מכה לרותם אנרגיה: המתקן שלה לא יקודם בוועדה לתשתיות לאומיות
מנכ"ל מינהל התכנון הודיע לשותפות רא"מ כי המתקן להפקת נפט מפצלי שמן, תוך שריפת פסולת פלסטיק, לא יקודם במסלול הוות"ל בשל התנגדות המשרד להגנת הסביבה; החברה תידרש לקדם את הפרויקט במסלול התכנון הרגיל, הכולל תסקיר סביבתי מלא; לאחר הדיווח צללה מניית השותפות ב-22.8%
מינהל התכנון בלם את ניסיונה של שותפות רא"מ (רותם אנרגיה) לקדם במסלול מהיר את פרויקט פצלי השמן שלה בנגב. ההחלטה התקבלה בעקבות התנגדות המשרד להגנת הסביבה, שטען כי הפרויקט עומד בניגוד למדיניות המדינה בתחום הפחתת הפליטות והטיפול בפסולת. החברה תידרש כעת לחזור למסלול התכנון הרגיל. רא"מ דיווחה אתמול (ד') למשקיעיה בבורסה כי מנכ"ל מנהל התכנון, רפי אלמליח, הודיע לה כי המתקן אותו היא מעוניינת להקים, אשר מיועד לזיקוק פצלי שמן לנפט תוך שריפת פלסטיק, לא יקודם בוועדה לתשתיות לאומיות (הוות"ל), למרות ניסיונות החברה לקדמו באופן הזה. הסיבה לכך, כך לפי אלמליח, היא התנגדותו הנחרצת של המשרד להגנת הסביבה, שכן הפקת פצלי שמן היא הליך ה"נוגד את מדיניות המועצה הארצית ומינהל התכנון, הן ביחס לטיפול בפסולת והן ביחס להפקת אנרגיה". מניית השותפות צנחה לאחר הדיווח ב-22.8%. החברה תוכל לערער על ההחלטה.
הפרויקט של רא"מ, מפעל להפקת נפט מפצלי שמן, נחשב לאחת מיוזמות האנרגיה הפרטיות הגדולות בישראל, עם השקעה מתוכננת של כ-450 מיליון דולר. לפי החברה, המתקן צפוי להפיק מדי שנה 1.6 מיליון חביות נפט ו-50 מגה-וואט חשמל, חלקם לשימוש עצמי וחלקם למכירה לרשת החשמל. ברא"מ דיווחו למשקיעים כי במסגרת הפקת פצלי השמן, ישרוף המתקן הייחודי פסולת פלסטיק בהיקף של כ-200 מיליון טון בשנה (כ-20%). הטכנולוגיה מבוססת על פיתוח של חברת Enefit Group האסטונית, ואנפיט עצמה עדיין לא עושה שימוש מסחרי בטכנולוגיה המדוברת.
בשנים האחרונות הובהר לחברה על ידי מוסדות התכנון כי הקמת המתקן צפויה להיתקל בקשיים משמעותיים, שכן היא מנוגדת לאסטרטגיה של ישראל בעניין הפחתת פליטות גזי חממה וטיפול בפסולת פלסטיק. בעקבות זאת החליטה רא"מ לפנות לאפיק חדש ולנסות לקדם את המתקן כתשתית לאומית, מה שיאפשר לקדמו במסלול עוקף למשרד להגנת הסביבה דרך הוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל). בספטמבר האחרון נחלה החברה הצלחה, כאשר משרד האנרגיה אכן החליט לאשר קידום של המתקן כתשתית לאומית ושר הפנים דאז, משה ארבל, החליט להעבירו לוועדה לתשתיות לאומיות חרף התנגדות המשרד להגנת הסביבה וארגוני הסביבה.
כעת הודיע לחברה אלמליח כי התוכנית לא תקודם, לנוכח התנגדות המשרד להגנת הסביבה. המתקן לא יקודם במסלול מהיר והחברה תאלץ לקדמו, אילו תחפוץ בכך, דרך מסלול התכנון הרגיל תוך ביצוע מלא של תסקיר סביבתי ובדיקתו על ידי המשרד להגנת הסביבה. בהודעה נכתב כי אלמליח ציין במכתב ש"היה נכון לשקול את העברת הפרויקט לוות"ל אילו המשרד להגנת הסביבה היה נותן ברכתו לכך, אך עמדת המשרד להגנת הסביבה, כפי שהועברה אליו, הינה כי מדובר בפרויקט הנוגד את מדיניות המשרד".
החלטת מינהל התכנון מחזירה את התוכנית לוועדה המחוזית, שם היא צפויה להיתקל בדרישה להשלמת תסקיר סביבתי מלא. כבר בשנת 2021 נדרשה החברה להגיש תסקיר השפעה על הסביבה, אולם במשך כחמש שנים לא הוגש מסמך מלא.
בשנת 2023 דיווחה החברה כי השלימה פרק בתסקיר, וטענה כי ממצאיו "מעודדים מאוד" ויכולים לתרום לקידום הפרויקט. אלא שהיה מדובר בפרק אחד בלבד ומבדיקת כלכליסט עלה כי מדובר בפרק חלקי בלבד, שאינו עומד בדרישות המשרד להגנת הסביבה ומתמקד בעיקר בתועלות האפשריות של הפרויקט, מבלי להציג באופן מלא את ההשלכות הסביבתיות הצפויות. זאת על אף העובדה שככל מפעל העוסק בדלקים - צפויה להיות לו השפעה סביבתית ניכרת.
לפי עמדות מקצועיות שהוגשו לאורך השנים, הפרויקט עשוי להוביל לעלייה משמעותית בזיהום האוויר ובפליטות גזי החממה בישראל, לייצר פסולת מסוכנת בהיקפים גדולים ולפגוע בשטחים פתוחים ובבריאות התושבים באזור.
במשרד להגנת הסביבה הבהירו בעבר כי כריית פצלי שמן והפקת אנרגיה מהם עומדות בניגוד למדיניות הלאומית להפחתת פליטות ולעידוד אנרגיות מתחדשות. לפי מסמכים מקצועיים, מדובר גם בטכנולוגיה ניסיונית שטרם נוסתה בהיקף מסחרי בעולם, וכי העלויות החיצוניות של הזיהום והנזקים הסביבתיים עלולות להגיע למאות מיליוני שקלים.
תומר גרטל, רכז קשרי ממשל במגמה ירוקה, אמר כי "מינהל התכנון קיבל היום החלטה חשובה וברורה - אין מקום לפרויקטים של פצלי שמן במדינת ישראל. במשך שנים ניסתה רא"מ לעקוף את גורמי המקצוע ואת ההליך התכנוני התקין, אך ההחלטה מוכיחה שלא ניתן לקדם פרויקט מזהם כזה במחטף".
