מהפכת הדיפ-טק: ממציאים מחדש את היתרון הישראלי
השפעה גלובלית נמדדת כיום גם על ידי שליטה בטכנולוגיה, במסלולי סחר ובחדשנות. מדיניות נכונה יכולה להפוך את ישראל למובילה בטכנולוגיות העתיד
הסדר העולמי בעשור הקרוב לא יקבע רק על בסיס גבולות - אלא על בסיס שליטה בטכנולוגיה, גישה למשאבים ויכולת להגן על שרשראות האספקה. בריתות אסטרטגיות חדשות בין מעצמות כמו ארצות הברית, הודו, אוסטרליה, האמירויות וישראל הולכות ומעמיקות, מתוך הבנה שהשפעה גלובלית כיום נמדדת לא רק בכוח צבאי או פוליטי, אלא גם בשליטה בטכנולוגיה, במסלולי סחר ובחדשנות. הבריתות הללו מגדירות מחדש את מפת ההשפעה, פותחות נתיבי סחר חדשים, ומניעות השקעות רחבות היקף בתחומים טכנולוגיים וביטחוניים.
במציאות כזו, השקעות טכנולוגיות עמוקות (Deep Tech) אינן עוד נחלת גיקים או מעבדות, אלא הופכות לנכסי תשתית לאומיים. ברמה הגלובלית נראה גידול חד בהשקעות ממשלתיות בטכנולוגיות ליבה. ארה"ב מקצה יותר מ-50 מיליארד דולר לשבבים במסגרת CHIPS Act ואילו האיחוד האירופי משיק קרן חדשנות טכנולוגית בהיקף של מאות מיליארדים. גם קרנות השקעה פרטיות, כמו Sequoia ו-Andreessen Horowitz, מקצות היום אחוז גדל מהפורטפוליו שלהן לדיפ-טק ולא רק לסופטוור. זה הזמן שנחשוב בישראל איפה נרצה להיות בעוד 10 שנים, ולבנות את זה כבר עכשיו.
ההשקעות בעתיד לא ימדדו רק בהכנסות, אלא באימפקט הרחב שהן יוצרות, כמו תרומתן לעצמאות טכנולוגית, לביטחון כלכלי ולקיימות. תחומי הדיפ-טק העתידיים בעולמות המינרלים, דאטה סנטרים, תשתיות AI, חלל וביטחון, הם התשתיות החדשות של העולם. מי שישקיע בהם היום, יוביל מחר.
אנחנו מזהים כעת שבעה תחומי השקעה אסטרטגיים בדיפ-טק.
1. מינרלים קריטיים
סין שולטת כיום ביותר מ-60% משרשרת הערך של מתכות נדירות כמו ניאודימיום, קובלט וליתיום. בלעדיהם אין רכבים חשמליים, אין AI ואין יכולת הגנה עצמאית. ישראל אינה בעלת מכרות, אך יש לה יכולת לפתח טכנולוגיות כרייה חכמה, מערכות ניתוח גיאולוגי, ומודלים למחזור מתכות. דוגמה לכך היא KoBold Metals, שמשתמשת ב-AI לאיתור מינרלים קריטיים ברחבי העולם. השקעה בתחום זה תאפשר לישראל להשתלב בשרשרת האספקה הגלובלית מבלי להחזיק במחצבים עצמם.
2. אנרגיה לדאטה סנטרים
בינה מלאכותית זוללת אנרגיה. לפי ה-IEA, דאטה סנטרים אחראים כיום ל-1–1.3% מהביקוש העולמי לחשמל וצפויים להגיע ל-4% עד 2030. השקעות בטכנולוגיות קירור, אגירת אנרגיה וניהול עומסים הן קריטיות. חברת Submer, לדוגמה, מציעה קירור נוזלי מתקדם לדאטה סנטרים ומפחיתה משמעותית את צריכת החשמל. הקמת דאטה סנטרים מונעי אנרגיה ירוקה אצלנו בנגב הוא מהלך טבעי שישלב יתרונות סביבתיים וגיאוגרפיים.
3. תשתיות AI
AI דורשת תשתית: שבבים ייעודיים, תקשורת אופטית, מחשבי-על. ישראל לא יכולה להישען על תשתיות זרות בלבד ולכן נדרשת השקעה בפיתוח שבבים מקומיים ובשיתופי פעולה אסטרטגיים. דוגמה עולמית היא Graphcore, שמפתחת שבבים ייעודיים ל-AI. בישראל קיימים ניצנים דומים – כמו חברת NeuReality, שמפתחת ארכיטקטורה חדשה למערכות AI תעשייתיות.
4. הבטחת סחר חופשי
שיבושי שרשרת אספקה, ממשבר הקורונה ועד חסימת תעלת סואץ ומתקפות החותים, מדגישים את הצורך בטכנולוגיות לחיזוק שרשרת האספקה. Flexport מפתחת פלטפורמה לניהול לוגיסטיקה גלובלית, ומשלבת ניטור בזמן אמת, AI וניתוח סיכונים. ישראל, במיקומה האסטרטגי, יכולה להוביל פיתוח טכנולוגיות לוגיסטיקה חכמה – מהנגב ועד לנמלים.
5. מערכות AI ייעודיות
לא כל חדשנות AI היא גנרטיבית. מערכות ייעודיות לפתרון בעיות מוגדרות, כמו חקלאות, רובוטיקה, או רפואה, הן המנוע האמיתי של צמיחת התחום בעתיד. דוגמה ישראלית בולטת היא Prospera, שמפתחת מערכות AI לחקלאות חכמה ומדויקת. התחום זוכה גם לגיבוי ממשלות ומוסדות מימון בינלאומיים בשל השפעתו על ביטחון תזונתי.
6. טכנולוגיות חלל
המרחב החוץ-אטמוספרי הפך מיעד ממשלתי לזירת תחרות מסחרית. לווייני תצפית קטנים, ניווט עצמאי, תקשורת מבוססת-חלל הם כולם כלים גיאו-אסטרטגיים. Planet Labs מציעה צילומי תצפית בזמן אמת מכל נקודה על פני כדור הארץ. בישראל, שילוב בין SpaceIL לבין התעשייה האווירית והאקדמיה יכול להציב את ישראל בחזית הטכנולוגיה החללית.
7. טכנולוגיות דו-שימושיות (Dual Use)
הגבול בין ביטחוני לאזרחי מיטשטש. רחפנים, AI, חיישנים מתקדמים פועלים בדיוק על הציר הזה. Anduril Industries היא דוגמה בולטת לחברה שפיתחה פלטפורמות מודיעין ולחימה מבוססות AI שמשמשות גם בביטחון פנים וגם בשדות תעופה. בישראל, טכנולוגיות שיוצאות מצה"ל ומגיעות לאזרחות (ולהפך) הן חלק מה-DNA של האקוסיסטם ומצריכות השקעה ממוקדת.
פוטנציאל הדיפ-טק בישראל גבוה במיוחד - והשעה לפעול היא עכשיו. החיבור בין מחקר מדעי מתקדם, תשתיות אקדמיות ואקוסיסטם תעשייתי-חדשני יוצר קרקע פורייה לטכנולוגיות עומק פורצות דרך. בשנים האחרונות אפשר לראות את תחילתה של מגמה – כזו שבה מדע, טכנולוגיה ויזמות נפגשים לא רק ברעיון, אלא במעבדה, בשטח ובשוק. בישראל יש את האנשים, הכישרון והיכולת. עכשיו הזמן להשקיע בהם.
אמיר צח הוא Chief Investment Officer בחממת InNegev
