AI הצית מירוץ חימוש על עתודות החשמל - האם אפשר לשמור על עצמאות אנרגטית?
AI הצית מירוץ חימוש על עתודות החשמל - האם אפשר לשמור על עצמאות אנרגטית?
הסחרור הטכנולוגי והעסקי שגורמות טכנולוגיות הבינה המלאכותית ובשנה האחרונה ביתר שאת אפליקציות Generative AI מעלה סוגיה גלובלית שהעולם טרם התפנה לחשוב עליה: כיצד תתמודד האנושות עם צריכת האנרגיה הנוסקת שנדרשת לעיבודים כבדים מסוג זה? רשתות החשמל הקיימות כיום ברחבי העולם נבנו בעידן קודם והן תוכננו לספק חשמל למשקי בית, למפעלים ועסקים. אך בעשור האחרון נדרשות הרשתות הללו להתמודד עם שני סוגים של ביקושים חדשים, גדולים בסדרי גודל מיכולת האספקה שלהן: הראשון, טעינת כלי רכב חשמליים והשני, תמיכה בצרכי החשמל של דאטה סנטרים לרבות תשתיות ענן המריצים חישובים כבדים (compute) שהיקפם גדל מרגע לרגע.
כבר כיום 8,000 הדאטה סנטרים הפרוסים ברחבי העולם צורכים 1% מכלל צריכת החשמל העולמית - ושיעור זה צפוי לצמוח ל-4% עד שנת 2030 עקב ההתרחבות המואצת של השימוש בשירותי ענן ואפליקציות בינה מלאכותית ובמיוחד אפליקציות Generative AI, שמאות מיליוני בני אדם יעשו בהם בקרוב שימוש מאסיבי. בגלל הטכנולוגיות המתקדמות הללו, כמויות הדאטה גדלות בקצב מהיר וכוח החישוב הנדרש גדל בקצב לא ליניארי והיצע האנרגיה מתקשה להדביקו.
להמחשה ניתן לציין כי בשלב האימון של ChatGPT-3, שכולל 175 מיליארד פרמטרים, נצרכה אנרגיה חשמלית בהיקף של 1,287 מגה וואט לשעה שהיא שוות ערך לאנרגיה הנצרכת על ידי 123 כלי רכב עם מנועי בנזין שנוסעים במשך שנה שלמה. וזה היה שלב האימון בלבד - מיליארדי הפרומפטים שמיליוני המשתמשים של כלי הבינה המלאכותית היוצרת מעלים, יהפכו את צריכת החשמל של תחום זה לאתגר גלובלי הן של ממשלות והן של חברות. אין פלא שחברת הייעוץ Grid Strategies צופה שהביקוש לחשמל בארה"ב במהלך 5 השנים הקרובות יהיה גדול פי שתיים בהשוואה לתחזית שפורסמה לפני שנה. בנוסף, המחסור בחשמל דוחה פתיחה של חוות שרתים חדשות למשך שנתיים עד 6 שנים.
ענקיות הטק החלו במירוץ חימוש חשמלי - איך זה ישפיע על החשמל של כולנו?
חברות הטק הגדולות (AWS, מיקרוסופט וגוגל ואחרות) מודאגות מאוד מהמחסור בחשמל שמאיים על כוח החישוב שלהן - שהוא הביזנס שלהן. לכן הן פתחו במירוץ חימוש אגרסיבי שנועד לצייד אותן בעתודות חשמל שיספיקו להן ל-20-30 השנים הבאות ולהבטיח את עצמאותן האנרגטית, ממש כמו של מדינות. זהו משחק סכום אפס וניצחון של אחת מהן ברכישת קילוואט אחד תמיד יבוא על חשבון השנייה. לצד האנרגיה המסורתית שהן רוכשות בהיקפים גדולים הן מנסות להשתלט על מלאים של אנרגיה ירוקה ובראשן אנרגיה סולארית ואנרגיית רוח. כך, לדוגמא, אמזון רכשה 50% מתפוקת האנרגיה של חוות טורבינות הרוח Moray West בסקוטלנד. חברות טכנולוגיה רכשו בשנת 2022 כ-48% מכלל תפוקת האנרגיות הירוקות בארה"ב ואחריהן מגזר האנרגיה (9%) מגזר הטלקום (8%) ומזון ומשקאות (7%).
ענקיות הטכנולוגיה רוכשות מצבורים של אנרגיה חלופית לא כל כך כדי לשמור על הסביבה אלא כי מחירי האנרגיות הללו צנחו בעשרות אחוזים בשנים האחרונות וכיום רק לאנרגיות הללו יש מאגרים גדולים זמינים. יש לברך על תרומה זו להקטנת הזיהום ועל העובדה שחברות הטכנולוגיה הללו מעורבות בעצמן בבניית פרויקטים של אנרגיה חלופית. עם זאת, ההשתלטות האגרסיבית שלהן על רזרבות החשמל הללו מעוררת חשש שהן עלולות לשלוט בעתיד על שוק החשמל ולפגוע ברווחתם וזכויותיהם של צרכנים ועסקים שאין להם כוח קנייה כמו שלהן. הרגולטורים ברחבי העולם טרם טיפלו באיום פוטנציאלי זה שעבר מתחת לרדאר ועליהם לעשות זאת בהקדם כדי להבטיח צדק אנרגטי לכל. יתרה מכך, יש לקבוע סדרי עדיפויות ברורים של חלוקת חשמל תוך התייחסות לסוגיות מוסריות כמו: מי יקבע סדרי עדיפויות ולפי אילו קריטריונים? לדוגמא, האם תהיה עדיפות לאפליקציית טיקטוק או למכון דימות המשרת אלפי רופאים ומאות אלפי חולים.
עבור יזמים ישראלים צריכת החשמל חסרת הגבולות בעידן ה-AI וה-GAI היא הזדמנות עסקית יוצאת מן הכלל. תשתיות החשמל המסורתיות, שלא השתנו במהותן בעשרות השנים האחרונות, צפויות לעבור דיגיטציה מלאה בשנים האחרונות והתחום כולו יעבור לענן Electricity Cloud, בתהליך דומה לזה שעברה תעשיית הטלקום. זהו, אם כן, קול קורא ליזמים להיכנס לתחום תחרותי זה שבו יידרשו פתרונות חדשניים הן בתחום הפקת החשמל, הן בתחום ההובלה והאספקה והן בתחום הממשקים עם הלקוחות העסקיים והפרטיים תהליכי חיוב, גבייה ועוד. לממשלה כדאי לזכור, שאנרגיה ירוקה היא לא רק זולה ושומרת על הסביבה אלא שהיא גם תבטיח את העצמאות האנרגטית של תעשיית ההיי-טק ושל כלל המשק הזקוק לכוח עיבוד גדל והולך. כי בלי חשמל אף ביט לא יזוז ממקומו.
יאיר שניר הוא שותף מנהל Dell Technologies Capital ישראל ואירופה
