תוכנית יוזמה 2 של רשות החדשנות: כחצי מיליארד דולר הושקעו בקרנות הון סיכון ישראליות
במסגרת התוכנית השקיעו גופים מוסדיים 286 מיליון דולר בקרנות הון סיכוי, כשרשות החדשנות הקצתה 30 סנט נוספים על כל דולר; בנוסף היא השקיעה 85 מיליון דולר בתשע קרנות דיפטק כדי לאפשר להן לעשות סגירה הראשונה
450 מיליון דולר הושקעו בשנה האחרונה בקרנות הון סיכון ישראליות במסגרת תוכנית יוזמה 2 של רשות החדשנות. ההשקעות נעשו בשני מסלולים נפרדים: הראשון - תמרוץ גופים מוסדיים מקומיים להשקיע בתעשיית הקרנות; והשני -השקעה ישירה של רשות החדשנות בקרנות שמשקיעות בחברות דיפטק (חברות העוסקות במחקר ופיתוח של טכנולוגיות מורכבות). במסלול הראשון הושקעו 365 מיליון דולר - 286 מיליון מצד המוסדיים ו-79 מיליון - כספי הרשות, שהבטיחה להקצות 30 סנט על כל דולר שהמוסדיים ישקיעו בקרנות. אם התשואות בקרנות יהיו חיוביות, המוסדיים ייהנו ממלואן רק בניכוי 30 הסנט של המדינה. תוכנית זו יצאה לדרך ב-2024 כשהרעיון המקורי נולד עוד לפני המלחמה, בתקופה של התפוצצות בועת הטכנולוגיה ב-2022 בה קרנות הון סיכון ישראליות התקשו לגייס הון חדש. לאחר פרוץ המלחמה קיבלה התוכנית משנה תוקף כדי לשמר את ההשקעות בתעשייה המקומית, גם אם בדיעבד ביצועיה היו טובים ממה שניתן היה לצפות.
הגופים המוסדיים שזכו במכרז של רשות החדשנות, בהם אלטשולר שחם, אנליסט, הפניקס, הראל, כלל ביטוח, מנורה מבטחים, מיטב דש, מור גמל ומגדל, השקיעו בשנה וחצי האחרונות ב-11 קרנות הון סיכון מקומיות. הדבר אמור לאפשר להן לגייס קרנות חדשות בסכום מצטבר של מיליארד דולר, כך לפי הערכת רשות החדשנות. התקציב המלא הוא 140 מיליון דולר, כך שהמוסדיים כבר השקיעו מעל חצי מהסכום. ברשות יודעים מי הקרנות שקיבלו את כספי המוסדיים ומציינים כי לא הייתה קרן שגייסה פחות מ-200 מיליון דולר ולא הייתה בה השתתפות של הגופים המוסדיים. היסטורית, גופים מוסדיים מקומיים סובלים מחשיפת חסר לתעשיית הקרנות המקומיות ואם כבר מתקבלת החלטה להשקיע בקרנות הון סיכון, הכסף מנותב לרוב לקרנות האמריקאיות הגדולות.
משקיעים מוסדיים שזכו במכרז ולא יסיימו להשקיע את כל הכסף ב-2026, יאבדו אותו והרשות תמשוך אותו בחזרה. לפי דרור בין, מנכ"ל הרשות, ישנם גופים שכבר השקיעו את מלוא ההקצאה לעומת כאלה שעוד לא השקיעו כלל.
במסלול השני מנסה רשות החדשנות לפתור את אחד האתגרים המרכזיים בשוק הקרנות הישראליות והוא העדפתן הברורה לחברות תוכנה וסייבר, על פני השקעה בחברות דיפטק, כלומר טכנולוגיות "עמוקות" ומורכבות יותר כגון שבבים, חומרה, רפואה ואנרגיה. היסטורית ישראל דווקא מצטיינת בתחומים אלה, אך כאן נדרשות השקעות גדולות יותר ולאורך זמן, בעוד שבתוכנה וסייבר הקרנות מקבלות החזרים מהירים יותר. "ראינו שקרנות הדיפטק לא מצליחות אפילו לעשות סגירה ראשונה וזו סכנה של ממש לקרן", אומר בין בשיחה עם כלכליסט. כדי לתת מענה לבעיה השקיעה הרשות ישירות 85 מיליון דולר ב-9 קרנות דיפטק כדי לאפשר להן לעשות סגירה הראשונה. בין מציין כי אף שהתוכנית כוונה בעיקר לקרנות הוויתקות בדיפטק או שותפים בקרנות כאלה שמגייסים קרנות חדשות באופן עצמאי, הוא הופתע לגלות שלתוכנית ניגשו גם קרנות כלליות שעד היום השקיעו בתוכנה והחליטו להקים קרנות חדשות לדיפטק.
אם כל הקרנות האלה יצליחו, הן צפויות להגיע לגיוס של מיליארד דולר. כך ששני המסלולים יחד יובילו לכניסה של 2 מיליארד דולר חדשים לתעשיית הקרנות המקומית. מדובר בסכום משמעותי, שכן בסך הכל גייסו קרנות הון סיכון ישראליות 1.6 מיליארד דולר בשנה שעברה. הקרנות שקיבלו כסף במסגרת תוכנית יוזמה מחויבות להשקיע 70% ממנו בחברות ישראליות. בשלב זה לא ידוע אם התוכנית תחודש לעוד סבב והדבר תלוי בתקציב המדינה.
