אנתרופיק בדרך לפיתוח תרופות ב-AI: הקימה מעבדת מחקר ביולוגית בסן פרנסיסקו
נקודות עיקריות.כלכליסט AI
- חברת אנתרופיק הקימה מעבדה רטובה לניסויים ביולוגיים וכימיים פיזיים במטרה להרחיב את פעילותה בתחום מדעי החיים מעבר לסימולציות ממוחשבות.
- האסטרטגיה של החברה מתמקדת בשימוש בבינה מלאכותית להאצת מחקר פרה-קליני ופיתוח תרופות למחלות שהוזנחו על ידי תעשיית הפארמה המסורתית בשל חוסר כדאיות כלכלית.
- לצד ההשקעה המסיבית בטכנולוגיה, החברה מדגישה את חשיבות הפיקוח האנושי ואת מחויבותה שלא להתחרות ישירות בלקוחותיה מתעשיית התרופות בשלב הניסויים הקליניים.
אנתרופיק (Anthropic), מפתחת מודל הבינה המלאכותית קלוד, הקימה בחשאי מעבדת ביולוגיה באזור מפרץ סן פרנסיסקו, שבה היא מבצעת ניסויים פיזיים כחלק מהתרחבותה לתחום מדעי החיים ופיתוח התרופות - כך דיווחה היום (ו') סוכנות רויטרס, מפי שני אנשים המעורים בפרטים.
מדובר ב"מעבדה רטובה" (Wet Lab) - כלומר מעבדה שבה מבוצעים ניסויים ביולוגיים וכימיים בפועל, בניגוד למחקר שמתבצע רק באמצעות הדמיות ומודלים ממוחשבים. בכך מרחיבה אנתרופיק את פעילותה מעבר למחקר "In Silico" (מחקר ממוחשב המבוסס על סימולציות ומודלים, עוד לפני ביצוע ניסויים פיזיים במעבדה) לאחר שבחודשים האחרונים נכנסה גם לתחום גילוי התרופות.
בריאיון לרויטרס אישר מנהל תחום מדעי החיים באנתרופיק, אריק קאודרר־אבראמס, את דבר קיומה של המעבדה. לדבריו, "אנחנו מאמינים שכדי לעסוק בביולוגיה, המבחן הסופי הוא עדיין - ויישאר עוד זמן מה - העבודה במעבדה אמיתית". הוא הוסיף כי החברה מבצעת חלק מהפעילות במתקנים שלה וחלק באמצעות שותפים חיצוניים.
עם זאת, דובר מטעם אנתרופיק הבהיר כי המעבדה אינה מיועדת באופן ספציפי לגילוי תרופות, ולא פירט לאילו ניסויים היא משמשת.
המהלך הוא צעד נוסף בשאיפה של אנתרופיק להשתמש ב-AI כדי להאיץ את המחקר הביולוגי ופיתוח הטיפולים הרפואיים, ובמיוחד בתחומים שבהם, לטענתה, חברות התרופות המסורתיות אינן משקיעות מספיק. החברה כבר הודיעה כי בכוונתה לעסוק במחקר פרה־קליני במחלות ובמצבים רפואיים שחברות פארמה נוטות להזניח בשל פוטנציאל מסחרי נמוך.
עבור מנכ"ל החברה דריו אמודיי, לתחום יש גם ממד אישי. אמודיי סיפר לאחרונה כי אביו מת ממחלה שנים ספורות לפני שנמצא לה טיפול. "המשימה של החברה היא לפתח AI עוצמתי בדרך שתועיל לעולם", אמר קאודרר־אבראמס. "מבחינתנו, ההזדמנות הגדולה ביותר לכך נמצאת במדעי החיים".
אחד הכיוונים שאנתרופיק מבקשת לקדם הוא שילוב בין קלוד למערכות רובוטיות במעבדה. לפי אחד המקורות ששוחחו עם רויטרס, החברה רוצה לבחון עד כמה ניתן להשתמש בקלוד כדי להנחות יחידות רובוטיות שמבצעות ניסויים מדעיים עם התערבות אנושית מוגבלת.
באנתרופיק מדגישים עם זאת כי פיקוח ומעורבות של בני אדם יישארו חיוניים מטעמי בטיחות. לדברי קאודרר־אבראמס, "אנחנו עדיין ממש בתחילת הדרך בשימוש ב-AI לאוטומציה של ביצוע העבודה במעבדה", אך לדבריו מדובר בתחום שעשוי להאיץ באופן משמעותי שורה ארוכה של תהליכים מדעיים.
הכניסה למעבדות מתרחשת דווקא בתקופה שבה אנתרופיק עצמה מזהירה מפני הסיכונים האפשריים של מערכות AI מתקדמות. בשבועות האחרונים הזהירו חוקרים בחברה כי בינה מלאכותית עלולה בתרחישים קיצוניים להוות סכנה לאנושות, ואנתרופיק דיווחה כי זיהתה ניסיונות להשתמש במודלים שלה לפיתוח נשק ביולוגי.
