המנצח במירוץ יהיה ה-AI השימושי ביותר – ולא "החכם" ביותר
מירוץ החימוש של הבינות המלאכותיות בעיצומו. כל יום אנו מתבשרים על מודל חדש, שכלול נוסף, שימוש מדהים שאפשר לעשות עימן. רק השבוע הצטרף למרוץ גרוק 3 של אלון מאסק, שהבטיח שהוא יהיה המודל הכי חכם, הכי מהיר והכי מתקדם שיש. לא נשכח גם שלצד משפחת הבינות שהולכת וגדלה, יש כבר כעת אינסוף בוטים ייעודיים שנועדו למטרות שונות. אחד יודע לכתוב קוד, השני להפוך משפטים לציורים וסרטונים, השלישי לתכנן מערכות תחבורה בערים והרביעי לבנות תוכנית שיווקית. העולם הזה נדמה כאינסופי.
אבל ההתמקדות במדדי האינטליגנציה מפספסת נקודה קריטית: המנצחת האמיתית לא תיקבע על פי היכולת לנתח את שייקספיר או לכתוב קוד מורכב - אלא על ההצלחה להשתלב בצורה חלקה ביומיום שלנו. המנצחת תהיה זו שתפנה אל האדם הממוצע. המשתמש הסביר לא כותב קוד, לא עורך מסמכים שיווקיים ולא מנתח נתונים ביולוגיים. אולי הוא יהנהן בפליאה כשיראה הדגמות של AI חדשה ומתקדמת, אבל הוא ישאל את עצמו: "איך זה עוזר לי"?
הרבה רעש, מעט שינוי אמיתי
הבינה המלאכותית עדיין לא באמת נכנסה לחיים של האדם הרגיל. היא לא משנה את השגרה של מי שקם בבוקר, עובד שעות ארוכות, חוזר עייף ורק רוצה שיניחו לו. נכון, היא קיימת ברקע. האלגוריתמים של נטפליקס יודעים להציע לנו סדרות, ווייז מפענח את הדרך המהירה הביתה, והטלפונים כבר מזמן מתקנים שגיאות כתיב. אבל רוב האנשים לא קמים בבוקר וחושבים: "איזה מזל שיש לי AI, אחרת איך הייתי מסתדר".
וזו בדיוק הבעיה עם המירוץ הנוכחי של הבינות – למרות הנוכחות שלה, הבינה המלאכותית עדיין לא באמת הפכה לחלק בלתי נפרד מהיומיום. למרות שהבינה המלאכותית הופכת לחזקה יותר, רובנו עדיין משתמשים בטלפונים ובמחשבים בצורה מאוד בסיסית – שולחים הודעות, גולשים באינטרנט, צופים בתוכן ומנהלים משימות שגרתיות. בשוטף שלנו אנחנו עושים רשימות קניות ומשימות, צריכים לזכור לשלם חשבונות ולעשות טיפול לאוטו, ולא באמת מבינים מה קורה עם הפנסיה שלנו, למרות כל הניסיונות ללמד אותנו.
גם כאשר אנו כבר עושים שימוש בבינה מלאכותית, רובנו ככולנו משתמשים בה דרך ממשקים אינטרנטיים או הקלדה ידנית, וזה לא נוח. במקום חוויית שימוש אינטואיטיבית, אנחנו עדיין תלויים בהקלדת שאילתות, חיפוש ידני והתאמת ההוראות שלנו למערכת במקום שהיא תתאים את עצמה אלינו.
זה חושף את האתגר המרכזי: הפוטנציאל של הבינה המלאכותית עצום, אבל אם תשתלב בשגרה באופן חלק וטבעי, היא תישאר משהו מאיים ורחוק שמתאים לשימושים שמעבר ליומיום של מרבית האנשים.
סירי עוד לא שם
סירי היא הדוגמה המושלמת לבינה מלאכותית שלא הפכה לקילר-אפ. היא אמנם קיימת שנים, אבל לא באמת משולבת בשגרה של אנשים, כי היא מחכה לפקודות ולא לומדת מהמשתמשים. היא לא מחברת את כל חלקי החיים הדיגיטליים, והיא בעיקר לא מציעה שירותים באופן אקטיבי.
היא לא יודעת לומר: "נראה שאתה יוצא לעבודה כל יום בשבע וחצי, רוצה שאדליק את וייז אוטומטית?" והיא גם לא יכולה להציע לי להעביר את החסכונות שלי מבנק אחד שני. היא לא מציעה פתרונות לפני שהמשתמש מבקש אותם, וממילא היא מוגבלת רק לאקו-סיסטם של אפל. הפוטנציאל שגלום ב-AI מלמד שסירי (ואחיותיה) היא כלי חצי-אפוי שלא התקדם מספיק מאז השקתו.
איך תיראה הקילר אפליקציה של הבינה המלאכותית?
