המיליארדרים החדשים: כל אחד מארבעת מייסדי וויז יקבל כ-3 מיליארד דולר
העסקה שהוכרזה במרץ 2025 כבר קיבלה את אישור הרגולטור האמריקאי, ועתה האישור האירופי שהתקב היה המשוכה המשמעותית האחרונה בדרך לאקזיט הענק למכירת החברה לגוגל ב-32 מיליארד דולר; העסקה צפויה להזרים כ-10 מיליארד שקל לקופת המדינה ממסים
רשות ההגבלים העסקיים של האיחוד האירופי אישרה ללא תנאי את עסקת הרכישה של WIZ על ידי גוגל ב־32 מיליארד דולר. "גוגל ניצבת מאחורי אמזון ומיקרוסופט במונחים של נתח שוק בתשתית הענן וההערכה שלנו אישרה שהלקוחות ימשיכו לקבל חלופות ויוכלו לעבור בין ספקי הענן", אמרה ראשת הרשות, תרזה ריברה, בהודעת רשות ההגבלים. בכך נסללת הדרך להשלמת העסקה שצפויה להזרים כ־10 מיליארד שקל לקופת המדינה ממסים, בעיקר מארבעת המייסדים של החברה אסף רפפורט, עמי לוטבק, רועי רזניק וינון קוסטיקה, שמחזיקים יחד בכמעט 40% מהמניות. כל אחד מהם, בשנות ה־40 המוקדמות לחייו, צפוי לקבל כ־3 מיליארד דולר עם השלמת המכירה לגוגל.
העסקה הוכרזה במרץ 2025, וכבר קיבלה את אישור הרגולטור האמריקאי, כך שהאישור האירופי היה המשוכה המשמעותית האחרונה. רכישת חברת הסייבר וויז, שפיתחה פתרון ייחודי לאבטחת ענן, נועדה לעבות את הפתרון של גוגל בתחום הענן (GCP). עד היום וויז, שהוקמה ב־2020, עבדה עם כל חברות הענן ולכן היה חשש כי הרגולציה עשויה לראות במכירתה לגוגל פגיעה בתחרות, משום שרוב הסיכויים שגוגל לא תשווק את הפתרון של וויז לחברות שעובדות עם ספקי ענן אחרים, ותקבל בכך יתרון לא הוגן. לטובת גוגל והעסקה עמדו הנתונים לגבי שוק הענן, כפי שאכן מציינים ברשות ההגבלים של האיחוד האירופי, ולפיהם גוגל היא חברת הענן הקטנה ביותר מבין השלוש ולכן לא מדובר ביצירת יתרון לא הוגן. אמזון (AWS) מחזיקה בכשליש משוק הענן, אחריה AZURE של מיקרוסופט עם כ־20% מהשוק וגוגל, אף שהציגה קצב צמיחה מהיר במיוחד בפעילות זו ברבעון האחרון, היא השלישית עם נתח של כ־12% מהשוק.
בנובמבר 2025 אישר משרד המשפטים האמריקאי (DOJ) את העסקה, ולכן מה שנותר כעת הוא אישורים של רשויות ההגבלים במספר מדינות קטנות יותר ובהן אוסטרליה, דרום אפריקה, טורקיה וגם ישראל. בסביבת החברות מעריכים כי אישורים אלה יתקבלו בשבועות הקרובים והעסקה תיסגר סופית בתחילת מרץ. אם זה אכן יקרה מדובר יהיה בשנה בדיוק מאז ההכרזה על העסקה, תקופה לא ארוכה במיוחד בהתחשב בגודל הרכישה. מדובר ברכישה הגדולה ביותר בתולדות גוגל והן בעסקה הגדולה ביותר בתולדות ישראל.
הבונוס של העובדים יתגלגל לכיסי המדינה
במשרד האוצר לוטשים עין למסים מהעסקה, אך לא יוכלו להסתמך עליהם בוודאות. מדובר בסכום משמעותי שמהווה כ0.5% מתוצר המדינה. לשם השוואה, כל הכנסות המדינה ממסים ב־2025 היו 520 מיליארד שקל, כך שעסקה בודדת זו מהווה כ־2% מכלל הכנסות המסים השנתית. וויז לא רשומה בישראל, אבל ארבעת המייסדים שלה הם אזרחי ישראל והמיסוי עשוי לחול גם על הקניין הרוחני של החברה, משום שעיקר הפיתוח נעשה בארץ. העסקה נדיבה מאוד גם ביחס ל־1,800 עובדי וויז, שמעבר למימוש האופציות שלהם, יקבלו מענק מצרפי של 1.5 מיליארד דולר. קרוב לחצי מעובדי החברה הם ישראלים. מעבר למייסדים ולעובדים, יתר בעלי המניות בחברה הם קרנות אמריקאיות.