אמודיי עצמו קרא לאחרונה להאט את קצב פיתוח מודלי ה-AI המתקדמים, בין היתר בעקבות תקריות שבהן סוכני AI הצליחו לחרוג מסביבות בדיקה סגורות. הוא התייחס, בין השאר, למקרה שבו מודלים של OpenAI יצאו מסביבת הבדיקה ופרצו לתשתיות של Hugging Face - ובהמשך נחשף כי הסוכנים אף הקימו פורום פנימי ושיתפו ביניהם חולשות ודרכי פעולה.
במקביל לאזהרות, אנתרופיק ממשיכה להשקיע סכומי עתק בפיתוח הטכנולוגיה. החברה נערכת להנפקה שעשויה לשקף לה שווי של כ־2 טריליון דולר, במטרה בין היתר לגייס את ההון הדרוש למימון ההשקעות העצומות במודלים, תשתיות מחשוב ותחומי פעילות חדשים.
ביוני הציגה החברה בפומבי את כוונתה להתחיל להפעיל תוכניות לפיתוח תרופות. קאודרר־אבראמס אמר אז כי אנתרופיק תתמקד בעבודה פרה־קלינית בתחומים שחברות מסורתיות אינן רואות בהם כדאיות כלכלית מספקת.
במסגרת ההתרחבות בתחום השיקה החברה גם את Claude Science, תוכנה שמיועדת לסייע למחקר מדעי. בנוסף הצטרף לדירקטוריון החברה מנכ"ל נוברטיס ואס נרסימאן. באפריל רכשה אנתרופיק את סטארט־אפ הביוטק Coefficient Bio, שפיתח טכנולוגיית AI להאצת גילוי תרופות ומחקר ביולוגי. לפי דיווחים, העסקה בוצעה במניות בשווי של כ־400 מיליון דולר, אם כי אנתרופיק לא אישרה את הסכום.
כעת החברה מרחיבה גם את הפעילות המעבדתית הפנימית שלה, בין היתר כדי לקצר תהליכים ולצבור ניסיון ישיר במחקר ביולוגי. לדברי קאודרר־אבראמס, ישנם דברים ש"אפשר לעשות הרבה יותר מהר אצלנו", כאשר היעד הוא לפעול "בקנה המידה הגדול ביותר האפשרי".
גם מודעות הדרושים של אנתרופיק מצביעות על ההתרחבות. החברה חיפשה באחרונה מנהל שיסייע בהגדלת פעילות הרכש והתפעול של המעבדה, וכן מומחה לאפיון חלבונים וחומצות גרעין ולעבודות ביוכימיות נוספות. במודעת דרושים אחרת הצהירה החברה כי מטרתה היא "להאיץ בסדר גודל" את קצב ההתקדמות במדעי החיים.
לדברי קאודרר־אבראמס, תחום מדעי החיים כבר הפך לאחד מתחומי ההשקעה הגדולים של אנתרופיק, הן מבחינת מספר העובדים והן מבחינת המשאבים המוקצים לו.
אחת המטרות היא להשתמש ב-AI כדי לקדם טיפולים במחלות שנחשבו עד כה קשות במיוחד לפיתוח תרופות עבורן. בין היתר, הטכנולוגיה עשויה לסייע בפיתוח נוגדנים מורכבים המסוגלים לפעול נגד כמה מטרות ביולוגיות בו־זמנית.
עם זאת, עדיין לא ברור באילו מחלות בדיוק מתמקדת אנתרופיק או מהי מידת ההתקדמות שלה. גם לאחר זיהוי מולקולה מבטיחה, הדרך להפיכתה לתרופה יכולה להימשך שנים, בין היתר בגלל הניסויים הקליניים בבני אדם - שלב שאנתרופיק אינה מתכוונת, לפחות לפי שעה, לבצע בעצמה.
החברה קבעה כי פעילותה תיעצר לפני שלב הניסויים הקליניים, בין היתר בשל החשש שתיתפס כמתחרה ישירה של לקוחותיה בתעשיית התרופות. "אנחנו לא מתחרים בחברות פארמה וביוטק שהעסק שלהן הוא להביא תרופות לשוק", אמר קאודרר־אבראמס.
המתח הזה מלווה את התרחבות החברה בתחום. אנתרופיק מספקת כלי AI ושירותים לחברות תרופות גדולות, ובהן ג'ננטק של רוש, בריסטול מאיירס סקוויב ונובו נורדיסק. במקביל, לקוחות אלה עלולים לחשוש שחברת ה-AI תצבור ידע מתוכניות פיתוח התרופות שלהן ותשתמש בו בפעילות עצמאית.
באנתרופיק אומרים כי המידע של החברות מופרד ואינו חשוף לשימוש כזה, וכי ההחלטה שלא לבצע ניסויים קליניים נועדה בין היתר לצמצם את החשש מתחרות. החברה מבקשת, לדבריה, להתמקד בתחומים שבהם תעשיית התרופות אינה מספקת כיום מענה - ולהשתמש ב-AI כדי לקצר את הדרך מהרעיון המדעי אל המעבדה.