קילר אפליקציה אמיתית תהיה כזו שתדאג לדברים שאנשים לא אוהבים להתעסק בהם. היא תפנה לאדם שלא מבין טכנולוגיה, אולי אפילו למי שאין לו חשק או כוח להבין אותה. היא תפנה לאדם שהוא קצת עייף, קצת עצלן, שמחפש קיצורי דרך. היא תאפשר לו להשיל מעצמו את המרדף אחרי מוקדי שירות לקוחות, לבטל מנויים או לבדוק חשבוניות. בינה מלאכותית שימושית תהיה אורגנית לחיים – היא תעשה את כל זה לבד ותזכיר רק אם באמת צריך. היא גם תבין את ההרגלים של המשתמש. למשל, אם הוא תמיד שוכח להטעין את הרב-קו היא תוכל להציע לעשות זאת באופן אוטומטי בכל חודש. היא תקבל את ההודעות שלו ותגיד לו "אמא רוצה שתתקשר אליה, אמרתי לה שאתה עסוק ושתתקשר אחר כך". היא תשמע אותו צועק בייאוש "נגמר החלב" ותוסיף לבד את החלב לרשימת הקניות.
אפליקציה כזו חייבת להיות שקופה ובלתי מורגשת. כמו שאף אחד לא כותב בכל פעם מחדש את הקוד של מנוע החיפוש של גוגל – כי הוא פשוט שם - כך גם הבינה המלאכותית תצטרך לפעול מבלי שהמשתמש יידרש להקליד או ליצור כל פעם מחדש הנחיות ספציפיות. היא תפעל ברקע, תבין הקשרים ותספק את המענה בצורה אוטומטית ורציפה.
מערכות הפעלה חכמות – השלב הבא
קילר אפליקציה אחרת שיכולה להוביל את המהפכה היא זו שתבוא במקום מערכות ההפעלה המוכרות. עולם שבו לא צריך לפתוח אפליקציות בטלפון – פשוט תגידו לבינה המלאכותית מה אתם רוצים, והיא תספק את המענה ברגע. במכונית לא יהיה צורך לגעת במסכים – הרכב יבין את מצב התנועה, יגיב למצבי הדרך, ויספק חוויית נהיגה אינטואיטיבית יותר. במחשב, כבר לא נצטרך דפדפן – פשוט נאמר לו להציג מה שאנחנו רוצים, והוא יידע איך להציג אותן בהתאם להעדפות האישיות שלנו. בטלוויזיה, לא נצטרך לזפזפ אין-סוף זמן בין תוכניות – פשוט נבקש, למשל, "תציגי לי סרטים עם המשפט 'השמיים יפים היום'", והמערכת תיצור רשימת צפייה רלוונטית, מתוך רשימת כל הסרטים הקיימים או כאלה שהיא ביימה באותו רגע.
אם זה יקרה, השימוש בטכנולוגיה שאנו מכירים – זה שעוצב על ידי מיקרוסופט, אפל וגוגל – יגיע לסיומו. זה לא יהיה עוד עולם של אפליקציות ותפריטים, אלא של שיחה טבעית, חכמה, רציפה ויעילה עם מערכת שמכירה אותנו ומבינה אותנו באמת.
השפעת המהפכה על השוק
אם וכאשר זה יקרה, ההשלכות יהיו אדירות. חנויות אפליקציות כמו Google Play וה-App Store עלולות להפוך למיותרות, כי לא יהיה צורך באפליקציות נפרדות לכל שירות. שוק הפרסום הדיגיטלי, שמתבסס על חיפושים ומודעות ממוקדות, יצטרך להמציא את עצמו מחדש אם לא תהיה עוד אינטראקציה מסורתית עם מנועי חיפוש. מותגים יצטרכו למצוא דרכים חדשות להגיע לצרכנים כשהתוכן כולו מונגש דרך ממשק AI מרכזי.
חשוב לציין שכל זה לא קשור להתפתחות עתידית של בינה עם גוף מלאכותי. מדובר בבינה מלאכותית שמיועדת לאדם היומיומי ולאו דווקא לעולם העבודה או למערכות אוטונומיות פיזיות.
מי ינצח את המרוץ?
מי שינצח לא יהיה זה שמפתח את הבינה הכי מתוחכמת, אלא מי שיידע איך להפוך אותה לטבעית ופשוטה. בינה מלאכותית היא ללא ספק אחת ההמצאות הגדולות של זמננו, אבל כדי שהיא באמת תהיה רלוונטית לכולם, היא חייבת לממש את הפוטנציאל השימושי שלה ולהשתלב ביומיום ולא רק לשמש ככלי עבודה מתקדם. ההצלחה שלה תהיה ביכולת שלה להפוך לאינטואיטיבית, מועילה, ונוכחת בחיים של כל אחד, בדיוק כמו החשמל או האינטרנט. כשזה יקרה, אף אחד כבר לא יצטרך לדבר על בינה מלאכותית – היא פשוט תהיה שם.
ד"ר ירון כהן צמח הוא חוקר ומרצה בתחום היזמות והעסקים ומחבר הספר "מאפלטון לאמזון - כך חושבים היזמים הגדולים של ימינו"
