודעות נפרדות אך כמעט זהות שפורסמו באתרי האינטרנט שלהן, ציינו Dyson ו-Leigh Day כי ההסדר הושג "מתוך הכרה בהוצאות ההתדיינות וביתרונות שבהגעה לפשרה", והדגישו כי אין בו משום הודאה באחריות מצד Dyson. קודם לכן טענה החברה כי יש לדון בתיק במלזיה ולא בבריטניה, אולם בית המשפט העליון בבריטניה קבע כי ניתן לקיים את המשפט בבית משפט באנגליה. בכך נוצר תקדים שלפיו ניתן להטיל אחריות על חברות בריטיות בבריטניה בגין מעשים שביצעו קבלני משנה במדינה אחרת.
פעילי זכויות עובדים מפנים זה שנים תשומת לב לבעיית ההתעללות באוכלוסיית העובדים המהגרים הגדולה במלזיה. דייסון, הידועה בזכות קו מייבשי השיער ומכשירי החשמל הביתיים היוקרתיים שלה, העבירה את הייצור שלה מבריטניה למלזיה בשנת 2002, ויצרנית ה-Airwrap אף העבירה את מטה החברה שלה לסינגפור בשנת 2019.