גילי רענן, מייסד קרן הון סיכון Cyberstarts ואחד המשקיעים הראשונים בוויז, שעדיין מחזיקה ב־4% מהמניות ולכן תקבל יותר ממיליארד דולר, אמר אתמול בשיחה עם כלכליסט: "זה עוד עוד צעד בדרך לעסקה גדולה ומורכבת, עסקה שמאוד חשובה ליזמים ולעובדים של וויז, אבל גם למדינת ישראל. היא חשובה למדינה גם ישירות בגלל התמורה ועוד יותר משמעותית בגלל שהיא מנפצת את תקרת הזכוכית ליזמים ישראלים שיחלמו עוד יותר בגדול מעכשיו. זה לא סוף פסוק, נמשיך לראות חברות גדולות בעתיד הקרוב עושות עוד עסקאות בישראל".
2026, למרות שרק התחילה, עשויה להתברר כי אחת השנים החזקות ביותר בהכנסות ממסים, משום שלצד עסקת וויז־גוגל, צפויות להיסגר השנה גם שתי עסקאות ענק נוספות בסייבר: זו של סייברארק לפאלו אלטו ב־25 מיליארד דולר ועסקת המכירה של ארמיס לענקית התוכנה ServiceNow ב־7.75 מיליארד דולר. הכנסות מעסקאות אלה צפויות להמשיך לחזק את השקל מול הדולר עם כניסת התמורה לישראל.
בינתיים מייסדי וויז כבר מתחילים לבצע מהלכים שתואמים את הסטטוס החדש שלהם כמיליארדרים. אסף רפפורט, מנכ"ל החברה, רכש באחרונה נחלה של 8 דונם ברשפון תמורת 40 מיליון שקל ועמי לוטבק, סמנכ"ל הטכנולוגיה של וויז, קנה חצי רחוב בשטח של 3.5 דונם בבנימינה בהשקעה של 28 מיליון שקל. בנוסף לכך התמודד באחרונה רפפורט יחד עם קבוצת הייטקיסטים על רכישת רשת 13, מהלך שנחסם מסיבות פוליטיות לטובת מכירה לאיש העסקים פטריק דרהי.
ברקע, יש כבר מי שמנסה לנצל את ההזדמנות לנוכח האקזיט חסר התקדים של חברה ישראלית. שלשום הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה נגד וויז, שטוענת כי החברה שיקרה בנוגע לרכישת סטארט־אפ סייבר ישראלי בשם RAFTT בדצמבר 2023 והתובעים דורשים 200 מיליון שקל.
לפי התובעים, בעליה הנוכחיים של ראפט, העסקה מעולם לא התרחשה ולכן הטכנולוגיה והפטנטים שייכים לה ולא לוויז. לפי כתב התביעה, העסקה דווחה על ידי וויז ומנהליה אף התראיינו על כך בכלי התקשורת בישראל ובעולם. בראיונות ניתנו הערכות כי סכום הרכישה הוא 50 מיליון דולר, אלא שכעת טוענת החברה עצמה בתביעה, כלומר בעליה הנוכחיים, כי בזמן אמת אמרו אנשי וויז ומייסדי ראפט כי המהלך רק יוצג כרכישה, כאשר בפועל מדובר במעבר של מייסדי ראפט וקבוצת עובדים לוויז.
על פי התביעה, שהוגשה על ידי משרדי עורכי הדין ERM ופרל כהן צדק לצר ברץ, וויז הפיצה הודעות על הרכישה, למרות שבפועל היא נתנה "שוחד אזרחי" של כ־15 מיליון דולר למייסדי ועובדי ראפט ולקחה יחד עם הצוות גם את הטכנולוגיה של החברה, עליה גם רשמה פטנטים בהמשך. וויז כבר דחתה באחרונה מספר ניסיונות לגישור בעניין הפיצוי והפטנטים ובתגובה להגשת התביעה ציינה: "כשחברה מצליחה, לצערנו יש גורמים שמנסים לנצל זאת ולהגיש תביעות בשיטת “המצליח”. עצוב לנו לראות שהפעם מייסדי ראפט - יזמים צעירים ומוכשרים - נפגעים מכך ומהווים מטרה. כמו כל תביעה נגד וויז בעבר, אנו בטוחים שגם התביעה הזו תסתיים ללא כל בסיס ממשי".
