חברה קנדית רוצה להקים מפעל שבבים באשקלון ב-5 מיליארד שקל, אבל מאיפה יגיע הכסף?
קבוצת ההשקעות AWZ הכריזה על תוכנית שאפתנית לייצור שבבים מתקדמים מסוג III-V. לחברה, שמנהלת רק 1.6 מיליארד שקל, אין ניסיון קודם בהקמת פרויקט בסדר גודל דומה, והיא סירבה לפרט את זהות היועצים והמשקיעים בו
קבוצת ההשקעות עוז (AWZ) הכריזה היום (ה') על תוכניות להקמת מפעל לייצור שבבים (Fab) מתקדמים באשקלון, בהשקעה של 5 מיליארד שקל. אבל האם לצ'ק הנדיב הזה יש כיסוי? חרף העובדה שמדובר באירוע משמעותי וחריג, הקבוצה לא הצליחה לספק מענה לשאלות בסיסיות, ובראשן: מאיפה יגיעו הידע והניסיון הדרושים להקמת המפעל, ומהיכן יגיע הסכום הדרוש למימון הפרויקט.
עוז היא קבוצת השקעות קנדית-ישראל שפועלת קרוב לתשע שנים ומנהלת חצי מיליארד דולר בהון סיכון. לדברי הקבוצה, היא מתמחה בהשקעות בחברות בתחומי הקוואנטום, הפוטוניקה וה-AI. עוז נוסדה על ידי ירון אשכנזי, שמכהן כמנכ"ל. היום הודיע החברה על מיזם ענק להקמת מפעל "פורץ דרך" באשקלון לייצור שבבים בעבור התעשיות הביטחוניות והאזרחיות, בשיתוף משרד הכלכלה והתעשייה, עיריית אשקלון, משרד האוצר, מפא"ת, רשות מקרקעי ישראל ורשות החדשנות.
המפעל המיועד לא ייצר שבבי סיליקון, שהם מרבית השבבים בשוק כיום (דוגמת מעבדי מחשב ושבבי AI), ושמיוצרים על ידי חברות כמו אינטל ו-TSMC הטאיוואנית בעבור חברות כמו אנבידיה ואפל. תחת זאת, ייוצרו במפעל שבבים בטכנולוגיית מוליכים למחצה בקבוצת III-V. טכנולוגיה זו מבוססת על מוליכים למחצה עם יסודות מהטורים ה-13, ה-14 וה-15 של הטבלה המחזורית, דוגמת גליום ארסניד (שמשמש לרכיבי תקשורת), או גליום ניטריד (בעל עמידות גבוהה לקרינה מייננת, ומשמש ביישומים בחלל).
מוליכים למחצה בקבוצה זו מציעים כמה יתרונות בולטים לעומת סיליקון, כמו ניידות אלקטרונים גבוהה יותר, פעולה בהספק גבוה יותר ופליטת אור יעילה יותר. אלו הופכים שבבים שמבוססים עליהם לרכיבים ביישומים כמו אנטנות סלולר מודרניות, חיישני קוונטים ופוטוניקה ומטענים מהירים, והם מבוקשים בתעשיות כמו ביטחון, תקשורת, AI ומחשוב קוונטי.
מרבית החברות שמייצרות שבבים בטכנולוגיה זו הן חברות גדולות כמו ברודקום, Osram ו-Infineon, שמייצרות אותן לצורך שילוב במוצרים שלהן. לאינטל ו-TSMC, שתיים מיצרניות השבבים הגדולות בעולם, אין פעילות ייצור בתחום זה, ויצרניות הפאונדרי (חברות שמייצרות שבבים בעבור חברות אחרות) שפעילות בו נחשבות לקטנות יחסית ומחזיקות במתקני ייצור ייעודיים וקטנים יותר.
המפעל שמבטיחה עוז להקים באשקלון יצטרף, אם כן, לנבחרת קטנה ומובחרת של מפעלים שמייצרים שבבים עם מוליכים למחצה בקבוצת III-V. ואולם, בדרך להקמת המפעל והפעלתו עומדות מספר שאלות מהותיות שקבוצת ההשקעות לא הצליחה לספק להן מענה.
הקמת מפעל שבבים היא משימה מורכבת וארוכה, שדורשת ידע מקצועי בהתמחות גבוהה וניסיון מוכח. ההקמה מחייבת ציוד ייעודי יקר כמו מערכות ליטוגרפיה (להדפסת מעגלים משולבים) או אפיטקסיה (לגידול שכבות קריסטליות של המוליכים למחצה). לכך יש להוסיף תשתיות ייעודיות ובראשן חדרים נקיים, מערכות סינון אוויר, בקרת טמפרטורה, ניהול כימיקלים וגזים מסוכנים ומערכי אנרגיה. מדובר בפרויקט שמצריך מערך גדול של עובדים ומנהלים עם ידע וניסיון, שגם הם לבדם אינם בטוחה מפני כישלון או עיכובים יקרים.
לקבוצת עוז, על כל המקצועיות הרבה שקיימת בה, אין ניסיון בהקמת פרויקט בסדר גודל דומה או בתחום התמחות מסוג זה. במענה לשאלת כלכליסט בנושא, נמסר כי "הפעילות תובל על ידי צוות יועצים בינלאומי שהוקם על ידי עוז, הכולל מומחים בעלי עשרות שנות ניסיון בהקמה ותפעול של מפעלי שבבים מתקדמים ברחבי העולם". ואולם, החברה לא פירטה מי הם אותם מומחים, מה הניסיון הקודם שלהם ומה תהיה מידת מעורבותם בפרויקט. בתשובה לפנייה נוספת בנושא נמסר: "הפרויקט יוקם על ידי גופים מובילים בתעשייה בשת"פ עם Awz".
בחברה גם לא השיבו לשאלה ממי או מאיפה גויס הסכום הדרוש להקמת המפעל, ובכלל כך כמה ממקורות המימון הם עצמאיים וכמה חיצוניים. לפי הודעתה שלה עצמה, עוז מנהלת כיום השקעות בהיקף של 500 מיליון דולר (כ-1.6 מיליארד שקל בלבד). גם לו היה כל הסכום המדובר נזיל, וסביר להניח שרובו נעול בהשקעות קיימות של החברה, עדיין יש פער של 3.4 מיליארד שקל בעלות הפרויקט, כאשר עלות שלב א' של ההקמה לבדה מוערכת על ידי עוז ב-3 מיליארד שקל. מעוז נמסר רק בהקשר זה: "על המשקיעים בפרויקט נמנים משקיעים בינלאומיים פרטיים ונוספים".
עוז לא סיפקה מענה ראוי לסוגיות אלו, מעבר להודעה לעיתונות ותשובות כלליות, ולא הציעה מרואיין מטעמה שיוכל להתייחס לנושא. מדובר בהתנהלות חריגה כאשר מדובר בהכרזה בסדר גודל שכזה, במיוחד בנושא מורכב כמו מפעל שבבים, כאשר לרוב חברות נערכות מראש עם מרואיינים ותשובות מתאימות כמענה לשאלות עיתונאים.
